סיפורה של גיזלה - שירז אפיק, שמואל אבינון
סיפורה של גיזלה
2005- צבי דוד כוכב - הטקס בגרמניה ב
כבר סיפרתי כי אינני מסוגלת לבכות מאז המלחמה; הבכי עומד בגרון והדמעות רוצות לצאת ואינן יכולות. לא בכיתי כשאיבדתי את היקרים לי ולא כשהפכתי לאם. ובכל זאת, בכיתי פעם אחת. , כאשר נתקלתי במודעה ב"גשר", כתב 2003 זה היה בשנת העת של התאחדות עולי יוגוסלביה, שבישרה על קבר אחים שהתגלה ובו קבורים ששה יוגוסלבים מתוך חמישים ואחד הנספים שתועדו ב"רכבת האבודה" ליד שיפקאו. מתוך ששת השמות ברשימה עלה והתבלט לנגד עיניי שם אחד - אהרון אלטרץ. אבי. ליד המודעה צוין מספר הטלפון של אדם בשם צבי דוד כוכב. פניתי אל צבי בהתרגשות ולמדתי ממנו כי הוא איתר את המקום בחפשו מידע על סבתו שנפטרה ברכבת האבודה. במקום ניצבה עד אז אנדרטה מאולתרת שהוצבה על ידי הגרמנים על פי חוק, עשויה מציר של רכבת ועליו לוח המכיל את שמות הנספים. צבי סיפר לי כי שילם מכספו עבור הקמת אנדרטת שיש חדשה ליד האנדרטה הקודמת. שמואל ואלה בדיוק יצאו מסרט בבית קולנוע בתל אביב, והתקשרו אליי. הצלחתי לומר להם רק, "מצאו את הקבר של אבא". יותר מכך לא יכולתי להוציא מילה, והם נדהמו כל כך לשמוע אותי בוכה לראשונה בחייהם, שמיהרו לנסוע אליי הביתה. שנה לשחרור 60 התקיים טקס האזכרה למלאת 2005 באפריל "הרכבת האבודה" בשיפקאו. צבי, שנבצר ממנו להשתתף בטקס, ביקש שאסע במקומו יחד עם שמואל ושלח לי ברוחב לכיסוי ההוצאות. משהסתבר לנו ₪ 9,000 לב המחאה על סך ₪ 3,000 שמדובר בכספו האישי, הסכמתי לקבל תמיכה בסך ואת היתר החזרתי.
66
Made with FlippingBook HTML5