כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2024 - גיליון 323
אז מה יהיה לנו?
מאת: אביבה קניג
אלף חוטים, אבל העבר הוא אריג שלא ניתן לטוות שוב״, זה המוטו מאת אורסון 100 ״העתיד הוא סקוט קארד, המופיע בתחילת ספרו האחרון של פרופ׳ דוד פסיג ״המפלה החמישית״. פסיג חזה במדויק את מגיפת הקורונה, את המלחמה באוקראינה, וגם את הקרע הפוליטי והחברתי בישראל. באוקטובר אמנם לא חזה, אבל הוא שומר על אופטימיות בתחזיותיו לגבי עתיד העם היהודי 7- את מתקפת ה ומדינת ישראל. פסיג הוא מומחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות, ראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר־אילן.
חוקר אפשרויות רבות ומתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות סבירות. המטרה של התחום היא לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בכל תחום מתחומי העיסוק של המין האנושי; המטרה היא לדעת מה הדבר הטוב ביותר שיש לעשות היום כדי שהעתיד יאיר פנים לאדם. אנחנו מנסים להבין איך מערכות מתפתחות מתוך הנחה שיש היגיון בהתפתחותן של מערכות כלכליות, חברתיות, גיאופוליטיות, טכנולוגיות ועוד. ברגע שאנחנו מוצאים היגיון או דפוס אנו מניחים שיש סבירות שהדבר ימשיך לחזור על עצמו ונותנים לכך סבירות על בסיס מודלים מתמטיים וסטטיסטיים. למשל, בשנות השמונים אמרנו לתעשיות הביטחוניות שבעוד כמה שנים יהיה צורך לפתח טיל נגד טילים בגלל אופי העימותים העתידיים. חיל האוויר לא הבין את הצורך, ובכל זאת פיתחנו את החץ".
אתה אופטימי?
היא המאה של 21 "המאה ה העם היהודי", כך בביטחון ובשלוות נפש חורץ פרופ' דוד פסיג את מסקנתו לגבי עתידו של העם היהודי. "אחרי אלפיים מעם ישראל 80% שנות גלות יהיו בארץ ישראל בסוף המאה מהעם היהודי 46% . כיום 21 ה נמצא בישראל. בשמונים השנים הבאות יוכפל המספר הזה שנה לחורבן בית 2,600 ובמלאת ראשון ישנה העם היהודי את
אופיו היהודי, ואפילו הדת תשתנה. העם יהיה עצמאי וריבוני. הריבונות תעבור למעשה מהמלך, הכהן או הרב אל העם". בעיר מקנס שבמרוקו. בגיל צעיר 1957 דוד פסיג נולד בשנת עברה המשפחה לצרפת מפחד מפני הפוגרומים שנערכו , לאחר מלחמת ששת הימים עלה 11 ביהודי מרוקו. בגיל כותב פסיג: באחד הימים המפלה החמישית לישראל. בספרו כינס אב המשפחה את ילדיו בדירת השיכון בנתניה, הוציא שבעה מפתחות לנכסים שנותרו במרוקו - בית המשפחה, חנות, מסעדה ובנייני דירות שהושכרו. לאחר מכן אמר האב לילדיו: "על שבעת המפתחות האלו ויתרתי למענכם, כדי להעלותכם לארץ ישראל, שלא תעזו לעזוב אותה אי־פעם בעתיד, שלא תעזו להוריד לטמיון את ההשקעה שלי בכם, תגדלו ותתגדלו בארץ ישראל". ואז השליך את המפתחות לאסלת השירותים והדיח את האסלה. פסיג למד בישיבת בני עקיבא בנתניה ולאחר מכן בישיבת ההסדר הר-עציון באלון שבות. באוניברסיטת מינסוטה סיים את הדוקטורט שלו בחקר העתיד. הוא פרסם 1993 בשנת , 2048 ספרים אחדים בנושא זה, (צופן העתיד, פור קוגניטו, המפלה החמישית) ובקרוב יצא ספרו החדש שכותרתו: האני העתידי. והוא מרצה מבוקש בכל העולם. אני שואלת אותו כשאנחנו סוף סוף מהו חקר העתיד? מצליחים למצוא מועד למפגש. "אין עתיד אחד", מסביר פסיג, "יש עתידים רבים. אני
איך הגעת לתחום הזה?
"אחרי חוויה אישית במלחמת 'שלום הגליל', כאשר חיל האוויר הישראלי תקף בטעות את היחידה שלי וגרם לעשרות הרוגים ופצועים, נסעתי לאירופה לנפוש אצל משפחה ושם ראיתי מודעה על תערוכה של הבית העתידי. אחרי חוויה מדהימה בתערוכה הסתקרנתי לדעת כיצד הם יודעים לספר על כך ולפתח מודלים של מחשבים אישיים
פרופ׳ דוד פסיג
דקיקים ומערכות תקשורת בין יבשתיות דרכן אפשר לצפות ולשוחח עם חברים, וחיפשתי מקום שאפשר ללמוד את התחום. השאר היסטוריה. היום כבר הרבה מאוד ארגונים וחברות מנסים להבין את העתיד ונעזרים בחוקרי עתידים המתמחים בתחומי דעת שונים. כל הרעיון הוא לראות איזה ערך קטן יכול להתפתח בעתיד לדבר משמעותי שיכול לזעזע ארגונים. כיום חוקרי עתידים מייעצים לחברות על כדאיות כלכלית בפיתוח טכנולוגיה חדשה או אם כדאי לגנוז אותה. למשל, פעם היו שאמרו: למה צריך לפתח טלפון סלולרי, מה רע בטלפון השולחני? ברגע שמבינים את ההיגיון שדוחף את האנושות לפתח טכנולוגיות, ניתן לערוך תחזיות שסבירותן גבוהה. במקרה של טכנולוגיות רבות מדובר בצורך של האדם לפרוץ את מגבלות המרחב והזמן בו הוא נטוע. הוא רוצה
4
05/2024 - 323 רעננה
מחזירים אותם הביתה עכשיו
Made with FlippingBook - Online magazine maker