פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
מוציא גימ"לים
)1941 (נובמבר
ה תעוררתי קודח מחום. הצטננתי. כשיצאתי מהבית באוגוסט, לבשתי בגדים קלים. לא תיארתי לעצמי שישלחו אותי מייד לחזית. אחרת הייתי לוקח איתי בגדים חמים, לכל הפחות מעיל. פתאום התחילו לי כאבים לא אופייניים. אבא סבל מאבנים בכליות, והתחלתי לחשוד שאולי גם לי יש. בחדר ישנו איתי עוד שני בחורים, ואחד מהם הלך לחפש רופא. בצוהריים נכנס לחדר סניטר, "מה כואב לך?" שאל, רשם את התלונה על דף נייר והלך. מאוחר יותר התברר שהוא לא בדיוק סניטר אלא וטרינר. בערב הביא לי אחד מהחבר'ה נר (פתילה, תרופה להורדת חום). אין לי מושג מניין השיג אותו, החיים בברית המועצות מלמדים אותך להסתדר בכל מצב. מלבדי היה עוד בחור שהרגיש לא טוב, רוסי יליד סטלינגרד ומבוגר ממני. הוא היה אדם נחמד, אם כי אנטישמי, ולא הפסיק לספר בדיחות על יהודים. הוא סיפר לי שלמחרת מתכנסת ועדה רפואית, והחולים ישוחררו הביתה. לא בניתי על זה, כבר הכרתי מספיק טוב את המערכת. למחרת בבוקר נכנס בחור ובידו רשימה שמית, "דמבסקי חיימוביץ' משה, תיגש בשעה תשע לכתובת זו וזו לוועדה הרפואית". הוא קרא גם בשמו של הבחור מסטלינגרד. אחר כך הסביר לנו שמי שיקבל אישור מחלה ישוחרר, ומי שלא, יצטרך
94
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker