פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז
"הו, חשמל זה טוב", שמח המדריך לשמוע ושיבץ אותי בקבוצת המקצועיים. העיר ההרוסה נזקקה בדחיפות לבעלי מקצוע ולידיים עובדות. גם קבלנים צצו כמו פטריות לאחר הגשם. נשלחתי לקבלן חשמל יהודי, שחילק את העובדים לזוגות ושלח אותם לשטח. אותי שידך לחשמלאי ותיק ושחצן, שהתחיל לבחון אותי כדי לראות מה אני שווה. "אדוני", אמרתי לו לבסוף, "לא אני ולא אתה נישאר כאן לנצח, זו תקופת ביניים, אז תשאל פחות שאלות, ובוא נתחיל לעבוד". המשימה הראשונה שלנו הייתה בבית ספר. המבנה היה ראוי ללימודים, ונדרשו רק תיקוני חשמל קלים. כעבור כמה ימים, כשהמשימה הושלמה, נשלחנו לבית חרושת לטקסטיל שהיה בבעלות פולנית. באחת המכונות הייתה בעיה עם המנוע, הוא היה חלש מדי ולא סחב. החשמל לא היה בזרם חילופין, כנהוג, אלא בזרם ישר (כמו של סוללות חשמליות), והחשמלאי 'המומחה', מי שעשה לי מבחני קבלה, לא הצליח לאתר את הבעיה. למחרת ניגשתי לקבלן ואמרתי לו: "החשמלאי הזה קצת שוויצר, אודה לך אם תצמיד אותי למישהו אחר". לשמחתי הוא הסכים. הפעם נשלחתי לנגרייה גדולה, שהקימו כמה בחורים שידעו להפיק רווח מהעיר ההרוסה. הם שכרו מחסן וכמה מכונות, והחלו לייצר חלונות ודלתות לבתים שבבנייה. בנגרייה עבדתי בתור חשמלאי אחזקה, וכשלא הייתה עבודה בחשמל, נתתי יד איפה שצריך. בתור חשמלאי, לא יכולתי שלא לשים לב לפער הטכנולוגי העצום בין רוסיה לגרמניה. ברוסיה עבדו עם מנועים בטכנולוגיה ישנה, שהיו נשרפים מהר, בעוד שבפולין עבדו עם מנועי חשמל מתקדמים מתוצרת גרמניה, שעבדו מצוין. גם בקיבוץ הייתי ממונה על אחזקת החשמל. באחד הימים, כשעמדתי על סולם ותיקנתי את מנורת התקרה, שמעתי קול מתוק אומר ביידיש: "עם הבחור הזה הייתי מתחתנת". הסתכלתי
140
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker