פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז
בספטמבר, חלפנו על פני האי כרתים. כשהתקרבנו לארץ ציוו עלינו להסתגר בבטן האונייה ולא לעלות לסיפון מחשש שנתגלה בספטמבר, כשהיינו ארבעים וחמישה מייל 26־ למטוס תצפית. ב צפונית מזרחית לפורט סעיד, התקרבו אלינו מטוסי סיור בריטיים, ולכולם היה ברור: נחשפנו. המדריכים נתנו לנו הוראה להכין 'כלי נשק' מכל הבא ליד (קופסאות שימורים, ארגזים וכדומה) ולהיערך להתנגדות בכוח. קיבלנו גם תדרוך ואימון מזורז. מטוסי הסיור המשיכו לבקר כל כמה שעות. לפנות בוקר, כשהתקרבנו לחוף ניצנים, צעק אחד המעפילים: "חבר'ה, אנחנו בין אוניות מלחמה בריטיות". מבעד לערפל ראינו שתי משחתות מתקרבות אלינו, ונשמעה קריאה ברמקולים: "אנחנו יודעים מי אתם. חבל על הסבל של המעפילים. הוציאו אותם החוצה, הניחו לנו לנווט אתכם". בתגובה התחלנו לצעוק: " ֶוִוין היטלר" (ארנסט בווין היה שר בממשלה הבריטית וממובילי המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל). לקראת העימות הונף דגל כחול לבן, וגם שלט נקבע על הסיפון, ובו שמה העברי של האונייה: אף על פי כן. כשהשמש עלתה, התקרבו אלינו שתי משחתות נוספות, כמעט לחצו אותנו, ונתנו לנו מקלחת קרה. כולם נרטבו מכף רגל ועד ראש. פתאום חשנו חבטה חזקה — אחת המשחתות פגעה בנו בדופן הימנית. לאחר כמה תמרונים הצליחו הבריטים לעלות על הסיפון. התחיל קרב פנים אל פנים; אנחנו התקפנו את הבריטים בכל החפצים שאספנו, והם השיבו מלחמה בסילוני מים ובאש חיה. את הבריטים הוביל קצין ג'ינג'י, שמייד ניגש לקבינה של האונייה, פתח את הדלת וירה פנימה באקדחו. זה היה חמישה מטרים ממני. בקבינה שכבו המעפילים שסבלו ממחלת ים קשה. מהיריות נהרג בחור צעיר, חניך של השומר הצעיר, וארבעה או חמישה נפצעו. תוך זמן
164
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker