כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2025 - גיליון 340

החיים

כשאתה אימנת את הנבחרת, אנחנו מתגעגעים'. אני אמנם אדם קשה ואימפולסיבי אבל עם לב טוב. כל השחקנים ידעו שבשעת צרה אני אהיה הראשון לעזור להם. ועד היום אני עוסק בעזרה לזולת, לעמותות שאני קשור אליהן.

כאימון

מפרך

מאת: רן תלמודי 

אומרים שקשה באימונים – קל בקרב. למרות ששלמה שרף היה שנים ארוכות המאמן המיתולוגי של נבחרת ישראל

תחילת הדרך כשחקן בכפר-סבא

באוקטובר איבדתי את הנכדה שלי היקרה, 7 בשבת ה- , שנרצחה במסיבת הנובה. מאי... מאי... 24- בת ה מאי נעים מאי... ישבתי בבית בשלושים והייתי גמור. עלו בי המחשבות הגרועות ביותר שיכולות להיות לבן אדם. זה כל כך פגע בי, אתה לא יכול לתאר לך. ביום שישי לפני השבת היא הייתה פה לארוחה משפחתית. כל שישי הילדים והנכדים מתכנסים איש, ואני מבשל להם ארוחה. הם לא 20- פה, למעלה מ יודעים מה אני מכין להם, מפתיע אותם כל פעם מחדש. אני בא מהמטבח הפולני. להוריי היה בית קפה בכפר סבא. אימא בישלה שם. עד היום זקני כפר סבא פוגשים אותי ואומרים: 'אה, איך אנחנו מתגעגעים לאוכל של אימא שלך'. כנראה קיבלתי ממנה את החוש לבישול. כשאשתי לאה הייתה בחיים היא בישלה. בשנים האחרונות למחלתה התחלתי לבשל לה שנה. אישה 11 הכול. היה לה סרטן קיבה והיא נפטרה לפני מדהימה. היא הייתה בת זוג טובה, אימא נהדרת, וסבתא עוד יותר טובה. היא הייתה כמו נמרה ששומרת על הגורים שלה. בתמונה על הקיר ממול מצויר פורטרט של אשתי. היא הייתה אחת היפות בשרון. היו לה עיניים מלוכסנות וחשבו שהיא סינית. כשהייתי צעיר היה לי דיסקוטק מעל בית הקפה של הוריי. היא באה לרקוד ואני הייתי רקדן טוב. ככה היכרנו. בוא נחזור למאי שלי. ביום שישי היא הגיעה לארוחה המשפחתית, ישבה על הברכיים שלי. לאחר הארוחה נסעה לנובה. בשבת בערב קיבלתי את הבשורה המרה. היא חזרה מטיול בעולם, עבדה במסעדה באילת ורצתה ללכת לקורס דיילות. בזמן הירי במסיבה היא התקשרה מבוהלת לבן הבכור שלי וצעקה: 'יורים עלינו, יורים עלינו'. לרוע המזל היא הגיעה אחרונה למיגונית בבארי ולא היה מקום בפנים. לכן נשארה בחוץ ושם נורתה. ההורים והאחים שלה במשבר ונמצאים בטיפולים. אביה עושה סימנים של לחזור בתשובה. לא. לא הלכתי לטיפולים. כנראה יש לי אופי חזק. . כששמעתי על מאי ישבתי בבית והרהרתי מה אני ניצול שואה יהיה עם החיים שלי. עברתי את השואה של מלחמת העולם השנייה, עכשיו אני עובר את השואה השנייה בגלל האובדן, 1,000- נרצחים, קרוב ל 1,200 וגם המדינה עוברת שואה. מעל פצועים, נכים, קטועי ידיים 20,000- חיילים הרוגים, קרוב ל

"מה אגיד לך? לא ציפיתי שבמרום גילי אחווה שואה וזה מה שהמדינה עוברת בשנים האחרונות. זה מציק לי. אי אפשר להתרחק מזה. אתה שואל למה יש לי הרבה מה להגיד, נלך מהקל אל הכבד. הסיבה העיקרית הכדורגל שלנו בישראל כל כך מחורבן? לדעתי היא רמת האימון. היא נמוכה מאוד. הבעיה לא נעוצה בשחקנים. תראה כמה שחקנים ישראלים משחקים היום בעולם. הם מצליחים למרות המעמד הבעייתי של ישראל והיהודים בעולם, למרות שלא אוהבים אותנו, למרות האנטישמיות הגואה. רמת המאמנים נמוכה כי אין מספיק כסף לשלם למאמנים טובים וגם אם היה כסף, הזרים לא רוצים לבוא לפה. כנ"ל לגבי שחקני חיזוק. מגיעים רק הלא-יוצלחים. תשמע, הלב של החיים שלי זה איך הגעתי לכדורגל? הכדורגל. הייתי שחקן, עברתי להיות מאמן והיום אני פרשן כדורגל בערוץ הספורט. גדלתי בבית עני. הספורט שלנו הילדים היה לצאת לרחוב. ברחוב לא נסעו הרבה מכוניות והיו הרבה רחובות של חול. היינו מסמנים את השער עם שתי אבנים ולפעמים גם עושים את הכדור מסמרטוטים כי לא היה כסף לקנות כדור אמיתי. כשעברנו לכפר סבא הלכתי לשחק בהפועל כפר סבא בגיל צעיר. מאוד אהבתי את הכדור. שיחקתי בהפועל כפר סבא הרבה שנים, והפכתי להיות המאמן של הקבוצה. רציתי להיות המאמן הכי טוב שיכול להיות והצלחתי. אתה יודע, כולם רוצים להיות מאמני נבחרת אבל רק בודדים מצליחים להגיע. אני הגעתי. היו לי הצלחות כבירות בנבחרת וגם בקבוצות: בהפועל כפר סבא, במכבי חיפה, בבני יהודה, בהפועל יהוד. אימנתי את נבחרת הבוגרים של ישראל, את נבחרת הנוער וגם את הנבחרת האולימפית. שנים. עד היום 15 אף מאמן לא עשה קריירת אימון כזו של כשאני הולך ברחוב אומרים לי: 'איזו תקופה יפה הייתה בכדורגל, הקרב שלו על חייו האישיים לא קל, בלשון המעטה. אני נפגש איתו בביתו במושב גן חיים. הוא בן שנה וסבא שכול מאז 11 , ניצול שואה, אלמן מזה 83 באוקטובר והוא מדבר על חייו ועל כל מה שמעיק 7- ה עליו בפתיחות, ללא פילטרים וללא מעצורים:

4

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה