פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

םירוענ ת בהאו תורגבתה

שיוכל ללכת בבוקר להתפלל בבית הכנסת. השמועה פשטה, סודו נחשף, ובאחת השבתות פרצה בבית הכנסת מהומה גדולה. כבעל חוש צדק מפותח נחלצתי מייד להגנתו, אבל אבא תפס אותי בצווארוני ואמר לי: "עזוב, אל תתערב". למרבה המזל, במשפחתנו כולם עבדו והשתכרו, מי יותר ומי פחות, יצחק ואני בתעשיית הגרביים, יעקב ויחזקאל בתעשיית הטריקוטז' (מלבושי טריקו), וחנה העצמאית כמודליסטית (מי שמכינה את המודל, הדגם הראשון של הבגד שלפיו נעשה הייצור). המצב אצל 'האחים רוזנר' הלך והידרדר, ובסופו של דבר פוטר אבא מעבודתו. שמחתי שאני משתכר היטב ויכול לעזור בפרנסת המשפחה. גם יצחק עזר, אף שהוא כבר היה מטופל במשפחה משלו. יצחק התגורר עם אשתו בָּאשָה ושני ילדיהם, ) Bazarna הֶלָה ואֶדֶק, בעיר העתיקה של לודז', ברחוב בזארנה ( . חנה התגוררה עם בעלה יהודה אולשיצקי ובתם הקטנה 7 . מס . וכאילו לא 293 . רבקה'לה ברחובנו, רחוב פיוטרקובסקה מס חסרו לנו צרות, חלתה אימא בשחפת. היא הלכה ונחלשה, עד שלא יכלה עוד ללכת. בעל המכולת הסמוכה, יהודי נחמד, חיבב מאוד את אימא, וכששמע שהיא חולה ומתקשה להגיע למכולת, בא לביתנו ואמר: "אל תדאגי, הגב' דמבסקי, תכיני לי רשימה, ואשלח את אחד הילדים שלי להביא לך הביתה כל מה שצריך". מרגע שאימא חלתה, לקחתי פיקוד על משק הבית, וגם יחזקאל ויעקב עזרו ככל יכולתם. המסירות למשפחה והאחריות הבלתי מתפשרת לשלומה מאפיינות את המשפחה היהודית. ברם, תכונות טובות אלו היו לרועץ להרבה מהמשפחות היהודיות בימים הקשים שעוד יבואו. צעירים רבים יכלו להציל את עצמם ולברוח, והוריהם אף דחקו בהם לעשות זאת, אך רובם לא רצו לנטוש את ההורים, ושילמו על כך בחייהם.

27