פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז
פאות ובלי מגבעת, נראיתי אירופאי לכל דבר, אבל לפולנים הייתה יכולת מיוחדת לזהות את היהודים. "אם כך, אסע בחשמלית", אמרתי. "לא, לא כדאי, מורידים את היהודים מהחשמלית", הזהיר אותי השכן הנחמד. נשארתי אצל חנה עד השעה חמש או שש, ורק אז הלכתי הביתה. זכור לי מקרה נוסף שנאלצתי לנקוט משנה זהירות. חברי הטוב חלה וביקש ממני להחליף אותו בביקורו השבועי אצל דודו, שהתגורר באזור אחר של העיר, חוילין ). אותו דוד היה כבד ראייה, וחברי היה מגיע אליו בכל Chojny ( יום ראשון ומקריא לו כתבות מעיתוני סוף השבוע, מאמרים של סוקולוב ושל ז'בוטינסקי וכיוצא בזה. הסכמתי ללכת במקומו, והוראות הנסיעה שקיבלתי היו חד משמעיות: "סע בחשמלית, רד בתחנה זו וזו, היא נמצאת ממש מול ביתו של הדוד, אבל צא ממנה בריצה, אל תעצור, כי בכל רגע אתה עלול לחטוף מכות". זו הייתה שגרת חיינו, והתרגלנו אליה. הסכנות ארבו בכל זמן, בימי חול, בסופי השבוע ובחגים. בחגים הנוצריים, בחג עליית מרים, למשל, כשברחובות נערכו תהלוכות דתיות, אף יהודי לא העז לצאת מפתח ביתו. הפולנים צעדו ברחובות לבושים בבגדיהם המסורתיים, אוחזים בתמונות קדושיהם, והיהודים סגורים ומסוגרים בבתים.
24
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker