כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2026 - גיליון 346

קטיעת העברה בין-דורית של פוסט טראומה – האפשר? הדרך היעילה ביותר למנוע מהילדים לספוג את הטראומה של ההורה היא שההורה יטפל בעצמו. מומלץ להורה שעבר טראומה לשים לב לדברים הבאים: שתיקה היא אחד המנועים החזקים ביותר להעברת טראומה. ילדים מרגישים שמשהו לא בסדר, ואם לא מסבירים להם, הם ממלאים את החלל בדמיונות, פחדים או אשמה עצמית. צריך לדבר עם הילדים על כך שאבא/אימא עברו פעם משהו קשה ולכן לפעמים הם עצובים, נבהלים מרעש, כועסים וכו'. זה צריך להיות דיבור שתואם את גיל הילדים. על ההורה לראות את הילד כישות נפרדת עם רגשות וצרכים משלו, מבלי להשליך עליו את הפחדים שלו. הורה עם פוסט טראומה נוטה לפעמים להורות מגוננת מדי, מתוך פחד שהעולם מסוכן. לחילופין, ההורה נוטה לפעמים להורות נמנעת, מתוך קושי להתמודד עם רגשות עזים. כדאי לעודד את הילד לקיים מערכות יחסים קרובות ובטוחות מחוץ לתא המשפחתי, למשל סבים, דודים, חברים. מערכות אלה יכולות לשמש כבולם זעזועים רגשי עבור הילד. בשורה התחתונה, מצד אחד, המעבר הבין-דורי נקטע ברגע שהסוד הופך לסיפור והתגובה האוטומטית הטראומטית של ההורה הופכת לבחירה מודעת בעזרת טיפול מתאים. מצד שני, תהליך העיבוד והטיפול למי שעבר טראומה הוא תהליך כואב וקשה, לפעמים בלתי אפשרי. לסיכום, העברה בין-דורית היא מארג סבוך של חוטים ביולוגיים, רגשיים וחברתיים. היא מעניקה לנו בין היתר, את השפה שאנו מדברים, את הדרך בה אנו נקשרים לאנשים אחרים, אוהבים, מקימים משפחה, ואת המקום בו אנו ניצבים בסולם החברתי. בנוסף היא מוסרת לנו ידע צבור של סך ההוויה האנושית לדורותיה וגם, לא עלינו, חורטת בנו את הטראומות של הורינו. עברית: פיקוד העורף הוסיף/חידש מילים לעברית במלחמת "שאגת הארי": פוליגון -צורה גיאומטרית רבת צלעות בהקשר של מיפוי גיאומטרי רחב של שטחי המדינה מול ירי הטילים. מסבירן – תפקיד של קריין בתקשורת שמסביר כיצד לנהוג במקרים של התרעה ואזעקה. harelea@gmail.com rtalmudi@gmail.com

משנות את ביטוי הגנים, כלומר את ייצור החלבונים בתא, עצמו. לפי האפיגנטיקה, DNA מבלי לשנות את רצף ה סביבה וטראומה יכולות לעבור בתורשה בין דורות.

, פסיכולוגית אמריקאית, מצאה 1958 , ילידת רחל יהודה כי לצאצאים של ניצולי שואה יש רמה נמוכה של קורטיזול (הורמון הלחץ), רמה הדומה לזה של הוריהם הסובלים מפוסט טראומה. ממצאים אלו מרמזים כי חוויות קיצוניות של ההורים "מתכנתות" את מערכת התגובה ללחץ של הצאצאים כבר ברחם. גברים ונשים 32 המחקר של פרופ' יהודה נעשה על יהודיים מתקופת מלחמת העולם השנייה, שהיו במחנות ריכוז בשואה, או שהיו עדים לזוועות ולעינויים או שנאלצו להסתתר. במחקר ניתחה יהודה את הגנים של ילדי אותם שורדי שואה והשוותה לגנים של ילדי משפחות יהודיות 32 שלא חיו באירופה בשנות המלחמה. פרופ' יהודה וצוותה התעניינו במיוחד בגן הקשור להורמון הלחץ – קורטיזול - שידוע כי טראומה משפיעה עליו. הקורטיזול מופרש מבלוטת האדרנל. הוא מתפקד כ"מנהל העבודה" של הגוף בזמני דחק. תפקידו העיקרי הוא לגייס משאבים כדי שהגוף ישרוד בזמן איום מידי. במשך שנים חשבו שפוסט-טראומתיים מאופיינים ברמת קורטיזול גבוהה בגלל הלחץ המתמיד. אולם מחקרים כמו אלו של פרופ' יהודה גילו כי אצל שורדי טראומה רבים, ובמיוחד אצל אלו שפיתחו פוסט-טראומה, רמת הקורטיזול דווקא הייתה נמוכה מהממוצע. זאת בין היתר כדי למנוע נזק לרקמות כתוצאה מחשיפה רעילה לאורך זמן של קורטיזול גבוה. המחקר של פרופ' יהודה הוא דוגמה ברורה בבני אדם למעבר של טראומת ההורה לילד באופן ביולוגי דרך מה שמכונה "הורשה אפיגנטית". העברה בין דורית – הזווית של קרל יונג , פסיכואנליטיקאי מתלמידיו של פרויד, 1960-1875 , יונג טען שמתחת ללא מודע האישי (במבנה שכבות הנפש על פי פרויד) נמצא הלא מודע הקולקטיבי. על פי יונג זוהי שכבה מולדת שבה טמון ידע עצום על כל מה שכרוך בחוויה האנושית. הלא מודע הקולקטיבי, טען יונג, הוא מעין תורשה שעוברת אלינו מהורינו הקדומים. מקורו בחוויות שהצטברו במשך דורות של קיום המין האנושי, עוד מימי האדם הקדמון.

עברית מילה

מילת החודש לאה הראל מאת:  - באג ֶק ֶֶל �ֶּ ת

harelea@gmail.com

17

04/2026 - 346 רעננה