כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2025 - גיליון 334

לאיסלנד ולנורבגיה. הסוודר שאני לובשת, קניתי את הצמר בנורבגיה וגם קיבלתי שם הוראות. בטיולים הכול סובב סביב הסריגה והבנות עושות שם כיתות סריגה. השנה הן נוסעות לדנמרק אבל אני כבר לא מצטרפת. הגב מציק לי. כשמלאו לי כולן כתבו לי ברכות חמות. כולן השתמשו במילה השראה 90 כדי לתאר אותי וזה חימם לי את הלב. באמת לא מבינה למה כולם מתלהבים ממני".

*הספר אזורי המשגה שלך היה פורץ Erroneous Zones דרך עולמי בקטגוריית הספרים לעזרה עצמית. ד"ר ויין דייר פירסם . מדובר 1976 אותו באוגוסט באחד הספרים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, ומעריכים שהוא מיליון עותקים. הספר 35 נמכר ב הופיע ברשימת רבי המכר בניו יורק שבועות. אפשר, 64 טיימס במשך אם בכלל, להשיגו רק בחנויות יד שנייה.

הספר מעלה שאלות אותן הוא מסמן כאזורי המשגה שלנו: האם אתה שונא את עצמך? האם אתה מסוגל לשלוט ברגשותיך, משוחרר מן הצורך באישורם של אחרים למעשיך, מסוגל לקבל את עצמך כמו שאתה ולא לקטר? באיזו מידה אתה תלוי באחרים, יכול להעניק אהבה ולקבלה, מסוגל להעריך חוש הומור? האם למדת להיכשל בצורה מועילה? אלה ואחרים הם אזורי המשגה שלנו, ה"תולעים" המפריעות לנו לחיות חיים מלאים, מאושרים ומלאי סיפוק. הכותב מציע דרכים לשנות אורחותינו.

שינוי "יום אחד הספרית שלי אמרה לי שיש לי קשקשים. נורא נעלבתי. אחר כך חשבתי שזה לא הגיוני שאני נעלבת משטות כזאת. חשבתי על זה שיש לי כמה תכונות שלא עושות לי טוב, כמו למשל שאני מאוד ביקורתית ונוטרת ומתחשבנת וחייבת לענות לכל מה שאומרים לי. לא אהבתי את עצמי ככה וזה הרחיק ממני אנשים. הבנתי שאני צריכה לעבור שינוי. הספר הזה שנתנו לי לקרוא במכון, 'אזורי המשגה שלך' של ד"ר ויין דייר* התחיל את תהליך. אבל הייתי פתוחה ללמוד עוד קודם, כשהיה לי קשה להתמודד עם השובבות של אורלי. המליצו לי על הספר של פרופ' חיים גינות: 'בין הורים לילדים' שהציע גישה חדשה אז לטיפול בבעיות ובמצבים יומיים העומדים בפני כל ההורים. המשכתי לסדנאות שונות ולהרצאות בנושאים מעניינים כמו מגע. היום אני נהנית מהידע שצברתי ומהשינוי שעשיתי". עיסוקים "בצעירותי עבדתי במפעל של אבא. אחרי החתונה כשנסענו לארה"ב גידלתי את הבנות וכשחזרנו עבדתי במשביר ברעננה במשך עשר שנים ומאוד אהבתי את זה. אחר כך היו שנים בחנות של אורלי 'צמר גורמה', וגם היום אני מגיעה מדי פעם. אני מאוד אוהבת תרבות ואומנות ויוצאת המון: לכל הקונצרטים האפשריים, להצגות, להרצאות ומה לא. אין לי שום בעייה ללכת לבד. לאופרה אני הולכת עם אטה. אני מתלבשת ומתגנדרת ויוצאת. אני גם מאוד אוהבת משק בית. נהנית לסדר, לבשל (אני בשלנית מצוינת) ולטפח את הבית. אורלי ובעלה גרים אצלי חלק מהשבוע, ובשאר הזמן חוזרים לצפון, וכולנו מרוצים מהסידור הזה. יש לי גם ארבעה נכדים נהדרים. המוטו שלי הוא לעשות טוב לאנשים. מבחינתי זה הרבה יותר מספק ומשמח מאשר לקבל". דיור מוגן "מה פתאום??" malcamehulal@gmail.com

- רינגטון נעימון עברית:

harelea@gmail.com

מילת החודש

לאה הראל מאת:  חג המימונה על מ קרותויו העתיקים חג המימונה הוא חג שמח אותו חוגגים יהודי

מילה עברית

מרוקו. בשולחן החג נהגו להניח "סימנים" ולטעום מהם מעט. הסימנים אינם אוכל, אלא סמלי התחדשות הטבע והיטהרות, היו שרים "אה לאלה מימונה/אה מבארכה ומסעודה" (הו האדונית מימונה/הו מבורכת ובת מזל), ועם שחר יצאו למקורות מים והיו טובלים בהם כאקט לדחיית הרוע והכישלון, מה שמזכיר את התשליך. בעולם העתיק נהגו לערוך שולחן למזיקים מימון ומימונה (שדים). כבר הנביא ישעיהו הוכיח את ישראל ואמר "ערכו אל המזל).בספר הזוהר (פרשת בלק) בלעם = לגד שולחן" (גד ערך שולחן. המנהג רווח עד היום בליל ראש השנה הפרסי, ה"נורוז", בו מניחים על השולחן עשבים,דגים חיים ומטבעות. מהשיר ומהמנהגים מבינים שישנה "אדונית" (מזיקה) בשם מימונה שהיו מרצים אותה בשולחן ערוך ונלחמים בה על ידי מים באיסרו חג של פסח, שהוא יום המסוגל לעין הרע. במקור, קראו היהודים לחג זה "ליל אל מימון", כפי שמובא בכתבי בנימין השני, ויהודי המאגרב אימצו את השם מימונה שהיה מקובל יותר אצל השבטים הברברים. harelea@gmail.com

21

04/2025 - 334 רעננה

Bring them Home now