שיח דקלים -עלון ישיבת הסדר נווה דקלים - גיליון מספר 7 - סוכות התשפ"ד

הושענות בחג הסוכות - ר"ם בשנים תשנ"ו – תשס"ד הרב אלעזר אהרונסון.

– בתפילה שהקב"ה ישלח שפע ברכה והצלחה נא" בכל מעשי ידינו הטבעיים. ב. חגה של ארץ ישראל. מלחמת יריחו היא תחילת כיבוש ארץ ישראל, ובמובנים רבים סוכות הוא חגה של ארץ ישראל. זה בא לידי ביטוי בכמה כיוונים: בדברי ספר הרוקח, המבאר ש"סוכות ממש" הם אוהלי המלחמה של כיבוש ארץ ישראל; בדברי הגר"א ['דורש לציון' עמ' לח], שהדגיש שישיבה בסוכה וישיבת ארץ ישראל הן שתי מצוות שהאדם נכנס אליהן בשלמותו כל כולו, ומקיים בכך את הפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" [כיוון דומה מופיע גם בחסידות]; בעצם ההודאה על "הארץ הטובה אשר נתן לך", ועוד. ג.ישראל מול אומות העולם מלחמת יריחו היא בעצם ההתמודדות המסודרת הראשונה של עם ישראל אל מול האומות. חז"ל מדגישים זאת באומרים שנציגי כל שבעת עמי כנען התאספו ביריחו. חג הסוכות – וההושענות שבו – הם גם תיקון למלחמת יריחו ולכל המלחמות בכלל. השאיפה שלנו היא "ופרוש עלינו סוכת שלומך", אין לנו לא תענוג ולא ערך במלחמה, ואנחנו שוחרי שלום. אלא שבעולם הזה אין לנו ברירה, איננו יכולים להניח את חרבנו - אבל בחג הסוכות אנחנו מבטאים את הרצון הכללי לחיבור אל אומות העולם, להיות אור לגויים ולהביא את דבר ה' אל כל העולם כולו, זה בא לידי ביטוי בשבעים הפרים

המנהג לומר הושענות בחג הסוכות ולהקיף את הבימה עם ספר התורה, הוא מנהג קדום ומקורו במשנה המתארת כיצד הקיפו הכהנים במקדש את "בכל יום מקיפין את המזבח פעם המזבח [סוכה ד,ה]: אחת, ואומרים:"אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא". רבי יהודה אומר:"אני והו הושיעה נא". ואותו . היום מקיפין את המזבח שבעה פעמים" "זכר הירושלמי אומר על משנה זו שתי מילים: ואכן, גם ביריחו מצינו מבנה זהה, של הקפה ליריחו". אחת בכל יום, וביום השביעי שבע הקפות. אך מה עניין חג הסוכות למלחמת יריחו? נראה שניתן לבאר קשר זה בשלושה רבדים, שנמנה אותם כאן בקצירת האומר ויש להרחיב בהם. א. מעבר מנס לטבע. ביריחו היו שני חלקים למלחמה: תחילה נפלה החומה תחתיה, ולאחר מכן עם ישראל הסתער על אנשי יריחו ההמומים ולחם בהם. החלק הראשון היה התערבות אלוקית ניסית מובהקת, והחלק השני הוא יותר אנושי טבעי. המעבר בין נס לטבע מאפיין את כל התקופה של יהושע, במעבר מההנהגה הניסית של המדבר אל הכניסה לארץ. גם חג הסוכות מאפיין את המעבר בין ההתרוממות הרוחנית אל קרבת אלוקים בראש השנה וביום הכיפורים, אל השמחה הטבעית של חג הסוכות, שבו אנו שמחים באסיף, בארבעת המינים שמייצגים את "אנא ה' כל עולם הצומח הטבעי. זהו גם המעבר מ "אנא ה' הצליחה – ישועה ניסית, אל הושיעה נא"

6 המשך מאמר בעמ'

4