פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז
לפנות בוקר הגענו לבריסק. העיר טרם התעוררה, וגם אני התכוונתי למצוא לעצמי פינה לנמנם קצת. הקור העז הבריח אותי בחזרה לתחנת הרכבת. "כרטיס, בבקשה", חסם את דרכי מבקר הכרטיסים. פליטים רבים ביקשו לנצל את תחנת הרכבת המחוממת כמקום לינה, והכניסה הותרה לבעלי כרטיסים בלבד. הכרטיס הזול ביותר היה כרטיס מלווה, אבל לא יכולתי לקנות אותו לעצמי. "האם תוכלו לרכוש לי כרטיס מלווה?" ביקשתי ממשפחה יהודית שרכשה לעצמה כרטיסי נסיעה. הצטרפתי אליהם ונכנסתי לתחנה. בפנים היה חמים ונעים, בקושי היה מקום לזוז, אבל איכשהו הצלחתי למצוא לעצמי פינה בצד. נשכבתי ונרדמתי מייד. כשהתעוררתי זרחה השמש. יצאתי לעיר, שרחובותיה היו בנויים שתי וערב כמו בלודז'. הלכתי ימינה ושמאלה, אחורה וקדימה, לפה ולשם, מתעניין אצל העוברים והשבים איפה נרשמים לעבודה ברוסיה. לבסוף כיוון אותי מישהו לכתובת הנכונה. כשהגעתי היה סגור, "פותחים רק בשמונה ורבע". השעה הייתה שבע. העברתי את הזמן בבית המדרש הסמוך בחברת שני בחורים ושלוש משפחות. בשמונה חזרתי למרכז הרישום, נרשמתי וקיבלתי שובר לצלמנייה. "תחזור אלינו עם צילום", הורו לי, "זה בשביל תעודה מזהה". עד שקיבלתי את הצילום עברו יומיים, וכעת הנפיקו לי אישור זמני והורו לי לשוב בסוף השבוע. היו לי כמה ימים להעביר. בפרוטותיי האחרונות קניתי קצת אוכל, ובלילות ישנתי בבית המדרש. בסוף השבוע, כשחזרתי למרכז הרישום, הייתי המום למראה ההמונים שחיכו בתור. מתברר שאני לא היחיד שרוצה לברוח לרוסיה. כעבור כמה שעות המתנה הגיע תורי. הפקידה נתנה לי תעודת זהות, מאה ועשרה רובל במזומן, מקדמה למשכורת, והנחיות לקוניות: "תתייצב בראשון לחודש
68
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker