סוניה הרטמן - תחנות חיי

לי את הספר למספר שעות, הרעב לספרים היה קשה לי יותר מרעב למזון, וזה היה ספר יחידי שראיתי בקפריסין. את הספר "איך חושלה הפלדה", שכתב הסופר הרוסי אוסטרובסקי, והביאה למחנה רבקה דיאמנט ממשמר העמק, קראתי בערבים לאור תאורת הגדר. הפיסקה הבאה מהספר, רומן היסטורי על מלחמת האזרחים ברוסיה, זכתה לפרסום וצוטטה רבות: "הנכס היקר ביותר לאדם הוא החיים, והם ניתנים לו רק פעם אחת. על האדם לחיות באופן שלא יכאיבו לו השנים שחלפו ללא מטרה, ושלא יצטרך לבעור מבושה על עברו הבזוי והעלוב. ובמותו יוכל האדם לומר שכל חייו וכל כוחותיו הוקדשו למען העניין הנשגב ביותר: למען שחרור האנושות." להשתחרר 18 כעבור ארבעה חודשים נודע לנו שהבריטים התירו לצעירים עד גיל מהמעצר ולהגיע ארצה. אנשים מעל גיל זה נחשבו ללוחמים. אז החליפו לכולנו 19-20 . צעירים בני 15 , ונתנו לי תעודה של בת 17 את התעודות. אני הייתי כבר בת . זכור לי ביניהם בחור נחמד שהכריז 18 קיבלו תעודות שהעידו שהם עוד לא בני (ביידיש): הייתי ילד, וכבר עשיתי ילדים, ועכשיו אני שוב ילד.

81