כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יוני 2022 - גיליון 300

300 גיליון

2022 סי ו ן תשפ"ב י ו נ י

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

בחג שבועות תעשה לך...

8 עיטור העוז 7-6 המתנדבים בע״מ 5-4 איך עיתו ן נולד מד ו ר י ם קב ו ע י ם : ספר - ט י ו ל - ב ישו לאה - מב ז ק י ם - עב ר י ת - מ י לה - א ושר

נגד היהודים בהיסטוריה האנושית ידועות, ואף שגרמו פשעים מחרידים הן לא פסו מן העולם. השנאה משמשת לגיטימציה לפגוע במושא השנאה, כי הרי יש לנו "הוכחות" שהואאינו ראוי לחיות את חייו בשלווה. הבעיה היא כמובן שזה חוזר אלינו כבומרנג ואנחנו הופכים להיות השנואים לא פחות מהשונאים. אז למה לשנוא? התשובהפשוטה למדי. כי למישהו, או לקבוצה כלשהי ישאינטרס ללבות שנאה כדי לחזק את כוחם. השנאה, כמו גם הבורות, משמשות כלי נשק יעיל בהשגת מטרות פוליטיות ואחרות. ככל שנגייס יותר שונאים, כך יגבר כוחנו. כך נחוש שאנחנו שייכים לקבוצה חזקה ונשמר את הזהות הקולקטיבית שלנו. אלא מה? בד בבד עם התחזקות הכוח, יחריף גם הקונפליקט, ומעולם, בשום שלב בהיסטוריה האנושית, השנאה לא ניצחה. היא רק גרמה נזקים בלתי נסבלים לכל הצדדים המעורבים. כל המשטרים הדיקטטוריים ביססו את שלטונם על הדבקת הנתינים בשנאה. אז למה אצלנו גדולה כל כך השנאה? פעמים רבות נובעת השנאה מרגש עליונות מחד ורגש נחיתות מאידך. יש משהו מקומם בתחושה של אדם שהוא טוב יותר מרעהו, שהוא משכיל יותר, ערכי יותר, מוסרי יותר. במקביל יש משהו מכעיס ברגש נחיתות שהופך לטבע שני, בתחושת המסכנות, בביסוס חיים שלמים על 'מגיע לי ולא קיבלתי'. חסרה אצלנו ההבנה שלכולם יש מקום. לכולם מגיעים תנאים שווים. לשום קבוצה אין מונופול על האחרת. החברה הישראלית פעלה ופועלת רבות למתן הזדמנויות לכל מי שחפץ בכך לטפס בסולם החברתי והכלכלי. מי שמנצל את ההזדמנויות האלה מטפס. וישנם כאלה שלא. ישנה תפיסה שמעודדת לשנוא את הרע ולאהוב את הטוב, אבל זה מעלה את הדילמה הסובייקטיבית: מה זה רע. הפתרון הקשה, אפילו קשה מאוד, הוא להבין את הנזקים בשנאה, את חוסר התועלת בה, ולנסות להצניע אותה. היא תמיד תהיה שם אצל חלקים מהאנושות, אבל מי מאתנו שיכול לזהות אותה מרימה את ראשה, יכול גם להחזירה למקומה, לא להאכיל אותה ולקוות שתיעלם. לעומת זאת כדאי מאוד להשקות את האהבה, בעיקר משום שהיא מגבירה את הבריאות הפיסית והנפשית שלנו. חג שבועות שמח! malcamehulal@gmail.com

חוכמת ההמונים מלכה מהולל מאת:  ”וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן, שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר (שמואל ב', יג', ט"ו) שְׂנֵאָהּ, מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָה" הטבח המזעזע בטקסס הוא עוד דוגמה למה ששנאה יכולה לגרום. שנאה היא רגש שלילי שמעורבות בו תחושות של כעס, נחיתות, קנאה, טינה ועוינות. פעמים רבות השונא מבקש להרע למושא שנאתו, וגם אם אינו עושה מעשה פיסי הוא מאחל לו מוות או פגיעה פיסית באופנים שונים ומשונים. למה לשנוא? למה יש אצלנו כל כך הרבה שנאה? למה שונאים את הימין והשמאל? למה שונאים מזרחים ואשכנזים? למה שונאים חילוניים ודתיים? למה שונאים להט"בים? למה שונאים עשירים? למה שונאים משכילים? פעמים רבות השנאה מונעת מפחד מפני הלא ידוע. אנחנו נוהגים להדביק תוויות לפרטים או לקבוצות ואז נדבקים לסטיגמות האלה ולא מצליחים להשתחרר מהם. סטיגמות

ומעלה פטורים 80 בני מעמידה בתור בנתב״ג מאיר חוטקובסקי מאת: 

חדשות הגמלאים

עם חידוש הנסיעות לחו"ל לאחר תקופה ארוכה של מגבלות הקורונה נכנס לתוקפו חידוש משמח - אזרחים ומעלה פטורים מתור בכל נקודות השירות 80 ותיקים בני בתהליך נוסע יוצא/נכנס. מדובר: בקבלת תור קדימות לבידוק ביטחוני, במתחם בידוק כבודת היד. נוסע ותיק זכאי להשתמש בתור הייעודי לנוסעים נעזרים. בביקורת הדרכונים, נוסע ותיק זכאי להשתמש בתור המקוצר. כמו כן, הוריד המשרד לשוויון חברתי את גיל האזרחים . 70 הוותיקים לקבלת שירות בבנקים ללא תור החל מגיל אומרת מירב כהן, השרה לשוויון חברתי: "אני מקווה שהמהלכים הפשוטים יקלו על אזרחים ותיקים לממש את זכותם ואולי גם יזכירו לכולנו את האמרה: 'והדרת פני זקן'". meirch@gmail.com

˘„Á 2014 ניסן תשע"ד אפריל

202 גיליון

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, חברי המערכת: מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

/ - פלוס מינוס + פלוס פלוס "עיניים טובות"

עובר ושב

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

חברי מועדון ליונס "דרור" רעננה מבצעים בהתנדבות כבר שנים רבות בדיקות עיניים אצל ילדי הגנים ברעננה על מנת לאתר אתתופעת "עין עצלה". אחרי הפסקהשל שנתיים בשל הקורונה חזרו מתנדבי ליונס להתנדבותם, והם עושים זאת כמובן בתיאום עם משרד הבריאות, משרד החינוך ועיריית רעננה. ילדים שמאותרת אצלם תופעה כזו, מופנים לבדיקה מעמיקה יותר אצל רופאי עיניים.

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת שער: לכבוד השבועות צילום: מלכה מהולל

2

06/2022 -

רעננה

ג׳ורג׳ גרין

לאה קליין מאת: 

"שמי ג'ורג' גרין", אמר לי כשעשינו הכרה ביום בואו כדייר חדש למגדלי הים התיכון. "אני לאה קליין", אמרתי, ושנינו התחלנו לצחוק במבוכה, כי הרי את ג'ורג' הכרתי לפני כששים שנה, כשנישא לבת כיתתי אליה ברוורמן, שהוריה היו מראשוני רעננה. את אליה אני זוכרת היטב, כי היה להם לול תרנגולות, שלשלוש מהן קראה: רותי, צפירה ולאה – שלוש חברות שלה. היינו באות לבקרן לעתים קרובות, והאמת – לא בגללן, אלא להעתיק מאליה שידעה היטב מתמטיקה את התשובות לשיעורי הבית במקצוע זה. "גם אני מצטיין במתמטיקה", אומר לי ג'ורג', "ואפילו את ילדינו תכננו במתמטיקה פשוטה. אליה הייתה מורה, ואת החופש הגדול תכננו כך שיתחבר לחופשת הלידה". יפה, תמשיך לספר לי עליך. "התאלמנתי מאליה לפני כמה שנים. לנו שתי בנות, בן ושבעה נכדים".

