עלי חפר - גיליון 382 - יוני יולי 2021

תמוז-אב תשפ״א 2021 יוני-יולי עיתון מ.א. עמק חפר 382 ' גיליון מס

אמא, הבאנו גביע (וגם אליפות!) דאבל היסטורי חסר תקדים לנוער הפועל עמק חפר בכדורסל 8 עמ' גאים בעמק חפר צוות רשותי-קהילתי פועל במרץ למען הקהילה הלהט"בית 12 עמ' חתיכת היסטוריה עמי בארי מעין החורש מספר על ספרו "הרוח איתן", המגולל את פרשת המצור הבריטי על גבעת חיים 16 עמ'

1

עלי חפר

אתר המועצה

www.hefer.org.il

* 9875 מוקד המועצה

המוקד עומד לשירותך ונותן מענה זמין לתקלות ולבירורים כמו גם למצוקותדחופותבתחומי הביטחון והשירותים המוניציפאליים.

חברי המערכת דפנה יבנאי-פרטוש, ירונה פוליטי, אסנת בארי, אלדד גוטלון, עו"ס שקד כחלון פדר, יוסי רור

עורך ראשי אלעד וינגרד

הורידו את האפליקציה החדשה, שכוללת מגוון שירותים מתקדמים! חפשו עמק חפר בחנות האפליקציות

כתבת ועורכת טלי אשחר גוטליב עיצוב נמרוד כתר, שמעון ברקוביץ

דפוס רבגון

מו"ל המועצה האזורית עמק חפר

צילום מגזין צור דניאל

חוף מכמורת בשער: גיא שמואלי צילום שער:

התמונה הגדולה //

מגאולי תימן, 10 ניידת המשאלות המשטרתית הגשימה את חלומו של עימראן אבו עיסא, בן להיות שוטר ליום אחד ביום עתיר פעילויות וחוויות

2

עלי חפר

חדשות העמק

לאחר שנים של עמידה בפקקים, ללא תחבורה ציבורית מספקת לתחנות הרכבת ובין היישובים, החל לפני כשנתיים המהלך לשינוי המתבקש כל כך בתחבורה הציבורית בעמק חפר. בשלב הראשון הושק שירות “קווי הלילה״, שהסיעו את בנות ובני הנוער בין היישובים ולאתרים מרכזיים. בנוסף בוצעו סקרים בקרב התושבים, הושקו לפני יותר משנה “קווי חפר״ (שהחלו בהצלחה רבה והופסקו למרבה הצער בעקבות הקורונה), ונלמדו הצרכים של תושבי העמק - על מנת לבצע את מהפכת התחבורה הנדרשת. הושק שירות תחבורה בפיילוט 1.6.2021- והנה היא הגיעה: ב , שירות תחבורה ציבורית Quicker : חדשני בעמק חפר גמישה, המופעל על ידי חברת קווים באמצעות אפליקציית . השירות מופעל כך, שמסלול הנסיעה מתוכנן MOOVIT בזמן אמת באמצעות מערכת המייצרת אופטימיזציה של כלל הביקושים, מתעדפת אזורי ביקוש ומתחשבת בעומסי התנועה ובשעת ההגעה הרצויה של הנוסעים ליעדם. הזמנת או במוקד Moovit הנסיעה נעשית באמצעות אפליקציית *. זו הפעם הראשונה ששירות מעין 2060 השירות הטלפוני זה מופעל במרחב הכפרי. מאפשר לתושבי עמק חפר להזמין בין Quicker שירות היתר נסיעות בשעות הבוקר העמוסות ליעדים מרכזיים באזור: תחנת הרכבת חדרה, פארק תעשיות עמק חפר, מרכז אקדמי רופין, תחנה מרכזית נתניה, תחנת רכבת נתניה וצומת השרון ובת חפר. השירות כאמור הוא על פי ביקוש מהפכת התחבורה בעמק חפר יצאה לדרך לראשונה במרחב הכפרי: במקום לחכות לנסיעה - מזמינים אותה באפליקציה

