שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
מהנקישות בדלת ביתו בשעת ערב, אבל מהר מאוד התגלה כמארח חם ונעים, כמו התה המתוק שהגיש לנו.
אברהם אבינו השייך עם בנו ועם חיים ונציאן, אבא של רפאל
מזרחה במרחק כשבעה קילומטר הליכה בדרך עפר, אחרי ה״יער החדש״ שהתיישן מאז נטעו אותו אחרי אחת השריפות, שוכנת דאליית אל כרמל הדרוזית, ובמרחק מתנשא הר השולחן שלנו, הלא הוא הר מהלל עם העץ הבודד על פסגתו, הר שנראה שטוח מרחוק, והתאים בעינינו לתיאור הר השולחן בדרום אפריקה, המתגלה בספרו של נחום גוטמן ״בארץ לובנגולו מלך זולו״. בדרך לדאליית אל כרמל עוברים ליד גבעת החרסים, או בשמה האמיתי חירבת אלבוסתאן שהייתה בגלגולה האחרון הריסות של כפר דרוזי נטוש. הגבעה היתה מלאה בשברי חרסים, היו בה מערות מגורים ומערות קבורה, וממצאים ארכאולוגיים מתקופות קדומות שונות. שהכפר הדרוזי נהרס על ידי אנשי הכפר הערבי מאוחר יותר למדתי . אחת ממערות (ויקיפדיה) המוסלמי עין חוד, שסיפחו אותו לאדמותיהם הקבורה בגבעת החרסים משכה את תשומת לבנו ולכן החלטנו אני וחבריי לנסות למצוא בה אוצרות הטמונים באדמת הקבר ולשם כך הצטיידנו בכלי חפירה ובדלי מתכת לאיסוף הממצאים. בעודנו זוחלים וחופרים במערת הקבר הקטנה והטחובה, אשר ככל הנראה כבר מזמן נפרצה ונשדדה, נשמעו לפתע מבחוץ קולות רעש מהדהדים, כאילו שלד מתכתי התרוצץ שם ליד המערה. זינקנו בבהלה החוצה דרך הפתח הצר, כדי לראות ולהבין שדלי הפח שלנו הועף על ידי הרוח והוא נופל ומתגלגל במדרון בקול רעש. בכך הסתיימה עונת החפירות הלא מוצלחת שלנו בגבעת החרסים, העלינו חרס בידינו.
189
Made with FlippingBook Annual report maker