סיפור תמונה

מתי נולדת, ומה מקור השם "ג'ורג'"? בפולין, במקום שהיה חלק מאוסטריה, כך ששפת הבית הייתה גרמנית, ומשם גם מקור השם". 1930 "נולדתי בשנת ומהם זכרונותיך משם? "לא הלכתי לגן ילדים, כי הייתי תמיד חולה. אני זוכר, כשהייתי בן חמש, אימא לקחה אותי לפארק לשחק. היינו שם שלושה ילדים ששיחקו, ורציתי להצטרף. אחד הילדים סטר לי בחזקה. בכיתי, ושאלתי "למה"? הוא ענה: "כי אתה יהודי". זו הייתה הפעם הראשונה שנודע לי שאני שונה מחבריי. שאני יהודי. להוריי היו שם חיים קלים וטובים, אפילו עוזרת שֶגָרה איתנו. סיימתי כיתות א' וב' בבית ספר יהודי, ושם למדתי לכתוב ולקרוא בעברית. כשהתחילה המלחמה, עברנו ללבוב, שהופגזה ללא הרף, ואני פחדתי מאוד. לילה אחד היו דפיקות חזקות בדלת, אלה היו חיילים רוסיים שלקחו אותי ואת כל משפחתי. הועלינו על רכבת משא, רכבת לבהמות. הרכבת הייתה עמוסה באנשים, וליד הדלת היה חור אחד לעשיית הצרכים. מאז הועברנו למקומות שונים, וביניהם סיביר. עברנו סיוטים רבים, וכמעט כל בני המשפחה – דודים, סבא, סבתא ועוד – נהרגו. לאחר שנה הרוסים שחררו אותנו ועברנו לבוכרה. שם הייתה לנו השנה הקשה ביותר, כמעט מתנו מרעב. מכרנו את כל בגדינו בשביל לחם. בבוכרה היו הרבה פליטים מפולין, ונפתח בית-ספר פולני. שם למדתי בפעם הראשונה ארבע שנים באופן מסודר. מאז עוד עברנו תלאות על גבי תלאות". מתי עליתם ארצה? . היינו בדרך ברכבת לפלשתינה. בעודנו ברכבת הוכרז על הקמת מדינת ישראל". 1948 "בחודש מאי, בשנת לאן הגעתם? "הגענו לפרדס חנה. היינו שנה בבית עולים. במשך הזמן אבא הצליח, בהרבה הלוואות, לקנות שיכון בכפר סבא, שכל דירה בו מ"ר, בה גרנו עם עוד שני קרובים. אני התחלתי לעבוד בקטיף תפוזים. במשך השנים למדתי בעצמי, הכל בעזרת 30 הייתה בת ספרים. הייתי מאוד שקדן, ובכל מקום שהייתה ספרייה ישבתי ולמדתי. אני אוטודידקט". צבא? "תוך כדי השירות הצבאי למדתי שלוש שנים הנדסה אלקטרונית במכון הבריטי, והתחלתי לעבוד כטכנאי, אזרח עובד צה"ל". מתי נישאת? "את אליה הכרתי בצבא. נישאנו וגידלנו משפחה ברעננה". תחביבים? "ציור ומוסיקה. היו לי תערוכות רבות בציור. תחילה ציירתי רישומים בפחם. ציירתי בחוג בקאנטרי ברעננה, כשלידי תמיד ישבה וציירה נכדתו של בן גוריון. כשהפסקתי לצייר, גם היא הפסיקה. הייתי בחברה להגנת הטבע, צילמתי בהרבה טיולים, והפכתי את הצילומים לציורים. אבל אני רוצה לומר לך, שהציור שלי הוא רק אהבה. המוסיקה היא הנשמה שלי. אני גם מאד אוהב לבשל". המוסיקה– נשמה? "אני הולך המון לקונצרטים. פעם אבא לקח אותי בגרמניה לקונצרט בברלין, של יהודי מנוחין. הוא ניגן בטהובן, ועד היום אני יכול לשיר את זה וכן גם יצירות של אמנים אחרים". איך החלטת לעבור לדיור מוגן? "בגלל אכזבה ובדידות". וכאן? "קשה לי להתרגל, אבל הכאב לאט לאט עובר. החיים יותר חזקים. אני שוחה בוקר בוקר ומתכונן לצלוח את הכינרת, כהרגלי כל שנה. גם תערוכת הציור שלי שנערכת פה משמחת אותי. הרבה אנשים מעודדים אותי ומשתדלים לעזור. הצוות מאוד מפרגן. כשהגעתי, אפשר לומר שהלכתי למות, אבל אני חי, ומקווה שיהיה יותר טוב". Cleah1@walla.com

3

06/2022 -

רעננה

איך עיתון נולד? שוש ברקאי מראשל״צ היא המייסדת והעורכת הראשונה של מערכות "כיוון חדש" ברחבי הארץ, ובכלל זה רעננה. יהודית הלפר מאת:  300- "כיוון חדש" חוגג את גיליון ה המערכות התגבשו והתחלנו לעבוד. המתנדבים הם שהציעו את שם העיתון". מערכות בכל 26 הפיילוט הוכתר כהצלחה, ובהדרגה נבנו רחבי הארץ מתל חי בצפון ועד חבל יבנה בדרום, ביניהן שנים. "הייתי הרבה על 25 המערכת ברעננה, שהוקמה לפני הכבישים", אומרת ברקאי, בחצי חיוך, "נהניתי מכל רגע, אבל עייפתי מהנסיעות. המערכות קיימו ישיבות קבועות וכל מערכת בנתה לעצמה מדורים קבועים כמו: תרבות, תשבץ, אוכל ועוד. הייתה התייחסות לנושאים מקומיים, אבל תמיד ביקשתי להתייחס לנושאים גם בפן הארצי, כאלה שעשויים לעניין את כולם".

בתור מי ששימשה רכזת המערכת הרעננית האחרונה של ברקאי, שמחתי על ההזדמנות לפגוש אותה לשיחה על התנעת התהליך ועל המשך הדרך. איך בכלל עלה הרעיון להוציא עיתון לגמלאים? ברקאי: "באחת מישיבות הוועדה של אש"ל (הזרוע הביצועית של ארגון הג'וינט, העוסקת בגיל המבוגר), , עלה הרעיון להקים עיתון 1997 שנה, בשנת 25 לפני ארצי לבני הגיל השלישי, ביישובים השונים ברחבי הארץ, מתוך מחשבה שעיתון כזה יהווה מקור עניין עבור בני הגיל השלישי ביישובם וגם עיסוק מעניין למתנדבים. מי שארגנה את הכול הייתה יונה פלד, ראש תחום תקשורת באש"ל. היא בחרה בי להרים את הפרויקט והתחלנו כפיילוט ברמת-גן, חולון, פתח תקווה ורחובות. פנינו לעמותות למען הקשיש בהצעה שהעיתון יופק דרכן ובמימונן, בעוד אש"ל תממן את הקורסים וההשתלמויות של העיתונאים, ובשנה הראשונה גם את הליווי המקצועי ואת העריכה, והתחלנו לגייס מתנדבים". מה היו מטרות העיתון? ברקאי: "רצינו לשתף את האוכלוסייה המבוגרת, להיות להם לפה ולאוזן, להציף בעיות ודילמות האופייניות לגיל המבוגר, וגם לתת רעיונות להתמודדות איתן. כמו כן היה לנו חשוב לפרסם חוקים חדשים לטובת האוכלוסייה המבוגרת וגם להביא דיוקנאות מיוחדים. המטרות לא תושגנה במלואן אף פעם כי הן משתנות עם השנים. אנחנו צריכים כל הזמן להתאיםאת עצמנו למצב המשתנה, לבדוק אם הן עדיין רלבנטיות. כך למשל השינויים הטכנולוגיים שמשפיעים על האוכלוסייה המבוגרת שחלקה מתקשה להשתמש בהם". איך נעשה תהליך הגיוס ואיך התחילה העבודה? "פרסמנו במסגרות שונות של גמלאים על פתיחת קורס עיתונות ואנשים פנו אלינו. הקמנו ועדת קבלה בה השתתפו בתחילה יונה פלד, יו"ר העמותה המקומית, עובדים סוציאליים קשישים מהרווחה ואנוכי. בניתי קורס שבועי בן ארבעה חודשים שהתקיים במשרדי אש"ל בתל השומר.

שוש ברקאי (מימין) עם הכתבת יהודית הלפר

אחת לתקופה ארגנה ברקאי השתלמויות יומיות למערכות שעמדה בראשן כעורכת, וגם השתלמויות בנות יומיים בבתי מלון ואף בחו"ל. בהשתלמויות בבתי המלון, בהן נטלו חלק גם חברי המערכת הוותיקים מרעננה, שולבו סיורים לימודיים ומפגשים עם אנשי תקשורת, או אנשים בעלי עמדות מפתח. במסגרתם ארגנה ברקאי, במימון אש"ל, תחרויות פרסים לכתבים עבור הכתבות המוצלחות שקיבלו הערכה מיוחדת. שני ילדים וחמישה נכדים, למדה + ), נשואה 68( ברקאי תקשורת והיא בעלת ניסיון רב בתחום. "התחלתי ככתבת בעיתון 'במחנה', היא מספרת, "ונמשכתי לתחום. 16 בגיל ייסדתי את העיתונות המקומית הפרטית ברחבי הארץ. הייתי עורכת ראשית של 'שיחת העיר' בראשון לציון ושל עיתון הנוער של החברה למתנ"סים. עבדתי כדוברת וכיועצת תקשורת במספר רשויות מקומיות, וגם ככתבת ב׳ידיעות אחרונות׳ ואז נשאבתי לפרויקט ההקמה של 'כיוון חדש'".

4

06/2022 -

רעננה

ברעננה ובסביבה. אני מרגישה את התחושה הזאת גם היום ואפילו ביתר שאת". עיתונים מתל חי בצפון ועד חבל 26 בשיאה ערכה ברקאי יבנה בדרום. כיום היא עורכת ראשית של ארבע מערכות "כיוון חדש" בערים: חולון, רמת גן, גבעת שמואל והמועצה האזוריתדרוםהשרון. בדרך גםמערכתקרייתאונו, הנמצאת בתהליך בנייה. אחרי למעלה משלושים שנה בתחום את עדיין נהנית מהעבודה? "כן, בהחלט", היא אומרת בעיניים בורקות. "אני נהנית מאודמהאנשים, מהחוכמהשלהם, מההתחדשות, מהאקשן. מפעם לפעם אני גם מרצה במסגרות שונות כמו במכללת תל-חי, בבר אילן, ולפעמים גם הנהלות העמותות מזמינות אותי להרצות". האם תשקלי לחזור לקיים מפגשים משותפים יומיים עם המערכות השונות, בהן, נוסף לתוכן ההשתלמות, הייתה הזנה הדדית בין החברים? "בהחלט כן. אם אקיים מפגש כזה, אזמין את כל המערכות, גם את אלה הממשיכות לפעול ולהוציא עיתון בלעדיי. בסופו של דבר אני ייסדתי את כל המערכות. הרי כולם היו בניי..." היא מחייכת חיוך רחב. בעשור האחרון תפס "כיוון חדש" רעננה תאוצה בעידודה של העמותה למען האזרח הוותיק בראשותו של חיימק'ה פרלשטיין. זהו אולי העיתון היחיד בארץ ששומר על הפצה חודשית קבועה, גם בעותקים מודפסים וגם באינטרנט, על פורמט מהודר, ועל לגיליון (בחגים תמיד 16-24 מספר עמודים העומד על מגדילים). מקצת מחברי המערכת שותפים, בהתנדבות מלאה, לעשייה כבר מהגיליון הראשון, ואחרים הצטרפו בהדרגה במהלך השנים, ועדיין מצטרפים חברים חדשים. העיתון שם לו לדגל לעסוק בכל הנושאים המעסיקים ומעניינים את קהל היעד שלו, הגמלאים, תוך הקפדה על כבודו של הגמלאי באשר הוא. כל גיליון מספר סיפורי חיים מרתקים של אנשים, מעלה לסדר היום הציבורי ענייני גמלאים שנזנחו, חושף את הקוראים לנושאי תרבות, קולנוע, תיאטרון, ספרות ועוד, וגם עוסק בענייני תזונה ובריאות. יש לעיתון ולעושים במלאכה שאיפות לגדול הן בהיקפו והן בנתוני ההפצה שלו, והוא אכן יעשה זאת אם ישכיל לדלג מעל משוכת התקציב המוגבל. Yehudit_helfer@walla.co.il

במקביל ערכתי את "מסר לעניין", עיתון שהופץ בקרב גרנטולוגים ובמחלקות הרווחה.

לאה קליין הצטרפה למערכת "כיוון חדש" רעננה כבר מתחילתו, והיא מספרת: "אני תמיד כתבתי, אבל בעיקר כתיבה לאירועים, לחגים, כתבתי שירים וגם ברכות. כשיצאתי לפנסיה נודע לי על קורס עיתונות שנפתח 25 ברעננה ובהחלטה של רגע החלטתי להצטרף. מאז עברו שנה ואני עדיין פה, כותבת כמעט כמו אז. קוראים אומרים לי שהם מתחילים לקרוא את העיתון מהסוף להתחלה כדי לקרוא קודם כל את המתכונים, אבל גם את 'סיפור תמונה' שמספר סיפור חיים אחד בכל חודש. בזמנו כתבתי גם ב'מסר לעניין' ואפילו קיבלתי ביחד עם חברי למערכת, מאיר חוטקובסקי, שגם הוא עדיין כותב, קיבלנו פרסים על כתבות שלנו. ראיינו אז ידוענים של התקופה, מרות סירקיס ועד יפה ירקוני, וגם כל מיני שחקנים וזמרים. ישיבות המערכת היו נערכות במתכונת שכל אחד קרא את הכתבה שלו וכולם היו נותנים משוב תוך שמירה על כבוד הכותב. אני זוכרת שהייתי קוראת את מוספי סוף השבוע בשקיקה כדי ללמוד מהם איך כותבים. שוש ברקאי ניהלה את המערכת ביד רמה, והפכנו לחבורה קטנה ומלוכדת: חגגנו חגים וימי הולדת, יצאנו להשתלמויות ולנופשים משותפים. אין ספק שהכתיבה בעיתון תרמה לכולנו הרבה, וגם אנחנו הרגשנו סיפוק כי תרמנו לקהילת הגימלאים

מלכה מהולל, עורכת ראשית

5

06/2022 -

רעננה

המתנדבים בע״מ נילי אפלבוים מאת: 

דרורה כהן, המשמשת כיו"ר מועצת המתנדבים. "אנחנו מקיימות ארבעה מפגשים שנתיים של ארגוני המתנדבים. כל מפגש מתקיים במתכונת של שולחן עגול והוא מוקדש לנושא מסוים אליו מוזמנים הארגונים הרלוונטיים. המפגש האחרון היה בנושא קליטת עלייה". איך הגעת לתפקיד? "באתי מתחום החינוך. הייתי מורה חיילת ואח"כ קצינת חינוך אזורית. למדתי תואר ראשון בחינוך ותואר שני בייעוץ חינוכי. עסקתי בהדרכות הורים ובעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי. ניהלתי ברעננה את "מע"ש" -מרכז תעסוקה 2009 בשנת שיקומית, שםעבדתי שששנים ובתוקףתפקידי נפגשתי עםדורון בכר שהפנה אלינו מתנדבים. מאוחר יותר החלטתי לעשות לביתי ועברתי לעבוד בתחוםההייטק. עבדתי בפיתוחשל כלי עזר לייצור קולות אישיים לילדים ואנשים חולים שלא יכולים לייצר קולות וילדים עם בעיות התפתחותיות. זו הייתה ALS בעצמם, כמו חולי גם עבודהטכנית וגם עבודה עםאנשים. תוך כדי העבודה הרגשתי שמאוד חסר לי לעבוד עם אנשים. במקרה ראיתי את המכרז על התפקיד של דורון ולשמחתי התקבלתי.

"אין התנדבות סוג א' או סוג ב'. לכל התנדבות יש ערך. גם לעשות מעט זה לעשות הרבה. התנדבות זו התנדבות"!

זהו המסר שמעבירה דיאנה גורביץ-גלדשטיין המנהלת החדשה של היחידה למתנדבים באגף לאסטרטגיה הסברה ופרויקטים בעיריית רעננה. היא נכנסה לתפקיד לאחר פרישתו של המנהל הוותיק, דורון בכר. קשה היה לקבוע עם גלדשטיין פגישה. היא מאוד עסוקה. המענה הקולי אומר להשאיר הודעה ומבטיח שהיא תחזור אליך. זה אמנם לוקח זמן, אך היא חוזרת לבסוף ומתנצלת. גלדשטיין עובדת לבד והפניות הן רבות. 'מרגש' ו'מתרגשת' הן מילים שחוזרות על עצמן במהלך הראיון ולעתים אף מופיעה לחלוחית של התרגשות בזוויות עיניה של גלדשטיין כשהיא מדברת על ההתנדבות ברעננה. ניכר בה שעבודתה היא גם תשוקתה. "הערבות ההדדית שאני נתקלת בה פה, מספר המתנדבים, מספר הפרויקטים והפניות שאני מקבלת עולים כל הזמן, ובנוסף, העובדה שהעירייה מקציבה לנושא ההתנדבות מקום ומשאבים, כל זה מאוד מרגש". על אילו מספרים מדובר? ארגוניםועמותות 90 מתנדביםוישנםגם 4,500 "ברעננהרשומים שמפעילים מתנדבים. חלקם ארציים וחלקם מקומיים". היא גם מוסיפה שהנתונים הגבוהים האלה ייחודיים לרעננה. היא למדה על כך כאשר פרסמה על גיוס מתנדבים לפרויקט מסוים ובתוך מחצית השעה היו כבר כעשרים פניות. ספרי לי על התפקיד שלך "אני מגייסת מתנדבים באמצעות שלטי חוצות, וואטסאפ ופייסבוק. בימים אלה אני בונה מאגר דיגיטלי חדש של מתנדבים. כך מתאפשר לי למצוא במהירות את המתנדב המתאים לכל בקשה שמופנית אליי מהעמותות למיניהן. המאגר כולל גם אנשים שמעוניינים בהתחייבות חד-פעמית וגם כאלה שרצים למרחקים ארוכים. ישנם גם כאלה שזמנם מוגבל וגם כאלה שאינם יודעים בדיוק איזה סוג של התנדבות מתאים להם. עם זאת, המתנדבים מגלים תוך כדי העבודה מה וכמה מתאים להם. כך למשל שובצה מתנדבת אחת על פי בקשתה לפעם בשבוע בכלבייה, אבל לאחר שהייתה מספר פעמים, ביקשה להגדיל את פעילותה לפעמיים בשבוע". ארגונים? 90 איך עובדים עם גלדשטיין מספרת שכיום קיים קשר הדוק עם מחלקות בעירייה שעובדות עם מתנדבים כמו למשל האגף לשירותים חברתיים ומחלקת קליטת עלייה. היא מתכננת לחבר בין הארגונים וליצור שיתוף פעולה. זה לא תמיד בא בטבעיות, שכן כל אחד עסוק בשלו. היא עובדת בשיתוף פעולה יחד עם חברת מועצת העיר

