פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
המסע לארץ ישראל
)1947 עד ספטמבר 1946 (יולי
ש בועיים אחרי שחזרתי מלודז' קיבלנו פקודה לארוז — המסע לארץ ישראל יוצא לדרך. את הפרטים המדויקים לא קיבלנו, אבל ידענו שיש לנו על מי לסמוך. אנשי 'הבריחה' טיפלו בכל הדרוש: הסעה מעיר לעיר ומארץ לארץ, הברחת גבולות בעזרת שוחד ותעודות מזויפות, הכנת מחנות מעבר וטיפול בבורחים בדרכם אל נמלי הים התיכון. בשלב ראשון יצאנו לכיוון הגבול הצ'כי. חיכינו שם יום שלם, עד שיוסדר העניין עם שומרי הגבול. בסביבות אחת־עשרה בלילה קיבלנו את האות לזוז. חצינו את הגבול ברגל, כפופים, כשהשומרים עומדים בצד ומעשנים, מעלימים עין. בצידו השני של הגבול קיבל אותנו המשמר הצ'כי. לקחו אותנו לתחנת הגבול, כיבדו אותנו בתה, וערכו עלינו חיפוש לוודא שאיננו מבריחים נשק. כשהאיר הבוקר העלו אותנו לרכבת, ונסענו בליווי משטרתי בלי לדעת לאן או אפילו לאיזה כיוון. רק כשהגענו, ראינו שזה בית מחסה של הצלב האדום. התרחצנו, וכל אחד קיבל מיטה וכמה מנות מזון. נשארנו שם יום או יומיים, ושוב יצאנו לדרך. המשטרה הצ'כית ליוותה אותנו לתחנת הרכבת, שם המתינו שתי קבוצות פליטים נוספות. כשהרכבת הגיעה, פתחו הפליטים בריצה פראית לכיוונה, ממש כמו חיות. "חבר'ה, לאט", התחנן בפנינו השוטר
154
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker