סוניה הרטמן - תחנות חיי
בקפריסין
להפתעתי התגלתה בין הקבוצות השונות במחנה פלגנות עד לרמה של תגרות ידיים, ונפוצו גילויי עוינות ואלימות בין קבוצות שהשתייכו למפלגות שונות. אבל כולנו הרי נתפסנו ונעצרנו על ידי האנגלים. לא מובן לי למה לא היתה הנהגה מאחדת שתזכיר שכולנו יהודים, ויש לנו רק ארץ אחת להגן עליה. כל מפלגה יצרה מתחם סגור עם דגל במרכז קבוצת אוהלים. בתוך המחנה היתה גם קבוצה דתית, אולי מבני עקיבא. בחורים שלנו יצאו פעם אליהם בלילה, הורידו אתהדגל, וחבטו בהם באוהלים. מפגן של אנטגוניזם נוראי. שם גם בפעם הראשונה פגשנו יהודים שעלו ממרוקו; "מרוקו סכין" כינו אותם. רבקה דיאמנט היתה חברת קיבוץ משמר-העמק, שבו היו חברים גם הדוד בו היינו, הגיעה כשליחה, בכדי ליצור קשר 55 והדודה של חברתי רינה. למחנה עם המעפילים. הדודה של רינה ביקשה מרבקה למצאו את רינה, וכך היא הגיעה אלינו. ראיתי אצלה את הספר "כך התחשלה הפלדה", וביקשתי מרבקה להשאיל
80
Made with FlippingBook Annual report maker