דיאנה גורביץ גלדשטיין

אני מכירה את התרומה של המתנדב ממקור ראשון. לפני יותר מעשר שנים, כשילדתי את בתי הבכורה, הייתי אם יחידנית והייתה לי מתנדבת מ׳אם לאם׳, וכשעשיתי חפיפה עם דורון, שאלתי אם הפרויקט עדיין קיים. שמחתי לשמוע שעכשיו מחיים אותו לאחר הפסקה בגלל הקורונה. אני עדיין בקשר עם אותה מתנדבת. אני מרגישה שאני סוגרת מעגל בזה שאני מביאה מתנדבים. אני מבינה כמה זה חשוב, ולכן בהרצאות לגיוס המתנדבים אני מספרת על החוויה האישית שלי". ההתנדבות מתאימה בד"כ לכל גיל. האם יש עמותות שמבוססות רק על גמלאים? - מה שהיה "באים לטוב" "הארגונים הייחודים לגמלאים הם: - שעוסקות בחלוקת "מעגל נשים מרים" בעבר ארגון "שלם", -סבתאמאמצתאימהותיחידניות,שעוזרת "אתך" אוכל, פרויקט גם עם הילדים ומעניקה ליווי, תמיכה ואוזן קשבת. במקרה הזה ההתנדבות מתאימה במיוחד לסבים וסבתות שילדיהם ונכדיהם גרים מעבר לים, וכולם יוצאים מורווחים ממנה.

6

06/2022 -

רעננה

היקף ההתנדבות בארץ נמוך משמעותית מהממוצע המקובל במרבית מדינות המערב. בארץ אחוז המתנדבים עומד על . 48% - ושוודיה 46% - , בריטניה 44% - לעומת קנדה 21% appel@eng.tau.ac.il

"חברותא" אירועי חודש יוני

21:00 שעה :11.6.22 .1 גלי לוי ערב זמר עם

פעילות של ״מוקד אנוש״

זמרת בשירים ישראלים ושירי .80- עמים ריקודים של שנות ה ש"ח 25 עלות כניסה

שם הגמלאים נפגשים פעם בשבוע לפעילויות "מוקד אנוש" וגם ולאחרונה הם הרימו פרויקט למען פליטי אוקראינה, סרגו צעיפים, כובעים, כפפות וכד', שנשלחו ע"י הסוכנות אל הפליטים. מה לדעתך צריך לעשות כדי להוקיר את עבודת המתנדבים? "אנחנו כל הזמן חושבים איך להודות למתנדבים ולשמר אותם. אנחנו מקיימים ערבי הוקרה והרצאות ומתכוונים לחזור לנוהל ארגון הטיולים והענקת כרטיסים למופעים שנפסק בעקבות הקורונה". האם גילית משהו שלא ידעת קודם? "פעם חשבתי שמתנדב זה רק אדם שמשעמם לו, שיש לו זמן פנוי כי יצא לפנסיה ומחפש מה לעשות עם עצמו. ראיתי שזה לא נכון. יש הרבה מתנדבים בכל הגילאים. מה שהפתיע אותי היא העובדה שמשפחות חושפות את הילדים להתנדבות ומבקשות להתנדב עם הילדים. מהן התכניות שלך? "יש לי שאיפה להכניס יותר טכנולוגיה לנושא ההתנדבות ולייעל אותה. חשוב לי גם לעשות יותר שיתופי פעולה בין מתנדבים מבוגרים ומתנדבים צעירים. התנדבות משותפת תחשוף את הצעירים לערכים ולדוגמא האישית שמביאים המבוגרים, ותקרב את המבוגרים לעולם הצעירים, לאנרגיות ולידע הטכנולוגי שהם שולטים בו. פרויקט עתידי נוסף זהחידוששיתופי פעולה עםחברותההייטק השונות ברעננה. שיתופים כאלו היו בעבר כמו תוכנית התנדבות שעובדיה התנדבו ללמד אנשים מבוגרים HP בקהילה של חברת לעבוד עם הסמארטפון. הפרויקט הופסק בגלל הקורונה. ועוד על הפרק: לחדש את יריד העמותות שהיה בעבר היריד שחשף את תושבי רעננה לכל הארגונים". התנדבות: עובדות ומספרים מתנדביםמרוצים יותר מהחיים, אופטימיים ומרגישיםשייכות רבה יותר לקהילה. אלו ממצאים שעלו מסקרים שנערכו על ידי הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והמועצה הישראלית להתנדבות. מעניין הממצא שמרבית השיקולים בעד התנדבות הםמכווני המתנדב עצמו: לשמש דוגמה אישית, להכיר אנשים, ללמוד על עצמך, לפתח מיומנויות חדשות ועוד. 1.2 עלה כי בשנה זו התנדבו 2020 בסקר חברתי שנערך בשנת מהאוכלוסייה 21% ומעלה שהם 20 מיליון ישראלים מבני מבני 22% , מהגברים 22% , מהנשים 21% : הקבועה בישראל ומעלה. 65 מבני 16% ,64-20 עובדה מפתיעה היא שלמרות שרבים מביעים רצון להתנדב,

21:00 שעה :24.6.22 .2 בערב משירי דניאל תמיר ואבי שחם עם .60- אריק איינשטיין. ריקודים שנות ה ש"ח 25 עלות כניסה תשלום במקום נשמח לראותכם האירועים במרכז תרבות כושר ופנאי, , רעננה 114 ההגנה

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

ליוסי רביד, גזבר העמותה

ברכות לבביות להולדת הנין יותם מאחלים אושר ונחת !!! כן ירבו

מברכים: הנהלת העמותה וצוות העובדים.

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

לבלומה ושלמה בינשטוק ברכות לבביות להולדת הנינה - אליס מאחלים אושר ונחת !!! כן ירבו

מברכים: הנהלת העמותה וצוות העובדים.

7

06/2022 -

רעננה

׳עיטור העוז׳ לטייס תושב רעננה

עודד מרום מאת:  5- מלחמת 'ששת הימים' פרצה ב שנה בדיוק. לאחר 55 לפני 1967 ביוני שלושה שבועות של המתנה הבינה ישראל כי נשיא מצרים מתכוון לפתוח במלחמה על מנת להחזיר לעצמו את חצי האי סיני שהיה 11 בשליטת האו"ם מאז סגר את תעלת סואץ שנה קודם. ביומה השלישי של המלחמה הוזנק רס"ן כוכב הס, כיום בן ודייר בפאלאס רעננה, שהיה אז קברניט מסוק סיקורסקי 85 ואיתו טייס משנה, רופא מוטס ומכונאי, כדי לחלץ טייס קרב שצנח בשטח ירדן לאחר שמטוסו נפגע מאש נגד מטוסים בעת שתקף כוחות ירדניים שזרמו לעבר ירושלים.

