כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2023 - גיליון 318

המתנדבים בע״מ

חוסן של קשישים ותמיכה ממשלתית

מאת: דני הורוביץ 

ילדים 3 , +80 מלי דיאמנט, תושבת רעננה, בת נכדים. 4 ו

מאת: מאיר חוטקובסקי 

מלחמת ״חרבות הברזל״ תפסה את המדינה בהפתעה והציבה בפני החברה כולה אתגרים חסרי תקדים,

חוסן מול מצוקה האוכלוסייה המבוגרת בעלת ניסיון החיים העשיר הפגינה לאורך ההיסטוריה חוסן יוצא דופן לנוכח אירועים קשים , פסיכולוג קליני, פרופ' יובל פלגי שפקדו אותנו. עם זאת, טוען גרונטולוג והעורך הראשי של כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה, טוען כי "אחת הבעיות העיקריות של מה שקרה עכשיו זה שמשהו בחוויית הביטחון שלנו נפרץ. כלומר-פתאום יש 'זר בבית'. ההרגשה איומה כבדה. הקשישים שואלים איפה הייתה המדינה שהייתה אמורה להגן עלינו. בזמנו אנו הגנו עליה, אנחנו הקמנו אותה ואיפה הם כשאנו היינו צריכים אותה?" , מטפלת זוגית דיתי אבניאלי ומשפחתית שעבדה שנים רבות בג'וינט ישראל מציעה דרך ייחודית להתמודד: "ישנם ערוצי התמודדות המחזקים את העמידות והחוסן שלנו. נקרא להם בקיצור: גש"ר מאח"ד שפותח ע"י פרופ' מולי להד וד"ר עפרה אילון". ראשי התיבות מורכבים ממספר אלמנטים: וף- פעילות גופנית ,שינה, אכילה, הרפייה. ג כל- קבלת מידע, אך לא שעות מול הטלוויזיה. ש גש- מתן ביטוי רגשי, שוחח על מה שקורה לך. ר שפחה- שיתוף בני המשפחה, בילוי משותף, הימנעות מ מביקורת. מונה- תן משמעות למשבר, חשיבה חיובית, עשייה א בעלת משמעות. ברה- שמור על קשר, התנדב. ח מיון- עסוק בתחביבים: מוסיקה גינון, כתיבה. ד אבניאלי ממליצה לבני הגיל השלישי, ואולי בכלל לכולם, לבדוק מה מתאים להם לאמץ מהערוצים של גש"ר מאח"ד, ובכל יום להקצות זמן למסלול אישי או משפחתי מתוך רשימת ההמלצות. הוכח שהדבר מסייע. meirch@gmail.com כאשר האוכלוסייה המבוגרת היא הפגיעה במיוחד. רבים ממשרדי הממשלה עדיין לא התעשתו ואין להם תשובות לאזרחים. לולא ארגונים גדולים כמו הג׳וינט, העמותות למען הקשיש וארגוני המתנדבים, היה מצבם של הקשישים גרוע בהרבה. התמודדות במצבי משבר

מלי דיאמנט

מלי עבדה שנים רבות בהוראה ולאחר פרישתה היא עוסקת בפעילויות התנדבותיות מגוונות שעליהן היא אומרת: "הן נותנות משמעות לחיי, אני נהנית מהן ומוצאת בהן סיפוק רב". "בתקופת המלחמה נסעתי כבר פעמיים לעוטף עזה כדי לעזור בקטיף. בפעם הקודמת קטפתי חצילים ושלשום חזרתי מקטיף עגבניות שרי. בשני המקרים היה ממש לא קל. הלב כואב כשרואים את הכמויות העצומות של הירקות הללו מונחות על האדמה ומרקיבות. זה אמנם מתיש אך יש בכוונתי, גם בשבוע הבא, לחזור ולקטוף עגבניות, יחד עם עוד מספר, לא גדול, של חברים בני גילי. מה שמניע אותי הוא הרצון לעזור. המדינה מאוד יקרה לי וכשאני רואה את המצוקה של אנשי הדרום, אני מרגישה צורך לסייע להם. כשקיבלנו מהחקלאי ממושב שיבולים דברי הערכה ותודה חמה כשאלה התלוו לארוחת בוקר מפנקת, עוד יותר השתכנעתי שאני עושה את הדבר הנכון, וזה השכיח ממני את הגב שקצת כאב. כל אחד מאתנו צריך לתרום מעצמו, ולו רק קצת. גם אם זו טיפה בים, כי אם כל אחד יתרום את הטיפה שלו, נמלא את הים. וכל אחד יכול לסייע לפי יכולתו. אם הקטיף קשה לו, הוא יכול לארוז בגדים או לסייע למפונים ואם מישהו חושש לנסוע לעוטף ולקטוף, שיעשה זאת באזור מגוריו. בתקופה זו הסיוע נדרש לכל החקלאים. בכל מקרה, שלא יישב בבית. זה לא טוב לו וזה אינו מועיל לאחרים. אגב, אני גם הולכת פעמיים בשבוע לסייע למפונים שמתגוררים במלון "פרימה" שברעננה. אני מלמדת שם ילדים מאשקלון ומשדרות. אז למה בחרתי גם לעסוק בעבודת הקטיף הקשה, אתה שואל? אה. פשוט. אני אוהבת לאתגר את עצמי".

8

12/2023 - 318 רעננה