כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2020 - גיליון 272

שִׂיחָה עִם מַחֲלָה דוד אשל מאת:  סִפֵּר לִי חֲבֵרִי לִקְרַאת סוֹף הַשָּׁנָה ְעַל שִׂיחָהּ שֶׁנִּהֵל וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ: שְׁאֵלָה לִי אֵלַיִך ְמַחֲלָה רָעָה, מַדּוּעַ אַתְּ מַפְגִּינָה אֶת כָּל כִּשּׁוּרַיִך וַאֲפִלּוּ מְעַט, אֵין בָּךְ צִנְעָה?

אביבה מאירי

אורה דולב צילום:  לאה קליין מאת: 

"חייכי" אומרת אורה הצלמת לאביבה מאירי, בשעה שצילמה אותה לכתבה. "אני לא יכולה לחייך באופן מלאכותי", עונה אביבה, "למרות שבצעירותי הייתי שחקנית", והיא בכל זאת מעלה חיוך בזווית פיה, ובאווירה נעימה זו המשכנו בשיחה. בסלובודקה, פרבר של קובנה, 1923 "נולדתי בשנת בליטה. אני אלמנה, יש לי בן ושני נכדים, ואני – כפי שאת רואה – גרה במגדלי הים התיכון בכפר סבא" מתי הגעת ארצה? , וגרנו בתל אביב. משפחתה של אמא 1935 "הגעתי בשנת

סיפור תמונה

מַדּוּעַ בְּעֵת חַיַּי? מַדּוּעַ, אָץ לָךְ הַזְּמַן? מַדּוּעַ הֶחְלַטְתְּ שֶׁכְּדַאי לְנַהֵל דַּוְקָא אִתִּי רוֹמָן? לֹא רוֹצֶה אִתָּךְ לִהְיוֹת בַּלַּיְן אַתְּ אֵינֵךְ לְטַעֲמִי, אֲנִי אֵינֶנִּי מְעֻנְיָן וּלְעוֹלָם... לָךְ לֹא אַחְמִיא. אִתָּךְ אֵינִי שׂוֹרֵד וְאַתְּ אֶצְלִי לֹא אֲהוּדָה, בּוֹאִי נִפָּרֵד לִפְנֵי תְּלוּנָה עַל הַטִּרְדָּה.

."1925 הגיעה ארצה בשנת מה זכור לך מילדותך בקובנה?

"למרות שהייתי קטנה, אני זוכרת בית בו הייתה אווירה ספרותית. כל המבקרים היו סופרים ואנשי תרבות. אבי, נתן גרינבלט, (עם קום המדינה שינה את שמו לגורן) היה בליטה סופר ומורה בגימנסיה העברית. אבא עבד גם באודסה, עם ביאליק, ולימד את אשתו של ביאליק לכתוב בעברית. בארץ אבא היה חבר באגודת הסופרים, והיה השופט בקבלת פרס ביאליק מטעם אגודת הסופרים. אינני זוכרת הרבה מקובנה, אבל זכור לי שביאליק בא לראשונה לבקר בגימנסיה בקובנה, ואבא הציג אותי לפניו". היכן למדת בארץ? "בגימנסיה גאולה. המורה למתמטיקה היה שמעון מהרשק, שכתב גם ספרי ספרי לימוד בחשבון ומתמטיקה שמהם למדו ברוב בתי הספר. לאחר שנישאתי הפך מהרשק לגיסי". איך? "כשלמדתי באוניברסיטה ישבתי במסעדה הקואופרטיבית עם מישהו, והתחלנו לדבר. מצאנו חן זה בעיני זה, ולאחר היכרות התחתנו. מהרשק היה גיסו, וכך הפך גם לגיסי". היכן גרה משפחתך בתל אביב? "ברחוב פינסקר, ליד בית הקברות טרומפלדור. שם גם הייתי בתנועת הנוער "מחנות העולים", בה פעלנו, שיחקנו ויצאנו לטיולים. לאחר שסיימתי את הגימנסיה גאולה המשכתי ללמוד באוניברסיטה היסטוריה וספרות". מתי והיכן נישאת? בתל אביב, בבית ההורים. גרנו בתל אביב, ולאחר שנים עברנו לגור 1945 "נישאנו בשנת ברעננה, בעקבות חברים טובים – סילביה ודויד הבר, מוותיקי המקום". במה עבדת? "עבדתי כעשרים שנה בוועד הפועל של ההסתדרות. בעלי היה כימאי, ופתח עסק של ייצור כימיקלים באזור התעשיה ברעננה. שם המפעל – "אידכים": א' נלקחה מ'אביבה', י' – מבעלי, יעקב, ד' – מהבן דרור, ו'כים' – זה כימיקלים. המפעל המשפחתי הזה מייצר מוצרי סיליקון". כיום הבן ממשיך את המפעל המשפחתי? "כן. ואני ממשיכה לעבוד עד היום כמנהלת חשבונות". כל הכבוד, להמשיך לעבוד בגילך ! "כל בוקר אני קמה מוקדם, וחוזרת אחר הצהריים, וכך חמישה ימים בשבוע". ממתי את גרה במגדלים? "כשהמגדלים נפתחו. היינו מראשוני המקום". היכן את מבלה שבתות וחגים? "בחיק המשפחה". ומשפט סיכום? "חשוב מאוד להיות עסוק". ‏ cleah1@walla.com

הֵשִׁיבָה לִי מַחֲלָתִי: אֲנִי מִמְּךָ לֹא אֵלֵךְ! אַתָּה לִי יְדִידוּתִי גַּם כְּשֶׁאֵינְךָ מְחַיֵּךְ. שׂוֹנֵאת אֲנִי חִיּוּכִים מֵהֶם לֹא אֶתְלַהֵב, אֲנִי אוֹהֶבֶת כְּשֶׁבּוֹכִים ַאוֹהֶבֶת רַק כְּאֵב.

לֹא אוּכַל לְהִצְטַנֵּע ַעִם כָּאֵלֶּה הַצְלָחוֹת,

אַתָּה אוֹתִי לֹא תְּשַׁכְנֵע ְכִּי בִּזְכוּתְךָ יֵשׁ לִי כּוֹחוֹת.

דְּעִי מַחֲלָה, שֶׁלַּמְרוֹת פְּגִיעוֹתַיִךְ אַמְשִׁיךְ לְחַיֵּך וְעַל אַפֵּךָ וַחֲמָתֵךְ, אֲנִי אַכְנִיעֵךְ.

תּוֹדִי מַחֲלָה, שֶׁלֹּא נָהַגְתְּ כַּיָּאוּת תּוֹדִי, שֶׁהִתְאַהַבְתְּ בִּי בְּטָעוּת, קְחִי דֻּגְמָא מִמִּתְחָרָתֵךְ... הַבְּרִיאוּת הַנֶּאֱהֶבֶת וּמִתְנַהֶגֶת בִּצְנִיעוּת, אָמְנָם הִיא מַפְגִּינָה פָּחוֹת כִּשּׁוּרִים אֲבָל אִתָּהּ חַיִּים... לְלֹא יִסּוּרִים. לְכִי לָךְ מַחֲלָה וְחִזְרִי מַהֵר בִּתְשׁוּבָה, לְכִי לְחַיֵּי בַּטָּלָה וּלְעוֹלָם אַל תִּמְצְאִי, אָהוּב אוֹ אֲהוּבָה. Dbeshel13@gmail.com

3

02/2020 - 272 רעננה