S-58 מסוק סיקורסקי

וכך מספר כיום סא"ל (במיל') הס: "כשחלפנו מעל חברון הבחנתי בשיירות רכב וטנקים, אך לא זיהיתי אם מדובר בכוח ישראלי או ירדני. לפתע נפתחה לעברנו אש תותחים נגד מטוסים מאזור צפון ים המלח. פניתי מיד בתמרון חד כדי להתחמק מן הירי, כעבור דקה הרגשנו פיצוץ אדיר. הבנתי שפגז פגע במסוק. בדקתי שהמנוע פועל כהלכה וההגאים מגיבים. אבל ברגע הזה קרא המכונאי המוטס: 'תנחת מיד, נפגע מיכל הדלק. דלק זורם בתא המסוק'! החלטתי להמשיך במשימה למרות הסיכון לצוות ולמסוק. העסיקה אותי המחשבה כי המשימה שלנו היא לחלץ את הטייס, אחר כך נודע לי ששמו יעקב זיק, מנפילה בשבי, וכי הוא מחכה לנו כנראה לא רחוק מכאן. ידעתי שאין מסוק אחר שיוכל לחלץ אותו ולא הסכמתי להשאיר את הטייס הניצול בשטח. (פרט מעניין - הטייס הנו יעקב זיק שהיה טייס של מטוסים קלים אזרחיים, והפך לפרופסור להיסטוריה של המדע - ע.מ). הייתי נחוש להמשיך במשימת החילוץ, ואם ניאלץ לבצע נחיתת אונס, לפחות נמתין עם הטייס עד שיגיע מסוק חילוץ אחר. לא ידעתי היכן הטייס נמצא בדיוק. לשמחתי, עלו על הקשר שני טייסי מטוסי קרב, שהשתתפו בתקיפה וכיוונו אותי אל המקום בו הסתתר הניצול מן ההמון שדלק אחריו ממחנה הפליטים כראמה. נחתתי לידו והוא קפץ פנימה אל המסוק. אולם המשימה לא תמה. היה עלינו לחזור לבסיס במסוק פגוע. שניות ספורות לאחר שהמראנו מן השטח תחת אשמקלעים ומרגמות, שמעתי פיצוץ, שוב נפגענו. שריונית ירדנית, שהצטרפה למרדף אחרי הטייס, החלה להפגיז. חמקנו ברגע האחרון. נסקתי מערבה לגובה בטוח וטסתי לבסיס. לאחר הנחיתה גילינו כי לא רק מיכל הדלק נפגע, גם בטן וגוף המסוק ואחד מלהבי המדחף הענק פגועים קשה. ביצענו את המשימה תחת אש ובמסוק פגוע. המטוס עצמו יצא לגמרי משימוש לאחר שחזרנו". העניק הרמטכ"ל את 'עיטור 1973 שנים אחר כך, באפריל העוז' לסא"ל כוכב הס על פעולת החילוץ. maromod@inter.net.il

כוכב הס אז והיום

הס נולד בנהלל בחצר המשק של משפחת שמואל דיין, שם עבדו הוריו כפועלים. הוא למד בבית הספר המקצועי בסמ״ת בחיפה במגמת מכונאות כלי רכב וכך רצה גם לעסוק בצבא. כששמע שמודחי קורס טיס מועברים לתפקידי מכונאות בחיל, התנדב לקורס טיס, והצלחתו זו שינתה את תוכניותיו. ונישא ליונה, 1957 הוא סיים את הכשרתו כטייס קרב בשנת ילידת רעננה, נכדתו של יעקב מרדכי קריגר, ממייסדי רעננה. 1965 לאחר שנים אחדות עבר לטוס במסוקים וזכה בשנת לצל"ש הרמטכ"ל על חלקו במבצע משולב עם סיירת מטכ"ל עברו יונה 1971 בשטח אויב. לאחר השחרור מצה"ל בשנת וכוכב הס לגור בשכונת 'קריית גנים' ברעננה, ויונה עבדה במחלקת החינוך של עיריית רעננה. כוכב נשאר טייס כל חייו, הן בחיל האוויר והן בתחום התעופה האזרחית, שם שנה כחוקר ראשי לתאונות כלי טיס במינהל 30 שימש במשך התעופה האזרחית במשרד התחבורה. נכדים ושמונה נינים. 14 , ליונה ולכוכב שלושה ילדים

8

06/2022 -

רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה מרכז יום לאזרח הוותיק 2022 תוכניות מיוחדות לחודש יוני - תתקיים הופעה של רונן סופר לכבוד 10:30 בשעה 02.06.22 יום חמישי ✿ חג השבועות. - הופעה של דניאל תמיר והגיטרה. 10:30 בשעה 09.06.22 יום חמישי ✿ - הופעה של הזמר יוסי קנר. 10:30 בשעה 16.06.22 יום חמישי ✿ - הופעת נגנים בהובלתו של משה דיין. 10:30 בשעה 23.06.22 יום ראשון ✿ מכירות במרכז יום: מכירת בגדי נשים. 01.06.22 יום רביעי ✿ מכירת בגדי ילדים והלבשה תחתונה. 08.06.22 יום רביעי ✿ מכירת מצעים. 15.06.22 יום רביעי ✿

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2022 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש יוני מה במגזין? תוכנית אולפן מגזין בשידור חוזר: .14:30 ,' א. סרטיו של שלום בן שלוש "מגלות לקוממיות". ש.ח. בימי ד .17:00 ,' ב. סרטה של רחל שילה – להילחם עבור המדינה שלי. ש.ח בימי ה מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? . HOT וב- Y ES ב- 98 בכבלים בערוץ ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות באתר העמותה קהילתית T . V בלשונית www . amut araanana . co . i l ייתכנו תוספות ושינויים. צפייה מהנה ! מחפשים מקום לאירוע? ימי הולדת, ישיבות ˆ אולם וחדרים לאירועים: מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ חניה נוחה במקום. פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל הליכה נורדית החלה ההרשמה 16:00 בימי רביעי בשעה ההגנה ליד מרכז תרבות כושר ופנאי ₪ 380 מפגשים 5- עלות הקורס ל כולל ביטוח ודמי הרשמה. מפגשים. 4- אנו נביא את המקלות, ל ₪ 450 מפגשים בעלות 5 , נפתח קורס מיוחד לחולי פרקינסון כולל ביטוח ודמי הרשמה. 09-7747041 הרשמה בשעות הבוקר אצל מרים/אסתר .052-2546043 אחה"צ העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

* ייתכנו שינויים בתכנית.

להרשמה - מרכז יום לאזרח הוותיק ☎ 09-7711598

מרכז יום לאזרח הוותיק בשיתוף ח.י.ל

דרושים מתנדבים

האם קרה לך שנפלת בשנה האחרונה? – פעם או פעמיים .... אם התשובה חיובית את/ה נמצא/ת בסיכון לנפילה נוספת שיכולה להסתיים, חס וחלילה, בשבר או בפציעה אחרת.

אל תקח/י סיכון לנפילה נוספת!

בוא/י להתאמן בהליכה מבוקרת על מכשיר הליכה שנבדק ואושר במחקר קליני ובאישור משרד הבריאות, לשיפור הליכה ושיפור קוגניטיבי למניעת נפילות. (המכשיר כבר בפעילות ולמשתמשים בו יש שיפור ניכר במספר פרמטרים מומלץ מאוד גם לחולי פרקינסון. שיפורטו בשיחה אישית). לקבלת פרטים והרשמה נא לפנות למרים זכות – קידום בריאות בגיל השלישי, בעמותה למען האזרח הוותיק רעננה. 052-2546043 : , אחה"צ 09-7747041 : טלפון בשעות הבוקר

