פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

אחרית דבר

)2014 במאי 28 עד 1949 בינואר 25(

מ ייד עם רדתו מהאונייה, הוסע משה למחנה עתלית הסמוך וגויס לצה"ל. מלחמת העצמאות טרם הסתיימה רשמית, וכל הרווקים נקראו אל הדגל. בחופשתו הראשונה מהטירונות נסע לפגוש את שיינדל, שהתגוררה בתל אביב אצל סוניה ואהרון. שיינדל כבר הייתה חצי ישראלית, לבושה במדי צה"ל, מפטפטת עברית בחופשיות, ושמה בישראל יָפָה. כעבור , התחתנו השניים בבית ועד 1949 מרץ 13־ כשישה שבועות, ב בתל אביב. השמחה הייתה מהולה 42 הקהילה בשדרות רוטשילד בעצב. גם יפה איבדה את הוריה, אחותה ואחיה בשואה, ומלבד סוניה ואהרון וילדיהם, לא נכחו באירוע כל בני משפחה. הסוכנות היהודית נתנה לזוג הצעיר 'חירבה' באָזור: חדר קטן ועלוב ונטול גג. לא היו בו מים זורמים וגם לא חשמל, אך אהבה הייתה בשפע. משה שיפץ את החדר והתקין לו גג, ויפה פינקה אותו במאכלים פולניים מסורתיים מבית אימא. האהבה הגדולה שניצתה בקיבוץ בוורוצלב, לא תדעך גם כעבור שישים ושמונה שנות זוגיות. כשחברת 'מקורות' קנתה את השטח שגרו בו, הועברו יפה ומשה . אָזור היה אז 324 לדירת חדר צמודת קרקע ברחוב הכוח מספר יישוב כפרי, ויפה, שכבר הספיקה לטעום את טעמה של העיר הגדולה תל אביב, רצתה לגור בעיר. ברגע שהדבר עלה בידם,

170