סוניה הרטמן - תחנות חיי
הים בינואר כידוע סוער מאוד. בזמן הסערה, ספינתנו הקטנה נישאה מעלה על גבי כל גל ענק ומשם צנחה מטה, שוב ושוב עולה וצונחת. כולנו סבלנו ממחלת ים והקאנו את נשמתנו. חלק הספיקו לעלות להקיא מהסיפון לים. מי שלא עלה הקיא על רצפת אולם השינה, והמחנק בבטן הספינה התעצם. אחר כך הים נרגע מעט, והצלחנו לצאת לסיפון לנשום קצת אוויר.
אנדרטת המעפיל, רחוב הירקון בתל אביב, איזכור אניית המעפילים הל״ה
פעם בעת ששהינו על הסיפון עבר מעלינו מטוס סיור. הורו לנו לרדת מיד למטה, והניפו על התורן דגל של טורקיה, בניסיון להטעות את האנגלים. אבל הם לא השתכנעו; לפתע הופיעו שתי אוניות מלחמה בריטיות, סגרו על הספינה שלנו משני הצדדים, התקרבו והגבירו את הלחץ עוד ועוד. כבר עברנו את קפריסין, והיינו לא רחוקים מחוף ארץ ישראל. חברתי רינה תיארה זאת במילותיה: חלפו עוד מספר שעות חרדה, ואז נשמע קולו של רב החובל: "אפשר לעלות לסיפון, האונייה המלווה כבר לא תעזוב אותנו
78
Made with FlippingBook Annual report maker