9

06/2022 -

רעננה

קיבל את עמדתי." לזוג פאר שלושה ילדים: בן ושתי בנות וארבעה נכדים (החמישי בדרך). הבת הבכורה, רופאה במקצועה, היא דתייה, הבת הצעירה מסורתית והבן לא דתי, אך מאמין באלוהים. כל אחד בחר את דרכו. האם מניסיונכם הייתם ממליצים לזוגות מעורבים להתייעץ לגבי סוגיית ניהול הבית טרם הנישואין? טובה תומכת בכך, אריה מסויג, וממליץ לעשות זאת רק אם מדובר באנשי מקצוע מיומנים: האחד דתי והשני חילוני כדי שיכולו להבין את שני הצדדים. איך הצלחתם לגדל את הילדים בבית דתי כשאבא לא דתי? טובה: "הסברנו להם מגיל צעיר מאד שאבא וגם סבא וסבתא (הוריו) לא דתיים. אמרתי להם שאבא לא דתי אך הוא שומר שבת בבית כי הוא מכבד את אמא. ילדתנו הבינה זאת ואמרה: 'אבא מקיים מצוות שבין אדם לחברו אך לא את המצוות שבין אדם למקום' וקיבלה זאת. כשהילדים היו קטנים אריה הלך איתם לבית הכנסת, אבל כבר שנים שכף רגלו אינה דורכת שם. "הרגשתי רע מאד עם התפילה" הוא אומר, "הרי אני לא מאמין. במשך כל השנים לא הלכתי לאסיפות הורים ולא הגעתי למסגרות החינוך הדתיות של הילדים. היה לי קשה עם זה". בני הזוג דוגלים במתן חופש ועצמאות לבן הזוג השני ורואים בכך הסוד להצלחת הזוגיות שלהם. כל אחד עסוק בתחומים שהוא אוהב וישפעילויותשהם עושים יחד. בביתם בקומה השנייה ישנו חדר שהם מכנים אותו "חדר החטאים", שם מותר לעשות הכול בשבת, אך אריה אינו מנצל זאת. "אני אוהב את אווירת השבת" הוא אומר בחיוך מתנצל משהו. במשך שנים רבות עבד אריה במכון התקנים כמבקר איכות ונסע במסגרת עבודתו פעמים רבות לחו"ל. "כשחזר", אומרת טובה, "לא שאלתי אותו ולא רציתי לדעתמה הוא אכל ואם נסע בשבת, היה ברור לי שהוא לא שמר לא על כשרות ולא על השבת, וזה לא הפריע לי". בסרטו "עד שאלוהים יפריד בינינו", מתאר הבמאי החילוני יורם שפר את הזוגיות שלו עם רעייתו הדתייה שהחזיקה מעמד בנישואין עשר שנים, כמו גם את סיפוריהם של זוגות מעורבים אחרים. במשך עשר שנים עקב שפר אחר זוגות כאלה ובדק את ההתמודדות עם חינוך הילדים, עם משפחות המוצא ומי, אם בכלל, גובר על מי. מעניין להיווכח, שלמרות הכבוד ההדדי, בכל הבתים, ללא יוצא מן הכלל, ניהלו בני הזוג, בתוך הבית, אורח חיים דתי, ולא משנה אם האישה או הגבר היו דתיים, וכך גם חונכו הילדים. מרבית הזוגות הצליחו למצוא דרך לחיות יחד ולנהל אורח חיים דתי, כשבן הזוג הדתי נותן מרחב מחיה לבן הזוג החילוני כשהוא מחוץ לבית, ברוח האמרה: "שנינו ביחד וכל אחד לחוד".

יהודית הלפר מאת: 

בשר וחלב

סיפורה של זוגיות מעורבת: חילוני ודתייה

שנים ועוד שנתיים של חברות. 41 הם נשואים ) פאר, תושבי רעננה, 67( ) ואריה 69( טובה עדיין מביטים זה בזו באהבה כאילו לא עברו עשרות שנים מאז היכרותם. הוא חילוני גמור והיא דתייה שומרת מצוות. איך הם עושים את זה? איך הכרתם? טובה:" הכרתי את אריה כשעבדתי בבית ספר ביפו

כמורה לדרמה יוצרת. הוא הגיע לבקר את החברה שלו, שעבדה אתי כמחנכת כיתה. פעם אף הזמנתי אותם לבקר בביתי. כעבור תקופה, חזרתי עם חברה מבילוי ונפגשנו באוטובוס. אמרנו שלום בנימוס והוא סיפר לי שהוא נפרד מהחברה שלו. נפרדנו לשלום ולמחרת הוא התקשר אלי הביתה והציע שניפגש. לא הבנתי איך הוא השיג את מספר הטלפון שלי. הסתבר לי שבביקורו בביתי עם חברתו, הוא הביט במספר הרשום על צג הטלפון ושינן אותו. לאריה יש זיכרון טוב למספרים". אני מניחה שידעת שאריה לא דתי ואתה ידעת שטובה דתייה, זה לא הפריע לכם? טובה: "אריה קיבל אותי כמות שאני ואני קיבלתי אותו כמות שהוא". אריה: "הייתי מוכן לשינוי התנהגותי. לא הפריע לי לא לנסוע ולא לראות טלוויזיה בשבת, בלאו הכי לא יצאתי לטיולים בשבתות, אך לא הייתי מוכן לשינוי חשיבתי. לא האמנתי באלוהים ולא התכוונתי לשנות את החשיבה שלי. לא הרגשתי שאני מוותר על משהו חשוב, אך רק על דבר אחד אני מצטער: על שהתנתקתי מחבריי החילוניים. באופן טבעי במשך השנים ניתקנו מגע, וזה חסר לי. היום כל החברים שלנו הם דתיים מהצד של טובה. מוסיפה טובה: "אכן חששתי בתחילת הקשר, אך ראיתי שלאריה לא הייתה התנגדות לדת. כדי לרצות אותי הוא אף הלך איתי פעם לשיעור אצל רב באוניברסיטה וגם הסכים לנסוע אתי לשבת בקיבוץ דתי, כדי לחוות שבת באווירה דתית". האם היו לכם ציפיות לשנות זה את זו במשך השנים? "לא ולא", עונים השמיים בקול אחד והחלטי. הזוג פאר מנהל בבית אורח חיים דתי והילדים התחנכו במסגרות דתיות. האם סיכמתם מראש אם הבית ינוהל כבית דתי והילדים יקבלו חינוך דתי? טובה: "לא סיכמנו מראש. ואולי באמת טעינו בכך. כשהגיע הזמן לרשום את בתנו הבכורה לגן, היה לי ברור שנרשום אותה לגן דתי. אריה העדיף שנרשום אותה למסגרת ממלכתית ובתמורה הסכים ללכת איתה ביום שישי לבית הכנסת, אך אני לא הסכמתי, למרות שגם הוריו התערבו ולחצו בכיוון החינוך הממלכתי. קצת התעמתנו סביב הסוגייה הזו, אך בסוף הוא

משפחת פאר לדורותיה.

Yehudit_helfer@walla.co.il

10

06/2022 -

רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים

יהודית הלפר מאת: 

ביוםירושליםשצוין במרכז ✿ היום בשירי ירושלים לדורותיהם סיפרו החברות מרים שאקר ושרה ארד, ירושלמיות ותיקות, חוויות מילדותן

מרכז הפנאי של העמותה ✿ - התקיים נופשון במלון "גומא" בגליל, שכלל טיולים וסיורים באתרים שונים כמו: מוזיאון דונה גרציה, ביקור בחצר סגר'ה באילניה ועוד. כן התקיים טיול לדרום בהדרכת אסף יקיר וגם אירועי "חברותא" במוצאי שבתות, ברוח התקופה כמו: ערב מספר סיפורים ירושלמיים בהנחיית רינה שלף, ליום ירושלים וערב שירים וריקודים ברזילאיים. עיריית רעננה משיקה מיזם עירוני חדש בשם "אופי של ✿ חנות", ובמסגרתו תפעל חנות עירונית, בה יעמדו לרשות כלל תושבי העיר מוצרים חדשים ויד שנייה במחירים בין 29.5 , מוזלים. החנות תיפתח החל מיום ראשון ותפעל בכל יום ראשון ושלישי 16:00 - 20:00 השעות , קומת 2 בשעות אלו, בבית 'וילה רמה', רחוב החרושת המרתף. תושבים אשר מעוניינים לתרום ציוד, מוזמנים להביא אותו בימי פעילות המקום, או בתיאום מראש . 052-385-2630 בטלפון הושק "בול המאה" ✿ - בטקס מרגש לרעננה העניק ראשהעיר ברוידא לראש הממשלה בנט, תושב העיר, את מעטפת הבול הראשון, שהופק ע"י השירות הבולאי שנה להיווסדה. בטקס נכחו גם שר התקשורת, 100 לכבוד יועז הנדל ומכובדים נוספים.

בבירה, חוויות שהיו שזורות בהיסטוריה רבת התהפוכות של העיר. תרמו את חלקם גם נחמן הפסנתרן שהנעים משירי ירושלים, וגם המרצה יאיר עשבי שסיפר על הקרבות שהביאו לשחרור ירושלים. "אם לאם" הוא פרויקט ותיק שנאלץ לקחת הפסקה ✿ בשל הקורונה, ועתה הוא מתחדש. הרעיון העומד בסיסו הוא חיבור בין סבתות בקהילה לאם צעירה שזה עתה ילדה. הסבתא מעניקה סיוע, תמיכה, עידוד וכתף חמה לאם הצעירה שעדיין מבולבלת מעצם השינוי החד בחייה. בחודש שעבר הסתיימה הכשרה של עשר מתנדבות חדשות ביוזמת אגף החינוך בעירייה. הרעיון, הקיים גם בערים אחרות בארץ, מבורך ומביא להקלה גדולה אצל היולדת ולסיפוק והנאה אצל המתנדבת.

חג השבועות צוין כמיטב ✿ המסורת, שהופסקה בתקופת הקורונה, בתחרות עוגות שלוותה בשירים ובריקודים. פרס ראשון זיכה את האופה בטיול זוגי חינם לבחירה מטיולי העמותה.

