שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
תמצית החרוזים - נשים צעירות שאינן יכולות לשאת את הריח בבית הכנסת עם המבוגרות, הולכות הביתה להכין כיסונים ממולאים.
משחקי לשון ארכאיים מתוך ההבדלה במוצאי שבת, ״ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר״ – נקרא במבטא יידישאי-הונגרי ״ליהודים הֹוסּו אֹורּו״. בהונגרית ״Hosszú orr . זה נשמע ״ליהודים אף ארוך מגילת אסתר מנין שפורים בחורף? ״ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וקר״ מניין שלמלכה ושתי שתי אימהות? ״גם ושתי המלכה עשתה משתי (משתה במקור) נשים״ וגם ״וחמת המלך בערה בו... וחמת המלך שככה״. חמות, ועוד חמות. ולמה טובלים ביצים קשות במי מלח בליל הסדר – את זה כולם מכירים. פולקלור יהודי מחו״ל אבא סיפר על השכנה הלא-יהודייה, שיקסע בלעז בכפר הולדתו, ששאלה בן כמה הילד שנראה בשבת בלבוש יהודי מסורתי. כששמעה את גילו אמרה באמפתיה ״אוי מסכן, כזה קטן והוא כבר יהודי?״ סיפור מפחיד שסיפרו יהודי הכפר על גויה זקנה שבלילה היתה הופכת לחתול שחור, מתגנבת לרפת של החלבן היהודי ושותה חלב מעטיני הפרות. ייתכן שחצי מהסיפור היה אמיתי, גניבת החלב ולא החתול. סיפור ידוע בגרסאות שונות מהספרות היהודית של מזרח אירופה שזכה לחיזוק והמחשה ישראלית ע״י אבא, הוא דמות ה״רֹוציגֶע ּבָאּבֶע״ היא הזקנה המנוזלת האורבת בכניסה לכל עיר למי שמגיעים אליה בפעם הראשונה, הם חייבים לנשק אותה לפני שיורשו להיכנס העירה. כנראה שזו היתה שיטה מקובלת בקרב יהודי מזרח אירופה להפחיד ולשכנע את ילדיהם לא להצטרף למסעות אביהם הסוחר
69
Made with FlippingBook Annual report maker