שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
בצהרי היום בחום הכבד, הכבשים היו מתרכזות בצל העץ. כדי להיות מוגנות מהשמש, הן היו זזות לאט לאט עם תנועת הצל לפי מסלול השמש, והגוש הצמרירי היה משנה את מקום מנוחתו. הכבשים מעלות גירה בנחת, לועסות ולועסות כמו תלמידים הלועסים מסטיק בשיעור. העשב שהן לועסות שוב ושוב, יבשיל בבטנן לחלב העשיר של חליבת הערב. (הכבשה המובילה) מ ַׁש ְּכ ּוכִית ּבְרֹא ׁש הָעֵדֶר, צֹועֶדֶת יֹודַעַת ּדֶרְֶך, ּכָל מַסְלּול מֹובִילָה, מַנְהִיג ָּה מִּלֵידָה. ּבֵרָלֶ׳ה, קָרָא ל ָּה אַּבָא, הָרֹועֶה עִם ּכֹובַע טֶמְּבֶל, ּבְמַקְלֹו וַחֲלִילֹו. אַהֲבָה הָיְתָה ּבֵינֵיהֶם. לָהֶם הָעֵדֶר, לָהֶם מ ִׁשְעֹולֵי הַּכַרְמֶל וְה ַּמִרְעֶה. עִם ׁשַחַר ּתִפְרֹץ ּבָרֹאׁש ׁשַעֲרֵי הַּדִיר חֹורְקִים מֵאָחֹור,
ּבְנֵי הַּצֹאן אַחֲרֶיה ּפֹועִים אָצִים רָצִים לְקָרַחַת הַּיַעַר רְחֵלֹות ּוטְלָאִים אֶל הָע ֵׂשֶב הָרַעֲנָן, ׁשֶאְַך נְבָט לְמַעֲנָם. וְיֶלֶד אֹוהֵב ּובֹוהֶה, מ ִׁש ְּתָאָה לְמַרְאֵה עֲנַן אָבָק רֵיחָנִי וְצַמְרִירִי, מְסַּנֵן
אֶת אֹור ׁשֶמ ֶׁש הַּזְרִיחָה, אֹו מ ְׁשַּקֵף ּבַּצְלָלִים אֶת חֲמִימּות ה ַּׁשְקִיעָה ּבְדֶרְֶך הַּבַיְתָה, הַּדִירָה. ״ּבֵרָלֶ׳ה ּבֵרָלֶ׳ה ּבֹואִי ּבֹואִי ּבֹואִי״ ׁשַר אַּבָא לַאֲהּובָתֹו, ׁשַר אַּבָא לַּיֶלֶד, אֹוהֲבִים. נַעֲנֵית ּבְנִיד רֹא ׁש מֵבִין,
106
Made with FlippingBook Annual report maker