שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

למשק. נשק האבטחה שהיה מונח על הרצפה ליד המזכיר נשאר גם ליד מחליפו. בעדותו של דוד בחקירת המשטרה, מצוין שהוא פרק את המחסנית מהנשק בטרם יצא למנוחת הצהריים. בעת מיון הדואר בידי גרשום נכנס אבא לחדר המזכירות, ככל הנראה ציפה למכתב כלשהו והיה זה מקובל לעיתים לעמוד ליד ממיין הדואר ולחכות למכתב חשוב. תוך כדי מיון המכתבים, כפי שסיפר לנו גרשום, אבא נשמע מעיר משהו על השארת נשק עם מחסנית על הרצפה. הוא הרים את הנשק, ככל הנראה מתוך כוונה לפרוק אותו, נורתה יריה בודדת שפגעה בו והוא נפצע אנושות. גרשום לא ראה בדיוק את מעשיו של שלמה ולא שמע קולות כלשהם הוא רק שמע את קול הירייה, שמע אנחה ושלמה נפל פצוע על הרצפה. גרשום המבוהל הזעיק עזרה, הגיעו אחות המשק רעיה וחברים נוספים, שלמה וול ודוד פלבניק שהביאו אלונקה ורכב ופינו אותו לבית החולים רמב״ם בחיפה. אבא שלמה דובדבן נפטר לפני שהגיע לחדר המיון של בית החולים.

תת מקלע קרל גוסטב, אתר מורשת און ליין

וכך זה נודע לנו אמא ואסתי שהו בבית, כאשר אסתי מתכוננת לנסיעה עם חברים לטקס יום השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות ואז הופיעה אחות המשק רעיה, ובשורה קשה בפיה – אבא נפצע בתאונה והוא בדרכו לבית החולים. אמא מייד החלה להתארגן לנסיעה בעקבותיו כאשר הופיעו אנשי משק נוספים, עצרו אותה, והודיעו לה ולאסתי על הגרוע מכל, אבא שלמה נהרג. אסתי זוכרת לאחר ההודעה תנועה מסוימת של אנשים בבית שהלכה ודעכה. אמא ואסתי נשארו בעצם לבד עד שאילן הגיע. 9.4.75 , מעריב

147