כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2023 - גיליון 316

מכאן וממרחקים מאת: מאיר חוטקובסקי  דווקא בשהייה של למעלה מארבעה עשורים בלוס אנג׳לס שבארה״ב התחדדה השפה העברית בפיה של המשוררת רות ארטמן, שהוציאה לפני שנתיים את ספר הביכורים שלה ״מכאן וממרחקים״, שכל כולל שירים בעברית. הספר יצא עוד לפני ששבה ארצה לאחרונה, היישר לדיור המוגן פאלאס ברעננה, והיא כבר בעשור התשיעי לחייה.

ספרה של ארטמן

מעטים החיים בארץ כותבים על מחוזות רחוקים, היא, שחיה רחוק, כותבת דווקא על מחוזות קרובים לקורא העברי". מוסיף אביטוב בהמשך סקירתו: "שיריה של ארטמן הם שירים עבריים בטעם של פעם... כאילו רגל אחת שלה נטועה בארצות הברית, אבל הרגל השנייה עדיין נטועה עמוק באדמת המולדת". ילדה מחוננת לזוג הורים 1941 ארטמן נולדה בהרי אורל שבסיביר בשנת יהודים ילידי ורשה שנמלטו לברית המועצות בעקבות פלישת הנאצים לפולין. בדרך לא דרך עלתה המשפחה לאחר שנתיים בדרכים הם 1948 ארצה, ובחודש אוגוסט מגיעים באוניית מעפילים לחיפה ומועברים למושב בני ציון ומשם לבאר יעקב. "אחי הצעיר נולד במחנה עקורים באיטליה. זה היה בלתי ייאמן כיצד משפחה פולנית עירונית החלה פתאום לעסוק בחקלאות. הייתה לנו פרה, גידולי ירקות, לול וכל מה שמשפחה נזקקה לקיום היום יומי". בגיל שתים עשרה ארטמן ומשפחתה עוזבים את הכפר ועוברים לעיר הגדולה, תל אביב. היא מסיימת את לימודיה אחרי ש'קפצה' שתי כיתות 16 התיכוניים בעירוני א' בגיל בשל הצטיינותה היתרה. מאחר שנותרו לה שנתיים עד הגיוס היא ביקשה להתחיל לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך אביה סירב לאפשר לה לעבור בגפה לירושלים, וכך נגנז החלום להיות רופאה. בסופו של דבר פנתה ארטמן ללימודי הוראה בסמינר לוינסקי תוך התמחות בחינוך לטבע, נושא שהפך מרכזי לאורך חייה. עם סיום לימודיה מתגייסת ארטמן ומוצבת כמורה חיילת בדימונה, שם היא מלמדת ילדי עולים שהגיעו מארצות צפון אפריקה. 50- בשנות ה היכרות עם צבי "באותה עת היו בדימונה בחורים צעירים שעבדו במפעלי טקסטיל וגרו במגורים משותפים של המפעל במשך

רות ארטמן זְמַן הַשְּׂרָף/

מְחוֹזוֹת יַלְדוּתִי הָרְחוֹקִים מִשְׁתַּקְּפִים, עֲמוּמִים. קְלִפַּת אֵיקָלִיפְּטוּס בְּיָדִי — צִבְעֵי קִנָּמוֹן וְעִנְבָּר, טִפּוֹת שְׂרָף דָּבִיק, מְחוֹזוֹת יַלְדוּתִי הוֹלְכִים וְדוֹהִים, בַּמַּסָּע הַגָּדוֹל שֶׁל הַזְּמַן.

חיים מוגנים "ההסתגלות שלי למעמדי החדש בחיי, עם כל האושר והעושר שהמקום הזה (פאלאס) מספק, מסמלת תקופה של התמודדות פנימית שאדם בגיל מסוים עובר מחיים עצמאיים לחיים מוגנים". לדבריה אילו ההחלטה הייתה בידה, הייתה בוחרת להתגורר במרכז הארץ בדירה משלה, בקרבת חברות ילדותה, אך נכנעה לבקשת בניה שביקשו להיות סמוכים אליה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נכנעת לגורם חיצוני. שירים בטעם של פעם למגירה אבל כשהתחלתי ללמד, 15 "התחלתי לכתוב בגיל בהיותי אחראית על התרבות בבית הספר, כתבתי את המחזות הבית ספריים. כשעזבנו את הארץ ללוס אנג'לס, הרגשתי דחף להיכנס לכתיבה בעברית ביתר שאת. ההתאקלמות שלי בקהילה הישראלית הייתה קלה ומהירה. התחלתי לכתוב לעיתון הקהילה ולחברים עצמם, ונשאבתי לזה כאילו הייתי מורה לספרות ולא מורה לטבע". הסופר ומבקר הספרות, ירון אביטוב, כתב בסקירה על הספר: "רות ארטמן היא לעיתים משוררת הרבה יותר ישראלית ממשוררים ישראליים רבים שקראתי, וחל בספרה היפוך מעניין. בעוד שמשוררים ישראליים לא

8

10/2023 - 316 רעננה