שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
החולה, טרודים מכדי לשאול מה החליטה השופטת כי מה זה כבר משנה? אוהו, יעבור עוד זמן מה עד שאבין. אחרון ישן ועצוב, שמתחבר לי בזיכרון לשניהם, עוד שיר אחד לאבא ואמא. אולי הם שרו אותו ביחד, אולי לא? אולי זה דיבר אליהם אחרי שעלו לארץ והשאירו שום דבר מאחור? זה שיר על התכתבות בין אמא מתגעגעת בגלות לבנה החלוץ בארץ ישראל. ופתאום המילים שכותבת האם לבן בירושלים, מכות בי באקטואליה מצמררת, של חיינו בזמן ההוא. אמא:
עַל נְיָר לָבָן צַח ּכ ְׁשֶלֶג ּבָא מִכ ְּתָב מִן הַּגֹולָה
ּכֹותֶבֶת אֵם ּבְדִמְעַת עַיִן: ״לִבְנִי ה ַּטֹוב ּבִירּו ׁשָלַיִם, אָבִיְך מֵת, א ִּמְֵך חֹולָה ּבֹוא הַּבַיְתָה לַּגֹולָה! ּבֹוא הַּבַיְתָה לְאָבִיב... ...ּבֹוא הַּבַיְתָה ּבֹוא הַּבַיְתָה ּב ֹוא״. בן: עַל נְיָר ּפ ָׁשּוט, אָפֹר ּכְאֵפֶר הֹולְֵך מִכ ְּתָב אֶל הַּגֹולָה ּכֹותֵב חָלּוץ, ּבְדִמְעַת עַיִן ׁשְנַת ּתַרְפ״ט ּבִירּוׁשָלַיִם: ״סִלְחִי לִי, א ִּמִי הַחֹולָה לֹא א ָׁשּוב עֹוד לַּגֹולָה!...
153
Made with FlippingBook Annual report maker