סיפור חיים - סיפורו של בנימין גרוס

חצר הבית בו גרנו הייתה בנוי בצורה של האות ח. אחת המשפחות שגרה בבניין הייתה משפחה גרמנית. בניה הצעי רים התנדבו לשרת ב ס.ס. הם הסביר כי אביהם היה נכה וזו הייתה הדרך היחידה עבורם לדאוג לפרנסת המשפחה. באותם ימים הגרמנים הציגו תערוכ מלחמה וניצחונות בעיר ואני הלכתי לראותה. הצטרף אלי בן השכנים ששרת באס אס. בדרך הוא אמר לי לא להאמין לגרמנים שמתפארים יבנ צחונות שלהם. הוא טען ש הם מראים בתערוכה רק תמונות של הכיבושים שלהם ולא את המוני ההרוגים שיש להם במלחמה. הוא הוסיף ו אמר לי לא לדאוג כי הגרמנים , בסופו של דבר, יפסידו את המלחמה. במשך זמן מסוים, לאחר כל האירועים האלה היה די שקט ב סובוטיצ'ה וחיינו חיים רגילים פחות או יותר. סבתי גרה בהונגריה בעיירה קישקומוישו ליד העיר הולוש. בסוף שנת 1941 נסעתי לבקר אותה. בת דודתי אילונקו וימר מצאה עבורי עבודה אצל שען בעיר קצ'קמט. בשבילי גם חדר בבית משפחה יהודית שבהונגריה. בימי ראשון לקח ו את הנוער ההונגרי המקומי לפעילות דומה לפעילות של ה"גדנ"ע. אותנו, את הנוער היהודי, במקום גדנ"ע, לקחו לעבוד בשדה , במקום הגברים שנשלחו ובניקיון בתי ספר במקומות שונים. הבוס שלי אמר לי שעלי ללכת להירשם לעבודה. הלכתי למשרד כדי להירשם. הם פנו אלי ואמרו " : שלום בני, היכנס פנימה מה רצית?" עניתי באתי להירשם לעבודה. פתחו לי את הדלת ובלי שאיש מהנוכחים אמר מילה קיבלתי סטירה חזקה בפני. נפלתי ואז סטרו לי פעם נוספת ואמרו "עכשיו אתה יכול להרשם" . זה היה המקרה היחיד בחיים שלי שהרבי צ ו לי ולא יכולתי להחזיר . לאחר סטירות חזקות במיוחד ממש קיבלתי זעזוע מוח. זו הייתה קבלת הפנים שלי. לא יכולתי להגיע לחדר שלי מרוב כאב וסחרחורות . התיישבתי ליד חנו אחת ה יות כדי להתאושש. ו עברתי לגור ולעבוד בעיר קצ'קמ

ה נו

ה של צילומי

המצא היא

ט

לחזית,

בעיר קצ'קמט שני מימין עובד בשדה עם חברים

1942 הגיעה אלי הודעה שבנוביסאד חיילים ושוטרים הונגרים סגרו את העיר. אין יוצא ואין בא. הם הלכו מבית לבית, הוציאו את היהודים והסרבים מהבתים וירו בהם למוות על גדת הדנובה . בפשיטה אחת של החיילים ו יםטרוהש , ם ההונגרי נרצחו למעלה מ 1200 אזרחים ובהם 800 יהודים וגופותיהם הושלכו אל נהר דנובה ה הקפוא . כך המשיכו בפעולת הוצאת היהודים והסרבים מהבתים והריגתם בערים נוספות. כשדבר רצח ה נודע לנשיא הונגריה, הורטי, הוא שלח מטוס עם צו להפסיק את ההרג. אך זה היה מאוחר .מדי בעיר נוביסאד כבר נהרגו רוב יהודי העיר. נודע לי כי ל א חר המלחמה כי הקצין שהיה אחראי על הרג התושבים נתפס חזר וה ושם דא לנוביס הרגו אותו והשליכו את גופתו לדנובה .

בינואר

6