והיצע, כך שניתן להגיע באמצעותו גם ליישובי עמק חפר, ולמעשה לכל יעד בעמק שתבחרו (על פי ההיצע והביקוש, כשבשעות העומס תינתן עדיפות ליעדים המרכזיים). בהתאם לביקושים סדרתיים, ייבנו בעתיד מסלולים קבועים שישרתו את המשתמשים הקבועים. השבועות הראשונים להפעלתו של השירות היו מוצלחים מאוד, עם עלייה מתמדת בכמות הנוסעים. השבועות הראשונים להפעלתו של השירות היו מוצלחים מאוד, עם עלייה מתמדת בכמות הנוסעים. לצד זאת, יש גם חבלי לידה שמתבטאים באתגרים טכנולוגיים ותקלות באפליקציה (במיוחד בהזמנת שירות עתידי), ואנו פועלים כל העת מול החברות המפעילות כדי לתקנם. ברור לנו גם כי לא פשוט לשנות הרגלים של שנים - אך אנו מאמינים שהשירות ישפר מאוד את הנגישות לכלל האוכלוסייה בעמק חפר. 05:30 השירות מופעל בימי ראשון עד חמישי בין השעות בבוקר 05:30 בלילה, בימי שישי מהשעה 23:00 בבוקר ועד ועד שעה לפני כניסת השבת, ובמוצ״ש שעה אחרי צאת 4 בלילה. תעריפי הנסיעה עומדים על: עד 23:00 השבת ועד ש״ח. 9 - ק״מ 15 ש״ח. מעל 7 - ק״מ 15 - 4 , ש״ח 4.5 - ק״מ התשלום מתבצע באמצעות כרטיס הרב קו או באפליקציות התשלום בתחבורה ציבורית, ע״פ כללי התחבורה הציבורית (כולל הנחות). על פי התכנון, בשלושת החודשים הראשונים, יעבוד בנוסף לקווים הקשיחים הפועלים Quicker שירות חודשים יבוטלו חלק מהקווים הרגילים (אלה 3 היום. לאחר העוברים בעמק בלבד) וכל התחבורה הציבורית באזור .Quicker תתבסס על שרות מוגדר במשרד התחבורה כפיילוט, Quicker : חשוב להדגיש ואם לא יהיה בו שימוש הוא עלול להיות מבוטל. לכן, חשוב לעשות בשירות שימוש רב - אנחנו בטוחים שהוא יועיל לכם מאוד!

3

עלי חפר

חדשות העמק

עברו עשרות שנים מאז שמדינת ישראל חרתה על דגלה את החזון “נלבישך בשלמת בטון ומלט״. למרות שהארץ אכן מתמלאת בבטון ובמלט, המדינה עדיין לא גיבשה את גישתה האמיתית ביחס לשטחים הפתוחים והחקלאיים. כרגע הם בבחינת “חשוד פוטנציאלי״ לבחינת מיקום של תשתיות לאומיות ומקומיות, שכונות וערים - ולא נכס בפני עצמו שראוי לשמור עליו לטובת הדורות הבאים. במדינה מתוקנת, תושבי העיר והכפר כאחד זקוקים לשטחים בנויים ופתוחים במידה מאוזנת על מנת לשמור על איכות חיים, איכות סביבה, פתרונות ניקוז, מערכות ביוב וכמובן חקלאות איננה מדינה מתוקנת 2021 משגשגת. אולם נראה כי ישראל בכל הקשור למדיניות השטחים הפתוחים. בשנים האחרונות מקודמות אינספור תוכניות נדל״ן ותשתיות המאיימות על שטחים חקלאיים ופתוחים, ללא כל מדיניות ברורה וסדורה, פעמים רבות ללא שקיפות. דוגמה לכך ניתן לראות בניסיון המדינה, במשך שנים, להעביר את שדה התעופה האזרחי בהרצליה לשטחים פתוחים באזור השרון, חלקם אוצרות טבע ממש, ללא שיתוף והתייעצות עם הרשויות והתושבים, ותוך מעבר בין חלופה אחת לשנייה בעקבות התנגדותם. המשך התנהלות כזו, של פיתוח ובנייה האי הירוק של השרון: יוזמים מהלך נרחב לשמירה על השטחים הפתוחים מאת ראשת המועצה ד״ר גלית שאול

לא מבוקרים, יהווה פגיעה קשה בריאה הירוקה הגדולה במרכז הארץ, בחקלאות ובביטחון התזונתי, בשמירה על בעלי החיים והצמחייה, בניקוז ובאגני הנחלים - מגמה שרק תלך ותוחרף לנוכח התחממות האקלים ועלולה לגרום להצפות קשות. כראשת המועצה האזורית עמק חפר, הפרושה בין הים התיכון לקו הירוק, וכיו״ר רשות ניקוז ונחלים שרון, אין לי ספק כי שמירה על השטחים הפתוחים אפשרית רק במהלך משותף, הבנוי על הסכמות ושותפות אינטרסים של הרשויות השונות. לא מאבק של רשות כזו או אחרת בכל פעם. לא מאבקים בין רשויות שכנות, אלא מהלך מאורגן ומשותף של הרשויות אשר ישרטט ויגדיר מחדש את המרחבים הירוקים בשרון. על כן יזמתי כנס משותף ונרחב, בהשתתפות ראשי רשויות ונציגים בכירים של כל הרשויות השותפות ברשות ניקוז רשויות - מרעננה והרצליה בדרום ועד פרדס 32 ; ונחלים שרון חנה ואום אל־פחם בצפון. רשות ניקוז ונחלים שרון מטפלת בשלושה אגני היקוות - נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל פולג - ופועלת כל העת למניעת הצפות בעיקר בשטחים הפתוחים סביב הערים והכפרים שבתחום שיפוטה. בוועדת ההיגוי “האי הירוק של השרון״, שנערכה בפארק התעשיות עמק חפר לפני כחודש, התחלנו מהלך שמטרתו להוביל לגיבוש מדיניות ותוכנית פעולה משותפת, על מנת ליצור מרחב ירוק מוסכם ומוגדר לטובת כלל הרשויות. המרחב יוגדר תוך שימת לב יתרה לכל הצרכים המשותפים של הרשויות, ואלה הפרטניים של כל רשות. מעבר לחשיבות לסביבה ולטבע, נוכח משבר האקלים ומצבי הקיצון של מזג האוויר, הדבר הכרחי גם להתמודדות עם השיטפונות ושיפור אמצעי הניקוז. למהלך יש חשיבות לאומית רבה. כפי שהוכח בשנה האחרונה, ראשות וראשי הרשויות בארץ הם בעלי חזון ויכולות מוכחות בשטח. זוהי הזדמנות שלנו לפעול ככוח משותף ומאוחד, לתכנן ולהוציא אל הפועל מהלכים בעלי חשיבות רבה לעתיד מרכז הארץ. המהלך שלנו ייטיב עם תושבי המרחב הכפרי והעירוני, עם תושבי השרון ועם תושבי המדינה כולה. אחרי הכל, כולם נהנים מהמרחבים הירוקים הללו וזקוקים להם, כמו גם לחקלאות ולטבע במרכז הארץ. הגיעה העת לשמור על המרחבים הירוקים שהופקדו בידינו, לטובתנו ולטובת הדורות הבאים. 21.5.26- פורסם ב"מעריב" ב יור׳ קב׳ אפקון ישראל רייף, מנכ״ל אפקון אחזקות ירון קריסי ומנכ״ל אפקון תחבורה חשמלית אודי אליהו. כחלק ממהלך כולל שהחל לפני כשנה, הציבה כלכלית עמק עמדות טעינה כפולות ברחבי העמק, המטעינות 20 חפר במקביל שני כלי רכב חשמליים. עמדות אלה מספקות מענה לרכבי תושבים, מבקרים בפארק התעשיות, עובדים, אורחים וכלל הציבור בישראל.

צילום: רן אליהו | " כנס "האי הירוק

אירוע חגיגי להשקת רשת הטעינה לכלי רכב חשמליים ברחבי עמק חפר נערך בקניון אם הדרך, בהשתתפות ראשת המועצה ד״ר גלית שאול, מנכ״ל כלכלית עמק חפר לשעבר אלון הימן, הושקה רשת הטעינה לרכבים חשמליים ברחבי עמק חפר

4

עלי חפר

מקימים “אגנים ירוקים״ לשיפור מי הנחלים אלכסנדר ושכם

דונם 30- בימים אלה מוקמות בריכות גדולות בשטח של כ בגן יאשיה, שבהן ישתלו צמחי מים. מי נחל שכם יוזרמו דרך הבריכות אשר יתפקדו כמעין “פילטר״ שישפר את איכותם. משם תמשיך זרימת המים, באיכות טובה יותר, אל נחל אלכסנדר. את הפרויקט יזמה ראשת המועצה ד״ר גלית שאול לאור מצב המים בנחל אלכסנדר. שאול רתמה לפרויקט את רשות ניקוז ונחלים שרון, שבה היא משמשת יושבת הראש. מנכ״ל הרשות, נסים אלמון, נענה ליוזמה בהתלהבות, וגן יאשיה נתן את השטח שבו נחפרים האגנים.

“אגנים ירוקים״ היא שיטה מוכרת הפועלת בהצלחה במקומות שונים בארץ ובעולם. האגנים פועלים כמסננים טבעיים של זיהומים שונים בשפכים כגון חומרים אורגניים, חומרים מוצקים מרחפים ומתכות כבדות. כידוע, היום מוזרמות כמויות גדולות של שפכים מהרשות הפלסטינית אל נחל שכם, וממנו אל נחל אלכסנדר ואל הים. מתקן הטיהור הקיים, שתוכנן לפני עשרים שנה, לא יכול להתמודד עם כמות השפכים אלף קוב ליום). 30 בפועל (המגיעה לסדר גודל של עד , בהמשך לבג״ץ שהגישה המועצה בנושא, 2014 כבר בשנת התחייבה המדינה להקים מתקן טיהור שפכים משוכלל מיליון שקלים. אלא שעד היום 250- ומודרני, שעלותו כ מיליון שקלים בלבד, שהוקצו לתכנון. 20- הוקצבו לכך כ אמנם פתרון האגנים הירוקים לא יביא לטיהור מוחלט של המים, אולם הוא ישפר את איכותם, ולאחר הקמת המט״ש החדש יהווה אמצעי נוסף לטיהורם. ראשת המועצה ד״ר גלית שאול: “נמשיך לעשות כל מה שניתן על מנת לשפר את איכות המים בנחלים שכם ואלכסנדר, ובמקביל - לעבוד מול משרדי הממשלה כך שיעמדו בהתחייבות לתקצב את המט״ש החדש. זו משימה לאומית חשובה מאין כמותה! אני מבקשת להודות למנכ״ל רשות הניקוז נסים אלמון ולגן יאשיה על ההירתמות למהלך המשמעותי של האגנים הירוקים למען הנחלים, הסביבה, התושבות והתושבים בעמק ובכל מקום בארץ״. תוכנית “המאיצות״, תוכנית האצה לסטארט אפים בהובלה נשית, יצאה לדרך בבית הראשונות - קהילת עסקים ונשים בעמק חפר. מטרת התוכנית - קידום סטארט אפים בהובלה נשית והעלאת שיעור הנשים היזמיות בישראל (ובעתיד - בעולם). התוכנית כוללת בין היתר הרצאות של יזמיות ונשים מובילות בתחומים הנוגעים להקמת סטארט אפים, פאנל משקיעות אשר יסייעו למשתתפות להכין מצגות משקיעים מקצועיות, מנטורינג וליווי. את התוכנית מובילה ד״ר טלי פלדמן סיוון, יזמת סדרתית, ששימשה כמייסדת ומנכ״לית של מספר חברות סטארט אפ בתחום מדעי החיים ומכשור רפואי. מאיצות קדימה בבית הראשונות

הדמיה: אילה מים ואקולוגיה

מלוחמי חטיבת אלכסנדרוני, 16 הטקס השנתי לזכרם של , נער ך 1948 שנפלו בקרב הקשה למרגלות תל קקון ביוני באנדרטת קקון. הטקס, שנערך במעמד ראשת המועצה ד״ר גלית שאול, סגנה חיזקי סיבק ומנהל קריית החינוך ע״ש בן גוריון (רופין) יהודה אטיאס, הופק והתקיים, בקטעי טקסט ושירה, על ידי מורים ותלמידים מרופין. יהי זכר הנופלים בקרב זה נצור בליבנו לעד. זוכרים את לוחמי אלכסנדרוני

בפעם השנייה ברציפות! המועצה נבחרה לאחת מעשר הרשויות הירוקות בישראל

5

עלי חפר

חדשות העמק

חוטים של זיכרון

על עצמה את לימוד הסריגה. עד מהרה התגבשה קבוצת , מבית חרות ומהיישובים 75-16 נשים שסרגו בצוותא, בנות הסמוכים, וקראנו לה ‘הסורגות לאילנות׳. הקורונה והסגרים קטעו את המפגשים, אבל הסריגה המשיכה בבתים״. המשפחה פנתה ללב חופית, מתוך מחשבה שזהו מקום שמכנס אנשים מכל האזור ומאפשר לקיים פעילויות משמחות ומהנות, והיא נענתה בהרבה מאוד רצון טוב. הלבשת העצים בשטח הפתוח של המקום נעשתה על ידי הסורגות עצמן, בין הסגרים של הקורונה. במקום ניתן לראות כעת תשעה עצים מקושטים בעיגולים סרוגים יפהפיים ושונים זה מזה, שהשילוב ביניהם ליצירה אחת מסמל גם הוא את דרכו של אביב ואת החיבור שלו עם ובין אנשים שונים זה מזה. אחד העצים לבוש בצבעי צהוב-כחול - זהו העץ של מכבי תל אביב, הקבוצה האהובה על אביב. עץ אחר הולבש בצבעי הים שאהב, ובעצים נוספים בולטים צבעים אחרים. עץ נוסף, שנמצא ביציאה מבית המשפחה, יקושט אף הוא באופן דומה, כדי ליצור קשר סמלי בין העצים בלב חופית לבין הבית של אביב. לבקשת ועד חופית ולבקשת מתעניינים נוספים, יוצב בקרוב שלט במקום המספר על הפרויקט.

העצים במרכז “לב חופית״ הולבשו לאחרונה בכיסויי צמר סרוגים בשלל צבעים ודוגמאות - כחלק מיוזמה מקורית וייחודית להנצחת זכרו של אביב רפופורט מבית חרות. 16.5- ז״ל בן ה המבקרים במרכז לב חופית נהנים, מצלמים ומתפעלים מכיסויי

