שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
היינו בקיאים בשמות הכבשים הבולטות ומאפייניהן, ברל׳ה המנומשת שהיתה משכוכית העדר, וביתה הצעירה שדמתה לה. היו גם קֹוטי קצרת האוזניים ורחל הנגחנית, וכמובן שמות האילים שנקראו על שם יישובי הסביבה, ניר והוד. היינו ילדי רועים. ׁשּוב הָעֵדֶר נֹוהֵר, ּבִמְבֹואֹות הַּכְפָר וְעֹולֶה הָאָבָק, מ ִּׁשְבִילֵי עָפָר
וְהַרְחֵק עֹוד צֶמֶד עִנְּבָלִים מְלַּוֶה אֶת מ ֶׁשְֶך הַּצְלָלִים
עודד אבישר ...גם אבי שר. ערב בא,
עד היום השיר הזה מזכיר לי את ענן האבק האדמדם והריחני, הריח הוא עניין של טעם, העולה מעדר הצאן הנוהר וחוזר מהמרעה בערוב היום, ואת שורת כדוריות הגללים השחורות שמשאירות אחריהן הכבשים בשבילי הכפר. ערב בא, עם ריח החלב והמולת הפעייה מאולם החליבה. והענּבלים, הם ימצאו את עצמם בעוד כמה שנים במקום עבודה אחר, פחות צפוי. ילדי וינגייט, תלמידי מוסד עליית הנוער ״ימין אורד״ שליד ניר עציון, באו לעבוד בדיר בחופשות או אחרי הלימודים. הם היו עבורנו קהילה מסקרנת של עולים חדשים, בעיקר מארצות צפון אפריקה, בעלי מבטא צרפתי. זכור לי חג הגז שנחגג בהשתתפותם, בו נערכה סעודה בדיר והנערים והנערות הוינגייטים הופיעו במחרוזת שירי רועים בסגנון צרפתי משהו. בדיחת רועים של אותם ימים עסקה ב״יֶקֶה״ שהוא עולה חדש מגרמניה בעל מבטא גרמני בהתאם, שנשאל איפה נמצא אחד החברים שכולם מחפשים. ״סֶה ּבזֵיידר סה בזיידר״ (זה בסדר בייקית) ענה היקה ״הוא שם בדיר גוסֶס״ גוזז למי שלא הבין. זכור גם סילווה פינוקיו הפועל אדום הפנים מעתלית שעבד בדיר-עציון, אשר נשא בזרועותיו כבשה אל שולחן הגז, והכריז ״חם חם חם״, עד שהניח את הכבשה מידיו והתברר לו שזה גם רטוב רטוב. פיפי.
110
Made with FlippingBook Annual report maker