אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

בינלאומיות שיעודדו השגת מהירויות, גבהים וטווחים גדולים . יותר ב-5 בספטמבר 2191, בתיאום עם מועדון התעופה הצרפתי, שהיה אמון , על קביעת הכללים ובחירת הזוכים הוא הציע להעניק גביע מיוחד לכל מי שישבור שיאים בתחום המטוסים הימיים. ההצעה התקבלה, ומאז ” הוחלט על מתן “גביע שניידר לתחרות במטוסים ימיים. הפרס 25,000 שהציע שניידר לזוכה עמד על פרנק זהב, וכן גביע מעוטר ובעל . מוטיבים אגדתיים, בעל ערך רב ואכן, “גביע שניידר” הפך לימים גורם מעודד רב חשיבות בתחום . הפיתוח התעופתי בעולם כולו התחרות הראשונה נערכה בשנת 2191 באגם מונקו. לתחרות נרשמו שבע מדינות, למרות שרק ארבע השתתפו לבסוף. לשמחת המארגנים הזוכה היה טייס צרפתי. לאחר מכן התקיימו עוד עשר תחרויות, בהן , השתתפו מטוסים ממדינות רבות בהן זכו ארה”ב, איטליה ובריטניה בתחרויות. על מידת ההצלחה , של רעיון התחרות הבינלאומית ניתן לעמוד על ידי בחינת הבדלי המהירויות שהושגו בין השנים 2191 - 6.37 קמ”ש במטוס טבלויד - ועד 13,745 קמ”ש במטוס ,1931 , סופרמרין. בשנה האחרונה זכו הבריטים בגביע לצמיתות לאחר שבשלוש תחרויות רצופות הגיעו למקום הראשון. בתחרות זו השתתף שתוכנן על S.6B מטוס סופרמרין ידי המהנדס רג’ינלד מיצ’ל הידוע (לימים מתכנן הספיטפייר) והונע 2000 במנוע רולס רויס בעל הספק של כ”ס. המטוס הגיע למהירות גבוהה של 745 קמ”ש, וקבע שיא מהירות ” עולמי. התחרויות על “גביע שניידר נפסקו בעקבות הזכיה של הצוות הבריטי, אולם הרוח הספורטיבית החיובית שהותיר אחריו ז’אק שניידר היתה גורם מעודד לפיתוח מנועים, דלקים, ומערכות אויריות מתקדמות, אשר אומצו לאחר מכן . במטוסים אזרחיים כמו צבאיים , ז’אק שניידר, הפילנטרופ היהודי , אשר עקב אישית אחר התחרויות ושמח לראות כי המטרות שלשמן קבע את התחרויות מושגות, נפטר בשנת 8291, אולם מורשתו נותרה . חקוקה בתולדות התעופה בעולם

הקים האב את “קרן דניאל גוגנהיים .” לקידום התעופה לאחר מלחמת העולם הראשונה ירדה רמת הפעילות התעופתית בארה”ב. חלק מן הטייסים החוזרים מן המלחמה עסקו בטיסות תצוגה ומפגנים, ועברו משדה לשדה וממדינה למדינה. טיסות אלה כמו השימוש במטוסים צבאיים להטסת נוסעים ודואר, הפגינו סיכון מה של המטוסים השבריריים של אותם ימים. רבים מן הטייסים והנוסעים שלמו על כך בחייהם. קרן גוגנהיים החליטה להירתם לפיתוח מטוסים בטוחים יותר אשר יתאימו להטסת נוסעים. דניאל החליט במקביל לעודד את לימודי ההנדסה התעופתית באוניברסיטאות ברחבי ארה”ב. לשם כך הקים מחלקות מיוחדות בתחומי התעופה. בין אלה היתה המחלקה לתעופה של אוניברסיטת ניו יורק ולאחר מכן המכון הטכנולוגי של קליפורניה ועוד. הוא הקים גם את או המעבדה האירונאוטית CALCIT . במכללה הטכנולוגית של קליפורניה ההון שהעמיד לרשות חברות לשם פיתוח מטוסים ומנועים אמינים יותר תרם רבות לקידום התעופה בארה”ב ובעולם. הקרן סייעה לחברות לפתח את הנדרש לטיסות לילה, כולל מכשירי טיסה אמינים יותר ואלה נוסו במטוסים צבאיים . ואזרחיים בשנת 7291 הכריז דניאל גוגנהיים על פרס בסך 000,001 דולר ועוד חמישה פרסים של 000,01 דולר שיוענקו לכל מי שיבנה את “המטוס הבטוח ביותר”. שני מטוסים מבין 72 אשר השתתפו בתחרות הגיעו לשלב הסופי . בו זכה מטוס קרטיס טרנאגיר לבד ממטוסים עודדה הקרן פיתוח נתיבי אויר בטוחים יותר. הקו הראשון נחנך בין סן פרנציסקו . ללוס אנג’לס והופעל במטוסי פוקר 1- פעילות קרן גוגנהיים נפסקה ב בפברואר 0391 עת הוחלט כי הקרן הגשימה את מטרותיה. למרות האמור סייעה הקרן לאחר מכן לעבודתו של ד”ר רוברט גודארד . שפיתח מנועי רקטה נוזליים קרן גוגנהיים תרמה רבות לפיתוח התעופה והרקטות בארה”ב בימי . השפל של שנות העשרים כיום מעניקה הקרן מדליה מיוחדת . לחלוצי התעופה

דניאל והנרי גוגנהיים לעודד תעופה בטוחה יותר יהודים רבים אשר היגרו מאירופה השסועה לארה”ב והצליחו להגשים שם את חלומותיהם, חשו אסירי , תודה לארץ החדשה, ותרמו מהונם ולא אחת העמידו את עצמם לרשות . החברה האמריקנית כזו היתה משפחת גוגנהיים, אשר תרמה רבות לפיתוח התעשייה וההנדסה התעופתית בארה”ב החל . משנות העשרים של המאה העשרים דניאל ובנו הנרי, עודדו פיתוחים רבים בתחומי ההנדסה התעופתית אשר שימשו אבני פינה בהתפתחות . טכנולוגיית התעופה משפחת גוגנהיים הגיעה לארה”ב מאירופה ועסקה בפיתוח מכרות ועיבוד חומרים. בשנת 4291, תוך תחושה עזה כי עליהם להחזיר , לחברה האמריקנית חלק מרווחיהם הכריזו ראשי המשפחה על הקמת ” “קרן דניאל ופלורנס גוגנהיים לעידוד פעילות צדקה ותרומה לקהילה. למרות שהאב דניאל לא למד לטוס, הוא התעניין בטכנולוגיית התעופה. בנו הנרי, אשר נולד בשנת 0981, הצטרף כטייס לחיל האויר של צבא ארה”ב ונטל חלק בקרבות . מלחמת העולם הראשונה הקרן שהקימו, השקיעה בין השנים 5291 ל-0391 6.2 מיליון דולר – הון עתק באותם ימים - במספר רב של תוכניות ופיתוחים טכנולוגיים 1926 בתחום התעופה. ב-62 ביוני