אביב רפופורט ז"ל

צמר סרוגים בשלל צבעים ודוגמאות שהולבשו על העצים והוסיפו לחורשה הפסטורלית הרבה צבע, עניין ושמחה. הלבשת העצים וחיבור עיגולי הצמר המיוחדים הינה יוזמה ועשייה מקורית לזכרו של אביב, שנפטר לפני כשלוש שנים, , לאחר מאבק של שלוש שנים וחצי במחלת הסרטן. 16.5 בגיל אביב היה ילד אהוב מאוד ומלא באנרגיית חיים. אפילו המחלה הלא קלה והכאבים שהתלוו אליה לא הצליחו לכבות את אהבת האדם והחיים שהייתה בו. אביב, מספרת נתי רפפורט, אימו, אהב מאוד לטפס על כל דבר שאפשר לטפס עליו. גם בערב שקדם לאשפוזו בחדר מבודד וסגור למשך חודש ימים, על מנת לעבור השתלת מח עצם, הוא טיפס על החממות עם חברים כדי לראות ביחד את השקיעה. אביב היה ילד משכין שלום שאהב לחבר בין חברים ובין בני המשפחה. זו הסיבה שבגללה משפחתו בחרה לערוך את הפעילויות לזכרו בקבוצה ובקהילה, בדרכו שלו. לפני שנתיים נסעה המשפחה לצרפת, שם הם נתקלו בפינה יפה שהעציםוהעמודיםבהמכוסיםבפריטיםסרוגיםצבעוניים.“מיד עלה הרעיון לעשות משהו דומה אצלנו באזור״, מספרת נתי. “הרעיון התגשם בעזרת קהילת נשים שנפגשה בביתנו פעם בשבוע בשעות הערב וסרגה ביחד. תחילה בעזרת מורה מבחוץ, מכיוון שלא ממש ידענו לסרוג, אבל מהר מאוד המשכנו בעצמנו, בעזרת חברות טובות ושכנה קרובה ונמרצת שלקחה קבוצה חדשה של “סורגות קהילה״ נפתחה בכפר חיים - זו הקבוצה העשירית בעמק חפר. הסורגות בעמק חפר הן חלק ממיזם ארצי הכולל עשרות רשויות ברחבי הארץ אשר הוקמו בשיתוף אביב וסרמן, תושב העמק, במטרה לעודד מפגשים חברתיים המיועדים לבני.ות כל הגילים. בעמק חפר הפרויקט מופעל בשיתוף פעולה של אגף הרווחה והשירותים החברתיים עם היועצת לקידום מעמד האישה. כל התוצרים של קבוצות הסריגה מועברים לתרומה. בחודשים הקרובים יסרגו הקבוצות שי לשורדי שואה וכן שי ליולדות בעמק. יישובים הרוצים לפתוח קבוצת סריגה חדשה מוזמנים לפנות לרכזות הפרויקט הפועלות בהתנדבות: 052-4333571 מירה כהנא | 054-4455734 שרה זעירא סורגות קהילה

6

עלי חפר

תאומה חדשה לעמק חפר

ראשת המועצה ד״ר גלית שאול וראש עיריית טובראו שבמדינת סנטה קטרינה שבברזיל - ג׳וארס פונטיצ׳לי ), חתמו על הסכם ערים תאומות, בטקס Joares Ponticelli( 12- מרגש שנערך בזום. הטקס נערך ביום שבו טובראו, העיר ה שנים להיווסדה. 151 בגודלה במדינת סנטה קטרינה, חגגה ראשת המועצה ד״ר גלית שאול אמרה בטקס: “לטובראו ולעמק חפר יש הרבה מן המשותף, ויחדיו נוכל לפתח תוכניות, להגשים חלומות ולהניע פרויקטים משותפים לטובת הכלכלה ולרווחת התושבות והתושבים שלנו״. ראש העיר הברזילאי פונטיצ׳לי דיבר על קשרי הידידות בין שתי המדינות, שיתוף הפעולה בין שתי הקהילות וביסוס הקשרים שיסייעו לפיתוח האזורי של טובראו ועמק חפר. בטקס בירכו גם ראש המחלקה הפוליטית בשגרירות ישראל בברזיל דוד עטר, משגרירות ברזיל בישראל, נשיא לשכת Lincoln Bernardes Claudio Goldenberg המסחר ברזיל-ישראל בריו דה ז׳נרו וראש מנהל קשרי חוץ במרכז השלטון המקומי שירי שטיינהרדט-סלע. עוד נכחו בטקס: השגריר הישראלי המיועד לברזיל ושני הקונסולים, עוזר שגריר ברזיל בישראל, נשיאי לשכות

המסחר ברזיל-ישראל מרחבי ברזיל, צוות הנהלת העיר טובראו, מוזמנים ותושבים מטובראו, צוות אגף קשרי חוץ במרכז השלטון המקומי, מנהלי קשרי חוץ ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, סגן ראשת המועצה וממלא מקומה חיזקי סיבק, סגנית ראשת המועצה אופירה קלפ, מנכ״ל המועצה עמית בן צבי, מנהלת מחלקת קשרי חוץ אפרת סימנהויז-שפרן, מנהלי מחלקות ואגפים במועצה, יו״רים של הוועדה לקשרי חוץ במועצה יואב בר סלע וזיו מוזר וחברי הוועדה נטע אריאלי, סיון וינטר, מור מאור, אלון חייקין, דגנית פלס ודינה דיויס- בדש, ויורם בר מכלכלית עמק חפר, שיזם את הקשר הראשוני עם טובראו.

// תמונות נבחרות מן הארכיון היה היה צילום: שמואל פיק | 1966 קפיצה קבוצתית בבריכת קיבוץ המעפיל, שנת

7

עלי חפר

חדשות הספורט בעמק

דאבל היסטורי מדהים לנוער הפועל עמק חפר בכדורסל

הקבוצה זכתה בחודש יוני, בהפרש של פחות משבוע, גם באליפות המדינה וגם בגביע המדינה, לאחר שגברה על מכבי ראשון לציון בשני המשחקים. מדובר בהישג היסטורי וחסר תקדים לקבוצה מעמק חפר, שהתמודדה במהלך השנה עם המועדונים הגדולים ביותר של הכדורסל הישראלי ובהם מכבי והפועל תל אביב. אוהדים בכל הגילים הגיעו מעמק חפר למשחקים באוטובוסים, היוו את הרוב ביציעים ועודדו את הקבוצה בדרך לניצחונות. בגביע המדינה גברה הקבוצה אחרי 97-92 על מכבי ראשון לציון ובאליפות המדינה 81-60 מהפך דרמטי בדקות האחרונות.

, צעד במדבר חודשים רבים, התגלגל בין מחנות 12 ילד כבן פליטים שונים, שרד בתנאים מאד קשים עד שקיבל מקלט התחיל ללמוד ולהתגורר בפנימיית הדסה 13 בישראל. בגיל נעורים, שם גילה אותו המאמן אלמאיו פאלורו, שמאמן אותו כאמור עד היום. הוא מתגורר עד היום בהדסה נעורים, ומאומץ על ידי משפחת דדון-פילוסוף מהכפר. כעת, אחרי תשע שנים, הוא מגיע להישג מדהים של השתתפות באולימפיאדה. בהצלחה! ליאור קפלינסקי, מנהל המועדון, אמר: “זה בהחלט שיא של המועדון ואנחנו שמחים וגאים מאוד. על זה חלמנו לאורך כל הדרך. העונה הזו הגיעה אחרי תהליך ארוך של בנייה, עם שחקנים נפלאים ואיכותיים, צמד מאמנים מעולה, והמון תמיכה מהקהילה המדהימה וההורים. אבל ההישגים הם לא הכול - חשובה לא פחות הדרך שלנו. נמשיך להשקיע ולטפח קבוצות ושחקנים צעירים, ולבסס את עמק חפר כמועדון משמעותי בארץ. תודה גדולה לכל מי שלוקח חלק במפעל הזה ועוזר לנו להגשים חלומות״. שחקני המועדון: שוהם גת, חי ממן, לירן מסיקה, ארז חסון, אדם ישראלסתם, אנטון אגייב, יואב ושלר, אריאל אייזיק, עמית פאר, נועם יעקוב, קורן משה, הלל בלו, אורי רון. מאמן - יהוא אורלנד, עוזר מאמן - רמון וולפסון. פסיכולוג ספורט - עדי ויגוצקי, סקאוטר - תום בר.

צילום: יונתן ישראלסתם

מעמק חפר - לאולימפיאדה!

בהצלחה גדולה לרץ המרתון תחלואיני מלקה מהפועל עמק חפר הדסה נעורים שנבחר על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית להיות חלק ממשלחת הפליטים לאולימפיאדת טוקיו. תחלואיני הוא אחד משני אתלטים שנבחרו מישראל ספורטאים מרחבי העולם שיתחרו 29- למשלחת הפליטים, ומ ענפים אולימפיים. תחלואיני, המכונה לואי, ומאמנו 12- ב אלמאיו פאלורו, שמלווה אותו מאז ראשית הדרך, טסו למחנה אימון באתיופיה. בעוד כמה שבועות ימשיכו לטוקיו - לריצת ביולי. 23- מרתון באולימפיאדת טוקיו שתיפתח ב ראשת המועצה ד״ר גלית שאול, מנהל מחלקת הספורט פיליפ סימון ומנהל ענף האתלטיקה ליאור שרון העניקו לתחלואיני מגן הוקרה ואוזניות, שיסייעו לו להתנתק ולהתרכז בשעת צורך. בנוסף הוקרן סרטון עם רגעים מרגשים ומשמעותיים מהקריירה של תחלואיני. , הוא מופת של אומץ, נחישות, 22 סיפורו של תחלואיני, בן התמדה והתגברות על קשיים. הוא עזב את אריתריאה לבדו,

8

עלי חפר

רצים ומרו צים!

מרוץ מעברות ע״ש אבנר ארד

מרוץ עמק חפר ע״ש רז גוטרמן

המרוץ שנערך זו הפעם השישית, בהשתתפות מאות רצות , מהקיבוץ ומחוצה לו, מאורגן על ידי בני 4-75 ורצים בגילאי משפחה וחברים ובסיוע קיבוץ מעברות. המרוץ כלל מקצים ק״מ בשבילי הקיבוץ ובשדות, ונערך בסדר 2.5 - ק״מ ו 8 של מופתי ובאווירה נהדרת. אבנר ארד ז״ל מקיבוץ מעברות היה ספורטאי שזכה במאות גביעים בארץ ובחו״ל. הוא התחיל את דרכו המקצועית רק שנה והפסיק לרוץ 30- (!), המשיך אותה במשך יותר מ 50 בגיל , חצי שנה לפני שנפטר ממחלה. אבנר השתתף 81 רק בגיל ק״מ ועד מרתונים 5- במרוצים למרחקים שונים, החל מ וטריאתלונים, היווה השראה וסחף אחריו את הנכדים וצעירים רבים סביבו. • איתי גולדפדן, תושב בת חפר, שבר את שיא ישראל וניצח .1:00.74 חזה בזמן של 100 את אליפות ישראל במשחה ברכות חמות, איתי. גאים בך! • ברכות לבועז גדיש מבת חפר שנבחר לסגל נבחרת ישראל באופני טנדם עיוורים כביש ומסלול אלופים

רצות ורצים בכל הגילאים השתתפו במרוץ 700- למעלה מ עמק חפר ע״ש רז גוטרמן שנערך במסלול יפהפה בצדו 10 המזרחי של נחל אלכסנדר. במסגרת המרוץ נערכו מקצים ק״מ עממי, 2 , ק״מ תחרותי 2 , ק״מ תחרותי 5 , ק״מ תחרותי ק״מ הליכה נורדית. נציגות משמעותית הייתה לאס״א 5- ו משתתפים ולהפועל עמק חפר 150- רופין עמק חפר עם כ משתתפים. במרוץ השתתפו גם חברי 100- אתלטיקה עם כ קבוצת “שווים בספורט״ עמק חפר שאירחו את “קשר עין״ - קבוצה המשלבת עיוורים ורואים. ראשת המועצה ד״ר גלית שאול הזניקה את המרוץ ורצה ק״מ עממי שבו לקחו חלק גם חברות וחברי קבוצת 2 במרוץ “שווים בספורט״. סגן ראשת המועצה ומחזיק תיק הספורט ק״מ. 10- יעריב השתתף אף הוא ורץ במקצה התחרותי ל המרוץ, בהפקה משותפת של שוונג בהובלת רן בנימיני, 50- מחלקת הספורט במועצה בהובלת פיליפ סימון וכ מתנדבות ומתנדבים מיישובי העמק, התנהל בסדר מופתי והרצים נהנו מריצה בנופי העמק הנפלאים.

מרוץ גן יאשיה

להנצחת 10- קהילת גן יאשיה קיימה את מרוץ גן יאשיה ה זכרם של שניים מבני המושב, אופיר רוט ואברהם מרקו זכרם לברכה. תושבות ותושבים בכל הגילים ובני משפחה, רצו יחדיו ביישוב ובשדות, ונפגשו בטקס חלוקת מדליות בחורשה המקומית.

בועז גדיש

9

עלי חפר

חדשות העמק

בשורות מהוועדה לתכנון ובנייה

מדי שנה מתקבלות תלונות רבות במוקד המועצה של תושבים הסובלים מעשן קמיני העץ המגיע מבתים סמוכים להם. בעקבות זאת קבעה הוועדה לתכנון ולבנייה עקרונות עדכניים לשימוש בקמינים: • יש להפחית ככל הניתן את הפגיעה באיכות הסביבה, זיהום האוויר, מטרדי עשן וריח כתוצאה משימוש בקמינים. • לא תותר הקמה של קמינים בשריפת עץ. בתנאי ההיתר יצוין איסור שריפת עצים בקמין. • לא יותרו קמינים באזור בניה צפופה (מעל שלוש יח״ד לדונם). • ס״מ מעל גג עליון ומעל 100 : גובה ארובה מינמלי לקמין מ׳ (מינ׳) ובהתאם 10 גובה פתחים של בתים סמוכים ברדיוס להנחיות איגוד ערים לאיכות הסביבה. • בבקשה להיתר בנייה חובה לכלול, בין השאר, חתך דרך הארובה ותוכנית סביבה הכוללת בתים סמוכים לחלקת המבקש (תכנית העמדה בקנ״מ מתאים). • )1368 /ב, ת״י 383 יש לעמוד בתקן ישראלי התקף (ת״י או להגיש דו״ח מעבדה מוסמכת כחלק מהדרישות בהיתר. יותר שימוש רק באביזרים מאושרים על פי דרישות התקן. • יש לקבל את התייחסות השכנים בחלקות גובלות ואת התייחסות הוועד המקומי כתנאי הכרחי להיתר. ראשת המועצה ד״ר גלית שאול: “זיהום האוויר מקמיני עץ הוא בעיה מוכרת בארץ ובעולם, ואני סבורה שיש לנקוט בצעדים כדי למצמצה ולמגרה. כאחת הרשויות הירוקות בארץ, המדיניות החדשה בעמק חפר היא צעד משמעותי לטובת הסביבה ובריאות הציבור. במקביל, נמשיך לפעול וללחוץ, ביחד עם רשויות נוספות, לחקיקה של המדינה שתאסור כל שימוש בקמיני עץ״.