Yehudit_helfer@walla.co.il

- החל מחודשים יולי-אוגוסט ניתן תשלום ארנונה בביט ✿ יהיה לבצע את תשלום הארנונה בביט- באמצעות אתר העירייה, זאת במטרה להנגיש את השירות לתושבי העיר.

מילת החודש לאה הראל מאת: 

מילה עברית

צ'ט. שִֹיחוּחַ - harelea@gmail.com

עיריית העיר השיקה בחודש ✿ 100- שעבר את אלבום ה לרעננה מאת אמירה לם וטובה נצר, בו ניתן לקרוא את ההיסטוריה של העיר בסיפורים ובתמונות, דרך העיניים של התושבים הוותיקים כמו גם החדשים, והכול בכתיבה ובעריכה מוקפדת ומזמינה לקורא ובצילומים מרגשים.

פרדס עברית: – )pairi daeza( העברית שאלה מילה זו מן הפרסית שטח מוקף, גן סגור, בוסתן מגודר שהיה שייך למלך. המילה נדדה לשפות רבות, בהן היוונית – פרדיסוס, ומשמעותה התגלגלה גם ל"גן עדן". גם חכמים בני תקופת המשנה נכנסו לגן עדן בחייהם לפי הסיפור "ארבעה נכנסו לפרדס" (בבלי, חגיגה י״ד). מז ר שט פ בחוכמתהנסתר היהודיתהמילה משמשת כינו ל וד. ובעברית היומיומית בת ימינו – מטע עצי הדר. ס רש ד harelea@gmail.com

https:// : רכישת האלבום במחיר עלות בלבד בקישור האיסוףמארכיון העיר, רחוב גולומב bit.ly/3OG3m8N (הכניסה דרך 15:00 ועד 8:30- , רעננה, בימים א'-ה' מ 6 * 8864 הגינה הציבורית). ניתן להזמין גם בקול טיקט

11

06/2022 -

רעננה

שנות 100 התנדבות עירונית רעננה מתנדבת תצטרפו לעשייה בעיר כולנו! למען

חדש ברעננה מיזם גמילות חסדים עירוני

חנות יד שניה, ציוד תינוקות, ביגוד, משחקים ועוד בניין וילה רמה, ,2 רח' החרושת -, רעננה 1 קומה שעות פעילות: ימי ראשון ושלישי 16:00-20:00

למידע נוסף, תרומות או התנדבות יש לפנות למוקד העירוני * 9107 מכל טלפון

פרטים והצטרפות באתר העירייה 09-7610707 ' ובטל

בלומה בינשטוק מאת:  ״דבש התאנה, מתק החרוב״

מקור השם: ההסבר הרווח הוא שעץ החרוב קיבל את שמו בעיקר בשל הפרי שלו שדומה לחרב כשהוא מתייבש, אך יש גם הטוענים שהוא נקרא חרוב בגלל שהוא נאכל כשהוא חרב (יבש) והוא מחריב את השיניים. אגדה ערבית

ספר טיול

קדומה מספרת, לעומת זאת, שהעץ נקרא חרוב משום שגילה לשלמה המלך על חורבן ממלכתו לעתיד לבוא. אגדה נוספת מנסה להסביר את הצבע האדמדם שבעורקי העלים והגזע. כאשר המלך שלמה הזדקן ובא בימים, הוא התקשה בהליכה ובטיפוס על מדרגות ארמונו. החליטו להתקין לו מקל מעץ החרוב. כששלמה נשען עליו, המקל נשבר. שלמה נפל ושבר את מפרקתו ועד היום ניתן לראות את דמו שהשתמר בעורקי העץ. הפלאחים הערבים מכנים את העץ בשם "מכרוע" כלומר המאוס. הם החליטו שזהו עץ מקולל וג'ינים (שדים) ומזיקים שוכנים בו ולא כדאי אפילו לקשור בעל חיים בסביבתו. באירופה קראו לו היהודים "חמישה-עשר" כי הוא הגיע מארץ- ישראל ונהגו לאכול אותו בט"ו בשבט. ביידיש קראו לו בוקסער. האגדה מספרת: חוני המעגל היה מהלך יום אחד בדרך. ראה אדם נוטע עץ חרוב. שאל אותו חוני: "עץ זה, כעבור כמה שנים ייתן פרי?" ענה לו הנוטע: "לאחר שבעים שנה". אמר לו חוני: "כלום ברור לך שתחיה שבעים שנה ותזכה לאכול מפירותיו?" אמר לו: "אני מצאתי את העולם מלא בחרובים, וכשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבָנַיי ולבני בָניַי". בימי קדם קמח חרובים שמש למאכל. הוא נחשב מזון של עניים או מקור מזון בעת מצוקה. מסופר שכאשר רבי שמעון בר-יוחאי ובנו אלעזר התחבאו במערה בפקיעין, הם ניזונו מעץ חרוב וממעיין שנבראו להם בדרך נס. בקהילת יהודי מרוקו נהגו להרתיח את זרעי החרוב במשך לילה שלם עד שהתקבלה שכבת ג'לטין סמיכה. את הג'לטין הזה היו מגישים לבני הזוג מיד אחרי החתונה כדי שיהיה להם מרץ וכוח לירח דבש פורה. גרעיני החרוב (גרה או קאראט) שמשו לשקילת תבלינים, זהב ואבני חן. ניטעו בארץ מטעי חרובים כדי שישמשו מאכל לפרות כדי להגביר את תנובת החלב. הניסוי לא צלח, אבל המטעים נשארו. אפשר 1950 בשנת ליהנות מצילם ביער בריטניה, ביער בן שמן, או ליד תל חדיד. בשנים האחרונות מיצרים מהפרי הטחון שוקולד חרובים, דבש חרובים, סיבי הוכרז העץ כערך טבע מוגן. 2005 חרוב ותוספת לקרמים בענף הקוסמטיקה. בשנת אפשר לראות בגליל, בכרמל, בהרי יהודה, ביער פארק השרון, בליפתא, בחרבת סעדים ובנחל עירון. עץ בן 150 עד 100 עצי חרוב בני שנה צומח במרכז קיבוץ חניתה. בירושלים, בחצר פרטית, במפגש הרחובות אילת ויוסף חיים, נמצא אחד משלושת העצים הוותיקים 200 שנים. העץ מאומץ 100 עד 80 צומח חרוב המערך בגיל 227 שנה. בשכונת גילה שבירושלים ברחוב הגפן 500- בארץ. אומדים את גילו בכ אוסקר שינדלר. 1962 על יד תלמידי בית-הספר והם מטפחים אותו. ב"יד ושם", בשדרת חסידי אומות העולם נמצא עץ חרוב שנטע בשנת מ' מעל פני הים. זהו עץ עתיק יומין המכונה "החרוב של חוני 780 המרשים בחרובי ירושלים נמצא ביער ירושלים, מול "רחבת ויילר" בגובה ס"מ לערך, שהם 40 המעגל". מרכזו של העץ התבלה והתפורר במשך השנים, ובטבעת ההיקפית נמצאים מספר רב של גזעים עבים בקוטר כנראה התחדשות של העץ הקדוש שמת במרכז. בשל צורתו המיוחדת – צורת עוגה עגולה, זכה העץ לשמו. עץ חרוב מיוחד ניצב בחוות אהרונסון שליד עתלית. שם ניסה אהרון אהרונסון להשביח עצי פרי ולהתאימם לתנאי הארץ. Shinbet37@gmail.com , בתקופת המגיפה השחורה, נקראת בדחיפות המיילדת היהודייה, 16- בגטו היהודי בוונציה במאה ה חנה לוי, למשפחת אצולה אל אישה במצוקה הכורעת ללדת. חנה צריכה להתמודד עם דילמה מוסרית: האם להיענות לבקשת האציל או לפעול לפי המלצת רב הקהילה האוסר על הגשת עזרה לנוצרים. אחרי התלבטות קשה היא נענית לבקשת האציל ומתנה זאת במתן דמי הפדיון הדרושים לה כדי לשחרר את בעלה שנפל בשבי שודדי ים במהלך מסע עסקים במלטה. במהלך הלידה הקשה משתמשת חנה במלקחיים שהיא פיתחה בעצמה, ואף שהיא מצליחה ליילד בשלום את התינוק, יהיו המלקחיים האלה בעוכריה בהמשך. היולדת אמנם איבדה את הכרתה, אך היא מתאוששת בהדרגה. הרוזן מאושר שנולד לו סוף סוף יורש והוא מחליט לקרוא לו בשם מתאו, על שם אביו. במקביל מסופר סיפורו הקשה של אייזיק בעלה, שעומד למכירה כעבד. קונה אותו השייט ג'וזף הידוע כאכזר במיוחד. עם כל התלאות שעובר אייזיק, הוא מצליח להחביא בין בגדיו גלמים של תולעי משי שצופנים בחובם סיכוי להכנת משי בעתיד. עבור אייזיק, אם יצא בשלום ממלטה, הגלמים האלה הם אוצר בלום והוא שומר עליהם מכל משמר. גם חייה של חנה לא שפרו עליה. היא עדה לניסיונו של אחי הרוזן לחטוף את הילד, להרוג אותו ולהאשים את היהודים, כל זאת על רקע מאבקי ירושה. היא מחליטה באומץ בלתי רגיל להילחם בחוטף ולהציל את התינוק. זהו רומן היסטורי הכתוב בכישרון ובמתח ההולך וגואה. מדובר בספר הביכורים של הסופרת שכתבה שני המשכים לספר: 'המיילדת מן ההרמון' 'משפט בוונציה'. Yehudit_helfer@walla.co.il / רוברטה ריץ׳ המיילדת מוונציה יהודית הלפר מאת: 

