שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
אובייקטיבית על הנתונים והעדויות וניתוח משפטי חף מהטיות. לסיכום הערכתנו, שלמה דובדבן לא ירה בעצמו בכוונה ולא התאבד, אלא נהרג מפליטת כדור של כלי נשק מסוכן ברמת בטיחות נמוכה, שהיה מונח על רצפת המזכירות. מייד לאחר האירוע ביוזמה ובהובלה של גורם לא ידוע, נעשו מהלכים להגנה על המעורבים תוך הסתרת המהלכים מבני המשפחה. זה הסיפור שלנו, אלו העובדות שנודעו לנו, זוהי דעתנו ואיתה הלכנו לאורך השנים. או כמו שהתבטא נכד צעיר ושנון שלי, ״סבא רבא שלמה התאבד בטעות.״
ּגַם הָאֱמֶת, ּגַם הַּבְדָיָה מָה ׁשֶהָיָה, ּכְמֹו לֹא הָיָה נָמֹוג ּכְהֶרֶף עַיִן וְרַק א ַּתָה עֲדַיִן ו ְׁשּוב הַּדְמָעֹות עַל הָאִּפּור...
, יענקלה רוטבליט סוף לסיפור
ומה הלאה? בעשור הראשון ילדי משפחת דובדבן כבר נשואים, ועם השנים נולדו לנו ילדים שלא הכירו את סבא וסבתא דובדבן. אילן ורבקה גרים בניר עציון כחברי משק מן המניין, אילן ״עובד חוץ״ במשק. הוריה ואחותה של רבקה אף הם חברי ניר עציון. את האזכרות להורינו איחדנו ליום אחד בשנה, תחילה ביום השואה שהוא יום מותו של אבא שלמה, ובהמשך עברנו ליום שישי סמוך למועד זה, וקיימנו אזכרה שנתית אחת משותפת לשניהם, משום ״טירחא דציּבּורא״, רצון שלא להטריח את חברי המשק הבודדים שעוד ירדו לאזכרה וכן את הדודים מכפר סבא שהקפידו לבוא לכל אזכרה. בהמשך השנים התכנסנו רק במסגרת המשפחה הגרעינית. האזכרות היו בסיס למפגש החמולה המתרחבת, מפגש שנמשך
173
Made with FlippingBook Annual report maker