שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

הבישול מוסיפים חלבוני ביצים מוקצפים עם סוכר וניל. המוצר המוגמר הוא קרם וניל עדין שעליו צפים מצבורי קצף לבן עשוי (ויקיפדיה) מהחלבונים.

ציפור הלב

היו על שולחננו ימי תפריט קבועים בשבוע, לארוחת צהריים שמשמחת ילדים. כל יום חמישי קיבלנו ארוחת צהריים חלבית עם מרק חלב קר ומרענן, עשוי מתפוחי אדמה מבושלים עם תערובת נוזלית של שמנת ולּבן מעט מלוחים. מנה עיקרית של פַּלַצ׳ינטות שהן בלינצ׳עס ממולאים גבינה מתוקה או ריבה או לחלופין עוגת פלצ׳ינטות העשוייה ערימת שכבות של בלינצ׳עס אשר ביניהן מרוחה ריבה והיא נחתכת לפרוסות משולשות עם קומות ולקינוח פודינג שוקולד. לא כיף? יום רביעי פעם עד פעמיים בחודש נחגג עם ״עוגה מאורז״ רישקֹוך בלעז, מין פשטידת אורז מתוקה אפויה עם צימוקים. כילדים נמשכנו פחות אחר האוכל הבשרי וארוחת צהריים חלבית היתה חג עבורנו, לא עבור אבא. כעובד כפיים היה אבא זקוק לחלבון מן החי, שאותו גם אהב וגם העדיף, ובסיום ארוחת צוהריים חלבית היה מהמהם מתחת לשפמו ״יש עוד משהו לאכול?״ משהו רציני מן החי, משהו חלבוני ומעניין? ארוחות שבת היו כמובן יותר ממוקדות ויותר מדויקות. המנות בשבת, בעיקר בצהריים, היו בדרך כלל שמנות וכבדות כמו שצריך לאכול בארצות הקור האירופאיות, לאו דווקא בקיץ הישראלי. כבר ביום שישי הוגש תפריט חגיגי שכלל מרק עוף צח ושמנוני עם אטריות , שנמרח על פרוסת חלה velo ובתוכו עצמות מלאות מח המכונה וֶעלֹו טרייה והיה מעדן של ממש. המשך הארוחה כלל לרוב כבד עם צ׳יפס, מנת גורמה שהייתה אהובה עליי במיוחד, והוכנה גם כפינוק עבורי בימי שישי שבהם יצאתי מהישיבה, ואחר כך מהצבא. בדיחת המרק

80