פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

לאקזחי מ םייח תוא

יצחק זומן לנ.ק.ו.ד. עוד כמה פעמים. "תּוֹדֶה שאתה מרגל", לחצו עליו, "כמו יחזקאל אחיך". יצחק ענה להם בכעס אך בביטחון: "אני מרגל, אבא שלי מרגל, סבא שלי מרגל, כולנו מרגלים". הוא לא פחד, הוא ידע שאין לו מה להסתיר. כעבור כמה שבועות חזר המכתב שלי והכסף בתוכו. על המעטפה הוטבעה חותמת: "הנמען אינו נמצא בכתובת זו". מה פירוש הדבר, האם יחזקאל חלה ונפטר? האם גורש לסיביר? ליצחק היה מכר, קצין משטרה, והוא פנה אליו בתקווה שיוכל לברר מה קרה ליחזקאל. "עכשיו אני עסוק", דחה אותו בלך ושוב, "תחזור בעוד שבועיים, ואראה מה אני יכול לעשות". מאי חלף, הגיע יוני, ויצחק שוב אזר אומץ להטריד את מכרו הפונקציונר. "אתה יודע מה, תבוא אליי למשרד מחר או מחרתיים ואז נדבר", הבטיח. זה היה יום ראשון, . באותו יום פרץ מבצע ברברוסה, רוסיה נכנסה 1941 ביוני 22־ ה למצב מלחמה, ומובן שכבר לא היה עם מי לדבר. בחודש יולי נפלה ז'יטומיר בידי הגרמנים. הרוסים נמלטו מהעיר, והעצורים שבבתי הסוהר הופקרו מן הסתם לגורלם. עד היום איני יודע מה קרה ליחזקאל. אחרי המלחמה חיפשתי אותו במדור לחיפוש קרובים ובכל דרך אפשרית. פרסמתי מודעות בעיתונים, אפילו בעיתונות היידית בארצות הברית, אבל יחזקאל נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

89