שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
אני זוכר יחס אוהד מאוד, אהבה וחיבה רבה לכל החבר׳ה ה״שעירים״ כפי שכינה את הצעירים, בניהם של המייסדים. בשורה התחתונה – האוירה בבית שלנו היתה חמה. מצד אחד אוירה חמה לפעמים במתח ומריבות בין ההורים, אוירה חמה מאד בקיטורים והתנגדות לעוולות שמצא אבא במשק וגם קצת במישור הלאומי, כאשר אמא היתה בדרך כלל מהאו״ם. אבל היתה אווירה חמה מאד ואוהבת מאוד מצד שניהם כלפינו הילדים. קיבלנו תמיכה, פירגון והערכה על השגינו בלימודים, בצבא ובכל מה שעשינו. שני ההורים היו מסורים לנו, כל אחד בדרכו שלו ועל פי אופיו, שניהם רצו לתת לנו בית חם ומפנק ככל שידם היתה משגת וחינוך מיטבי לכולנו. מה לקחנו מהבית הזה? הרבה אהבת הארץ בדרך של עבודה והגשמה, השכלה וביטחון, הליכה בשביל הזהב ובדרך האמצע ללא קיצוניות באף תחום. קיבלנו אהבת אדם באשר הוא אדם, ספגנו רצון להכיר, להגשים ולהנחיל הלאה את ערכי היהדות, לכבד כל איש באמונתו ולדעת שמצוות בין אדם לחברו חשובות יותר מכל. אבא שלנו עבר בחייו בין הקצוות של עולם האמונה והיהדות, מבית חרדי
185
Made with FlippingBook Annual report maker