13

06/2022 -

רעננה

ֿעוד אפשרות: מלית ירקות (מומלץ) גזר 1-2 ❱ כרוב ½ ❱ בצל 1 ❱ כוס שעועית ירוקה "סנפרוסט" 1 ❱ בטטה קטנה 1 ❱

בישולאה

לאה קליין מאת:  ניצול מצות שנשארו מפסח כרובית (אגרול) מצה מצות 6 ❱ תפוחי אדמה 1-2 ❱ קופסת פטריות קצוצות 1 ❱ בצל 1 ❱ כפית שום כתוש 1 ❱ מלח ופלפל שחור ❱ ביצה טרופה עם אבקת מרק (לטיגון המצה) ❱

לקצץ את כל הירקות. לטגן כל ירק בנפרד, לתבל בסילאן, אבקת מרק, מלח ופלפל. לערבב את הירקות. לתקן תיבול (אפשר לתבל

בכל תיבול אחר, לפי הטעם). להמשיך כמו במתכון הקודם.

Cleah1@walla.com

לבשל את תפוחי האדמה, למעוך לפירה, לקצץ את הבצל, לטגן, להוסיף את הפטריות הקצוצות להמשיך לטגן, להוסיף את השום ולערבב הכל עם תפוחי האדמה. להרטיב את המצות ולהשאיר בתוך מגבת רטובה כמה דקות. לשים על המצה, לאורכה בצד את המלית, ולגלגל את המצה כמו אגרול. לטבול את אגרול המצה בביצה עם אבקת המרק ולטגן עד שמזהיב. (אם לא מספיקה ביצה אחת, יש להשתמש בביצה נוספת או יותר).

, תיאטרון באר שבע ״הדירה של רוזה״

נאוה וינגרטן מאת: 

הצגה

איה קפלן בימוי: שחר פנקס ואיה קפלן מאת: רבקה מיכאלי/סנדרה שדה, מולי שולמן/ שחקנים: אלון נוימן ועוד

הדרמה המשפחתית הזאת תדבר לכולם. אלה שטרם עברו את השלב בו הם הופכים הורים להוריהם – יעברו זאת, ואלה שעברו זאת סובלים מרגשות אשם. אף אחד לא יוצא נקי מתקופת הביניים הזאת בה אנחנו מזגזגים בין הטיפול בילדינו לבין הטיפול בהורינו. עם העלייה בתוחלת החיים, יותר אנשים קרובים שאהבו אותנו ואהבנו אותם, הופכים להיות נזקקים, ילדותיים ולעיתים נרגנים, מאשימים וחשדניים. לצד תחושת האהבה והמחוייבות ישנו נטל רגשי עצום. , מתגוררתבגפה ומתמודדתעםקשיי הגיל, זכרונותמהחייםשהיו לה, הבניםשבגרו ועסוקים, הצלחותיהםכמו גםכשלונותיהם 80 רוזהבתה והזדקקותם לתמיכה כלכלית. היא מסרבת למכור או לשעבד את הבית כי הבית אינו רק הקירות, אלא כל חייה. בניה: גדי הבכור, רווק שמסתבך בהרפתקאות כלכליות, ורון, רופא שנשוי לאורלי ואב לנכד האהוב, יהונתן. עולמה מזדעזע כשהיא חושדת שדברים מתרחשים מאחורי גבה. כלתה אורלי מתחמקת מלהביא לביקור את הנכד יונתן, וסוד גדול אופף את רון.סוד שנראה כי כולם מודעים אליו חוץ ממנה. זוהי דרמה העוסקת בנושא מורכב, שבו ההורה הופך כמעט לילד והילד הופך להיות הורה. תקופה המעלה את כל קשת הרגשות, פחד גדול, אהבה גדולה ולעיתים כעס על ההווה והעבר. המשפחה כולה צריכה להתמודד עם השינוי שחל ומחייב את כולם להשתנות. אם תוסיפו מקרים בהם ההורה דמנטי, הקושי גדל לממדים כמעט בלתי אפשריים. הצגה נהדרת המאירה ומציגה את המצב במשפחות רבות, את הכאב והתסכול, החמלה והכעס, את הרצון לאריכות ימים לאהובינו לצד הקושי כשאריכות אינה מגיעה עם איכות... ומזכירה לכולנו את הבקשה: "אל תשליכנו לעת זקנה"... Nava_win@yahoo.com

14

06/2022 -

רעננה

שי אלקובי תשחץ מאת: 

תשחץ

קרדיטים לתמונות: עופר הררי, אבי קדמי

Don't worry be happy

דני הורוביץ מאת: 

הדאגה, מן הסתם, היא הרגש הנפוץ ביותר אצל בני האדם. הבעיה היא שלדאגה עצמה עלולה להיות לעתים השפעה חמורה יותר מהדבר שאנו חוששים ממנו, השפעה שמתבטאת בסטרס שמתבטא בתסמינים פיזיולוגיים שעלולים להתפתח למחלה אמיתית. לכן חשוב להסירה או לפחות למתנה. קל להגיד. הדלאי לאמה ממליץ לחשוב כך: אם המצב או הבעיה הגורמים לדאגה ניתנים לשליטה, הרי שבמקום לדאוג עדיף למצוא פתרון. אם אין לבעיה פתרון, אין טעם להמשיך ולדאוג, שהרי ממילא לא נוכל לעשות דבר בעניין. דרך דומה היא "תפילת השלווה": "אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאני לא יכול לשנות, את האומץ לשנות את הדברים שאני יכול, ואת התבונה להבדיל ביניהם".

אושר

ברוב המכריע של המקרים מתברר לנו בדיעבד שלא היה כל יסוד לחשששלנו, ובמקרים רבים שבהם החשש אמנם התאמת, מתברר שהשד אינו נורא כל כך ושהדאגה שלנו הייתה מוגזמת. מארק טווין ביטא זאת במשפט הבא: "חוויתי צרות נוראיות רבות בחיי, אך רק מקצתן באמת התרחשו". דרך נוספת שמסייעת לנו להפחית את הדאגות והחששות בחיינו מבוססת על הפילוסופיה הסטואית: עלינו לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר שאנו יכולים להיקלע אליו. כשאנו מנתחים את ההשלכות הפוטנציאליות בכובד ראש ובקור רוח, אנו נוכחים לדעת שהחששות שלנו מוגזמים לחלוטין. האם אתם יכולים להיזכר במחשבות הרבות שהתרוצצו במוחכם באותן שניות שבהן לא מצאתם את מפתח הבית, את הטלפון או את הארנק? מה התחולל במוחכם כשניסיתם להעריך את הנזק הרב שצפוי להיגרם לכם? בנסיבות של לחץ נפשי שכזה, עלינו לקחת נשימה עמוקה. ועוד אחת. לנסות להירגע. יש סיכוי רב שנצליח להיזכר היכן שמנו פריטים אלה. דאגה מסוג מסוים נוצרת במסגרת היחסים הבינאישיים. למשל כאשר זולתנו מתנהג באופן תמוה בעניין שיש לו השפעה עלינו, והדבר מטריד את מנוחתנו. בנסיבות אלה עלינו לומר לעצמנו שבעולם ישנן תופעות שנשגבות מבינתנו, ולחדול לנסות להבין את דרך התנהלותו של האחר. הדרך האחרונה היא לדלל את משך הזמן בו אנו צופים או מאזינים לחדשות שרובן המכריע אינו משמח את ליבנו אלא עלול לגרום לנו לעצב ולדאגה. Danny10@hotmail.com

15

06/2022 -

רעננה

א) 2 משכן למוסיקה ואומנויות רעננה (הפלמח 08:00-12:00 ימי שיש 08:00-20:00 שעות הפתיחה ימים א-ה

Made with FlippingBook Digital Publishing Software