פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

או בת אל המשו ץראה תא הארת דגנמ יכ

ישראל להמשיך במפעל ההעפלה למרות התנגדותם של הבריטים. מבחינתנו, המעפילים, הייתה לשם הזה משמעות נוספת: אף על פי כן שרדנו, למרות היטלר, כנגד כל הסיכויים. זו הייתה אונייה ישנה, אורכה כחמישים מטרים, ורוחבה כעשרה מטרים. במקור שימשה בתור נחתת טנקים בשירות בעלות הברית, ואחרי המלחמה הוצעה למכירה והתגלגלה להיות ספינת מעפילים. לשם הסוואה היא נשאה עליה דגל טורקי, ועל דפנותיה נכתב השם 'פארידה'. היא צוידה במים ובמזון משומר, ובבטנה הוקם מבנה עץ ובו ארבע קומות של דרגשי לינה. מכיוון שהיינו הראשונים לעלות על הסיפון, קיבלנו את הדרגשים הנמוכים ביותר. ארבע סירות הגומי המשיכו לשוט הלוך ושוב לאורך החבלים, עד שכל המעפילים, ארבע מאות ושלושים וארבעה שורדי שואה, הועלו על האונייה ונבלעו בבטנה. רב החובל היה איטלקי, שכבר הספיק להשתתף בארבע הפלגות העפלה קודמות, המכונאים והמלחים היו איטלקים, והמדריכים והמלווים שלנו כולם ישראלים מטעם 'הבריחה'. בספטמבר לפנות בוקר יצאנו לדרך. הים היה סוער, ורוב 17־ ב הנוסעים חלו במחלת ים: סחרחורות, הקאות ובחילות. לשמחתי עברתי את ההפלגה בשלום. מצבה של האונייה היה קצת פחות טוב. אחד משלושת המנועים הפסיק לעבוד, והעומס על השניים הנותרים היה גדול מדי. הם התחממו מאוד, ומערכת הקירור, שפעלה על מים שנשאבו מהים, לא הספיקה. התגייסתי לעזור, ועבדתי עם עוד שני חבר'ה במשמרות של שעתיים, כשאנחנו מקררים את המנועים בסמרטוטים רטובים. זה עזר, והמנועים סחבו. נתיב ההפלגה המתוכנן היה לאורך החוף האיטלקי אל ), ומשם דרום מזרחה לאורך חופי צפון Messina מצר מסינה ( 24־ אפריקה, מצרים, רצועת עזה וחוף ניצנים. ביום כיפור, ה

163