יוסי אלגמיס
לעתים קרסו החבלים מעומס הכבסים, ואז קלר העדינה הייתה אוספת אותם ביגיעה רבה מהקרקע, רק כדי להחזיר אותם שוב אל הדוודים. בימי החורף הקרים הניחו את הכביסה הרטובה בבית על יד תנורי הנפט. ביום הכביסה התבסס התפריט על מאכלים קלים יותר לבישול, כמו «ביצים במיץ עגבניות» - שקשוקה בלעז. ביום שישי ושבת היו מאכלים מיוחדים אשר כללו בוריקיטס, בויוס (מאפה ממולא בתרד) ווובוס חמינדוס (ביצים קשות חומות שבושלו לילה שלם ושהן «החמין» של יהודי טורקיה). שפת הדיבור בבית הייתה לאדינו. הילדות דיברו אף הן את השפה, וכאשר רצו המבוגרים לעסוק בעניינים המיועדים «למבוגרים בלבד», עברו לדבר בצרפתית, השפה שבה התחנכו קלר ואחיותיה. באותה עת באירופה כבר השתוללה המלחמה, אך בירושלים עדיין לא היה מושג על גודל השבר. אמנם היישוב היהודי בארץ היה תחת שלטונו של המנדט הבריטי, ופעילות המחתרות הייתה בשיאה, אך נוכחותם של הבריטים לא הטילה אימה על התושבים, היחסים עם הערבים היו טובים ומרבית פועלי המאפייה היו ערבים.
מאפיית אלגמיס, שלוש הדלתות בקומת הקרקע
, ירושלים 3 הדירה ברחוב הדקל
14
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online