סוניה הרטמן - תחנות חיי
לקיבוץ מזרע דרך נחל הקישון, ועלינו למצדה, בהליכה רגלית, בתקופה ששמרו על משמעת מים ועוד. אותן שנים זכורות לי בסיפוק כתקופה טובה. הייתי מרוצה מהעבודה, מהקשר עם הנערים, ומהטיולים שעשינו יחד. יצרתי קשר טוב מאוד עם בני הקבוצה; כמה מהם חברי קיבוץ מגידו עד היום. ילדתי את אבנר, ובמשך חודש 1960 במהלך אותה תקופה, באחד באוגוסט חודשיים לא עבדתי. אחר כך חזרתי לעבודתי כמטפלת קבוצת הנוער, וגם בשעות העבודה הלכתי לבית התינוקות להניק אותו. באחד הטיולים הקשים ביותר עלינו למצדה בשביל הנחש, וירדנו לכיוון נחל דוד במעלה הפרדות. ירדנו דרכו לנחל חבר, ואחר כך עלינו במעלה האיסיים. ממצדה יצאנו לדרך בשעה ארבע בבוקר, ורק לקראת ערב הגענו עד נחל דוד. אני כבר התקשיתי ללכת, ולמטה בנחל דוד אמרתי לעצמי: זהו, יותר איני יכולה ללכת, אני נשארת פה. אבל אז הרמתי ראש, ראיתי את מעלה האיסיים, ואמרתי לעצמי: אם אבנר היה
116
Made with FlippingBook Annual report maker