אנציקלופדיה יפעת
לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת
” “אנו מאבדים טייסת אחת בכל שנה חוסר משמעת ותקלות טכניות גרמו למספר רב של תאונות
בעיות משמעת חמורות רוב התאונות הוגדרו כתאונות הנובעות מחוסר משמעת. טייסים, ובמיוחד טייס סי הקרב של החיל, השתעשעו לא אחת בקרבות אויר לא מאושרים, בטיסות אירובטיקה בניגוד להוראות ועוד. רבים עשו זאת כהתרסה נגד ההוראות שאסרו עליהם זאת. “טייסי קרב חייבים לדעת להכיר את המטוסים שלהם” אמרו רבים והמשיכו לטוס בנתיבי גיאיות כשהם הפוכים, להגיע מן הצפון לדרום
תקלות טכניות ועייפות המבנה עשרות מטוסים נגרעו מידי שנה ממצבת . המטוסים- רובם הגדול מטוסי קרב , הסיבות לתאונות רבות: טעות אנוש תקלות טכניות, עייפות החומר, חוסר . תחזוקה נכונה ועוד מפקדי חיל האויר ידעו כי המטוסים אותם מפעיל החיל הם ברובם מטוסים מיושנים שעברו את גיל הפעילות המבצע . עית המתוכננת שלהם
בשנים הראשונות לקיומו, אבדו לחיל האויר הישראלי מטוסים רבים. היה זה במהלך מלחמת העצמאות עת גרמו תקל לות טכניות וחוסר ידע מקצועי לתאונות רבות, ולאחר מכן רב מספר התאונות בשל פעילות מבצעית או פעילות הדרכה . ואימון בתאונות היו מעורבים כל סוגי המט טוסים: מטוסים קלים ותובלה, קרב והפצצה. בתקופה מסוימת קיבלו מפקדי .” חיל האויר את הדבר כ”גזרה משמיים
למעלה: תקלה טכנית. מוסטנג של טייסת 101 לאחר תקלה בכן הנסע השמאלי; למטה: תאונת הסעה. שני מטוסי ספיטפייר שהתנגשו במהלך הסעה למסלול ההמראה. חרטום המטוס הגבוה לא שיפר את ראות הטייסים במצבים אלה
1955
Made with FlippingBook HTML5