פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז

זרח, שרה וטובה'לה; אורסולה והניה, בנותיה של פורייה; יעקב ופנינה, ילדיו של זרח; דיתה (יהודית), בתה של שרה; הדודה פיפה והדוד משה זילברשטיין; ילדיהם: יצחק, טובה, שרגא, יעקב ויוכבד; אסתרקה, בתו של יצחק; הדודה בלומה והדוד צבי ולוך; בניהם: לייבל־אריה (ליאון), ירחמיאל, מאיר ויעקב; הדודה גולדה והדוד אליעזר פלטקוביץ'; בניהם: משה ושמעון; הדודה ששמה פרח מזיכרוני, ושם משפחתה היה דיאמנט; הדודה רייזל והדוד ראובן בלנק; בניהם: שמעון, יחיאל ויחזקאל; והיו גם בני הדודים של אימא ושל אבא, השכנים, המכרים מבית הכנסת, החברים שלי מבית הספר, מהתנועה, מהשכונה. האם מישהו מהם שרד? לימים הצלחתי לאסוף מעט פרטים על גורלם של בני משפחתי (את הפרטים המלאים אף פעם לא נדע). החבורה שנמלטה מלודז' — משפחתי ומשפחת הדודה פיפה — 1940 לחמיילניק בינואר השתכנה אצל הדודה בלומה. הגרמנים שלטו בעיירה בעזרת הוקמה גם משטרה יהודית. תפקידה היה 1940 היודנראט, ובאמצע לספק לגרמנים כוח אדם יהודי לעבודות הכפייה. גם אחי יחזקאל קיבל צו התייצבות, ומכיוון שידע שמעבודות הכפייה הללו לא תמיד חוזרים, החליט לברוח לדודתנו בסטופניצה, עיירת הולדתו של אבא. מסטופניצה ניסה לעבור לאזור הכיבוש הרוסי, נתפס, נאסר בכלא בז'יטומיר, ומאז נעלמו עקבותיו. יהודי חמיילניק כבר רעבו אז ללחם, וחבילת המזון ששלחנו מסטלינגרד הייתה הוקם בחמיילניק גטו. 1941 קרן אור קטנה באפילה. באפריל שני נכדיהם הצעירים מהבן דויד ז"ל; הדודה אסתר זילברברג; בנה יצחק;

150