כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2023 - גיליון 318

מהו מקור שמך המיוחד, 'הר צבי'? בשם יעקב 1939- "נולדתי בתל אביב ב הרשנברג. הרשן – צבי, ברג – הר בגרמנית. מכאן נהיינו הר צבי כשהייתי בכיתה ה'. ינקול זו המצאה של החברים שקראו לי כך, וזה נשאר עד היום". איך הגעתם מתל אביב לרעננה? אחים ואחיות, ונותרו מהם רק חמישה 12 "לאבי היו בפולין לאחר השואה. אבי ואחותו עלו ארצה, בעוד שהאחרים עזבו לניו יורק שבארה"ב. כשנולדתי התחילו ההפצצות בתל אביב ואימא ברחה איתי לרעננה שבה גרה דודתי, אחות אבי. נדדנו מדירה שכורה ברחוב מכבי לדירה שכורה ברחוב ברנר. אבי היה פעיל בבריגדה באירופה, וכשהייתי בן שנה בערך, תפסו הגרמנים את האונייה בה הוא היה והוא הוחזק בסטאלאג, בשבי הגרמני, חמש שנים. כשהוא חזר הייתי בכתה א' ולא היכרתי אותו. נתנו אז למשוחררי הבריגדה זכות להגריל בית, והוריי קיבלו בית ברחוב תל חי בשכונת נווה דוד רמז, סמוך למגרש הכדורגל. ככה אולי נקבע עתידי. אבא וחבריו הקימו קבוצת צבעים ומזה הם התפרנסו". היכן למדת? "למדתי בממלכתי ב', היום ברטוב, ונשארתי בו ארבעים שנה. עשר כתלמיד ועוד שלושים כמורה ואח"כ כמנהל. נהגתי ללכת גם 60- וה 50- למשחקים של הפועל רעננה ואחר כך בשנות ה שיחקתי במועדון הזה ואף שימשתי כמאמן. מגרש הפועל היה בעבורנו מקום מפגש ובילוי, סוג של בית שני. בשעתו הכרנו את כל השחקנים כי כולם היו בני רעננה. היו לנו הרבה אוהדים שעמדו על טריבונות עפר. היו גם כאלה שעמדו על האופניים לאורך הגדר כדי להציץ ולראות את המשחקים. אנחנו שיחקנו ונתנו את הנשמה למען הסמל שנקרא הפועל רעננה. להפועל רעננה, אמר הבעלים אשר אלון "להיזכר 80 כשחגגו בשמות כמו: רובינזון, ינקול הר-צבי, איסלר, יוחאי וקלימו זה מרגש מאוד. ינקול נחשב בזמנו לחלוץ מריח שערים ולמאמן קפדן במיוחד". ינקול מוסיף: "זהו באמת רגע היסטורי ומרגש לחשוב שהמועדון הזה קיים כל כך הרבה שנים. הכול התחיל מדרוקר, שניהל את המקום בלי תקציב. הוא ידע לעשות קסמים של ממש. הוא ידע לערבב את מחנך וכדורגלן את ינקול הר צבי, מורה מיתולוגי להתעמלות ומנהל בי״ס ברטוב פגשתי דווקא במכון פיזיותרפיה, מקום שם שנינו מתאמנים בקבוצה למניעת נפילות, ולשיפור היציבות ושווי המשקל. מסתבר שגם ינקול, מי שהנחיל לדורות תלמידים את הציווי: ״נפש בריאה-בגוף בריא״, גם הוא עושה את הנדרש ממי שחפץ בהתבגרות מיטבית נטולת נפילות. מאת: בלומה בינשטוק 

כולנו. הכדורגל היה אז מקור לגאווה יישובית. השחקנים היו פחות מקצוענים ולא היה תשלום עבור השחקנים כמו היום. כשהקבוצה ירדה ליגה השחקנים התפזרו לקבוצות אחרות ואחר כך בנו קבוצה ובה ייבאו שחקנים ממקומות אחרים. אני הפסקתי לשחק בגלל הגיל, אבל שמרתי אמונים. הייתי הולך עם נכדי למשחקים ויושב איתו על הטריבונות. כמו שהייתי כחלוץ, גם כצופה ידעתי להריח שערים, כלומר לדעת איפה החלוץ צריך להיות כדי להבקיע גול". כיצד הגעת להוראה? "למדתי במכון וינגייט וקיבלתי תעודת מורה להתעמלות ולתנועה. המפקח הציע לי בית ספר בירוחם, אבל לי היה חבל לעזוב את קבוצת הכדורגל ברעננה. ניגשתי למנהל בית הספר ברטוב דאז, פנחס ברטוב, אותו בית ספר בו למדתי והוא קיבל אותי לעבודה ואחר כך גם מינה אותי לסגן". קוריוז משעשע לגבי בית ספר ברטוב הוא ששני מנהליו הראשונים נקראו ברטוב. הראשון, ישעיהו, נולד בבלארוס בשם גוטנסקי, והוא עברת את שמו לברטוב. הוא היה זה שהציע לפנחס טייב (טוב בערבית), יליד אלג'יר, גם לעברת את שמו לברטוב. אילו אירועים מיוחדים הנך זוכר מימי היותך המנהל בברטוב? ינקול אינו דברן גדול אבל בית הספר מעורר בו זיכרונות חמים. "אני זוכר, למשל, את הטיול הגדול של כל שכבות בית 1,300 הספר שארגנתי לקראת ט"ו בשבט ליער בן שמן. בערך תלמידים שחולקו לפי שכבות. כל שיכבה קיבלה מסלול הליכה, היו משחקי חברה ופעילויות ספורט. במשך השנה ארגנו ימי ספורט: תלמידים שחקו מול המורים. תלמידים שיחקו מול תלמידים: כדורסל, כדורגל וכדור יד. במשך השנים זכינו בהרבה גביעים ופרסים גם ברעננה ובאזור השרון". מה אתה אומר על הדור של היום? "לגבי התלמידים אין הבדלים גדולים. הטכנולוגיה המתקדמת היא ההבדל הגדול ויש היום הרבה פחות צורך בספרים, במילונים, באנציקלופדיות. התכנים ומערכת השעות השתנו לפי צרכי הזמן. ההורים היום יותר מתערבים. כשהייתי מנהל הקדשתי בימי שישי שעה לקבלת הורים לפתרון בעיות ומשאלות. לא היו תורים ארוכים ובמשך הזמן זה נפסק. התלמידים היו יותר ממושמעים והשתדלנו לחנך לחברות, עזרה הדדית, מחויבות אישית, אחריות ועמידה בזמנים".

1960 , הפועל רעננה. ינקול עומד שני משמאל

Shinbet37@gmail.com

12

12/2023 - 318 רעננה