פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז

ושלוש בקרב על סטלינגרד, והאחר, בן חמש־עשרה, חוזר כל יום בוכה מבית הספר. קִינְדֶרְלָךְ (ילדים), אתם נוסעים לציון! תהיו בריאים!" הוא הסתלק והשאיר אותנו המומים. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בכל שנותיי בברית המועצות, שיהודי דיבר אליי בצורה גלויה כל כך. 15־ המחסנאי הגיע, וקיבלנו ממנו את המזון. התאריך היה ה , ובפנקס הלחם החודשי נותרו לנו חמישה־עשר 1946 במרץ תלושים עד סוף החודש. יחד עם המנות היבשות ותוספת הלחם, יצאנו לדרכנו ברכוש גדול. במסגרת הסכמי הרפטריאציה עזבו את רוסיה מאות אלפי גולים פולנים, ברובם הגדול יהודים. גם בקמרובו התארגנה קבוצת גולי פולין, ואת שני הלילות הראשונים העברנו כולנו יחד בדירתם של זוג פליטים מהקבוצה. כשהרכבת הגיעה, התאכזבנו לגלות שזו איננה רכבת נוסעים אלא רכבת משא. עלינו עליה על בסיס מקום פנוי, בכל קרון נכנסו כחמישה־עשר או עשרים איש. הנסיעה נמשכה שישה שבועות, נסענו ועמדנו, עמדנו ונסענו, עברנו תלאות שונות ומשונות, עד שהגענו סוף סוף לגבול הפולני. חייל במדים בדק שאיננו מבריחים זהב, לקח מאיתנו את תעודות מִלְוֶוה המלחמה (אישור על הכסף שהלווינו לרוסיה, השתתפותנו במאמץ המלחמתי), נתן לנו קבלה, ושלום לך, אימא רוסיה, שלום ולא להתראות.

134