הקלה על גודל מינימלי שלשטחחלקתהמגורים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק חפר קבעה מדיניות חדשה להקלה על גודל מינימלי של שטח חלקת המגורים (תוכנית המתאר 200/ בנחלה, אשר נקבע ע״פ הוראות ע״ח של עמק חפר) או תוכנית מפורטת אחרת. על פי הוראת , שטח מגורים במשק חקלאי לא יעלה על שלושה 200/ ע״ח דונם ולא יפחת משני דונם. במקרים מסוימים, גודל חלקת המגורים בנחלות קטן במידה מסוימת מהמוגדר, בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות: גודל החלקה המקורי קטן משני דונם, סטייה וחוסר דיוק במדידות או הפקעת החלקה לדרכים ו/או לצרכים ציבוריים אחרים. על מנת להקל על התושבים במקרים אלה, הוועדה המקומית החליטה להתוות מדיניות עדכנית בגין סטייה מגודל המגרש אחוזים 10 המינימלי בחלקת המגורים בנחלה: הקלה של עד משטח מגרש במקרה של גודל חלקה מקורי הקטן מגודל השטח המינימלי הקבוע בהוראות התוכנית ו/או במקרה של אחוזים משטח מגרש במקרים 15 סטייה במדידה והקלה של עד של הפקעה לדרכים ו/או לצורכי ציבור אחרים. חשוב להבהיר כי הליך ההקלה נקודתי ומהווה חלק מהליך הרישוי וכפוף לתנאיו (הליך בקשה להיתר בנייה). הסדרת גודל מינימלי של נחלה החורג מהמדיניות תבוצע במסגרת הליך תכנוני מתאים (באמצעות תב״ע). בנוסף, אין במדיניות זו כדי לגרוע משיקול דעתה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בכל מקרה לגופו. ראשת המועצה ד״ר גלית שאול: “כרשות היחידה הפרושה מהים התיכון ועד לקו הירוק, בעמק חפר מתוכננות ועוברות תשתיות לאומיות רבות, אשר גרמו לא אחת להפקעת שטחים מנחלות. בחלק מהמקרים התוצאה הייתה כי פחת שטח חלקת המגורים בנחלה אל מתחת לגודל המינימלי המוגדר בתב״ע. המדינות החדשה גובשה על מנת לתקן זאת - ומתוך רצון לסייע לתושבים במימוש זכויותיהם בנחלה״. לא תותר הקמה של קמיני עץ לא תותר הקמה של קמינים בשריפת עץ ולא יותרו קמינים באזור בניה צפופה מעל שלוש יח״ד לדונם - כך החליטה הוועדה לתכנון ולבנייה עמק חפר. מבין אמצעי החימום הביתיים, קמינים המוסקים בעץ נחשבים למזהמים ביותר. העשן הנפלט כתוצאה משריפת עץ מהווה פוטנציאל לפגיעה בריאותית, בעיקר עקב שאיפת חלקיקים אל מערכת הנשימה. מכיוון שהחורף בישראל נמשך מספר חודשים מועט, והשימוש במתקני חימום נעשה לזמן קצר, נוצר מצב שהמתקנים אינם מתוחזקים במהלך השנה כנדרש וכמקובל בארצות קרות. על כן, זיהום האוויר עלול להחמיר עוד יותר.

10

עלי חפר

ראשת המועצה בירכה: “אני גאה להיות כאן במושב כפר ויתקין, מושב העובדים הראשון בעמק חפר, ולחגוג איתכם שנה וייבשו 90 החלוצים שהגיעו לכאן לפני 21 . ביום חגכם את הביצות היו גאים לראות את מה יש כאן היום. כפר ויתקין היא מושב שמסמל באופן עמוק את כל מה שיפה בעמק שלנו ובמרחב הכפרי בכלל: ההתיישבות והחקלאות, הקהילתיות והסולידריות, הערכים והתרומה למדינה״. שר החקלאות ופיתוח הכפר: “אני שמח להיות כאן ולחגוג יחד עם תושבי כפר ויתקין. תשמרו על אחריות לאומית וחברתית ותשמרו על הכפר הישראלי, וגם תעמדו ביעדים של הוותיקים שבאו לגאול ולהיגאל, לבנות ולהיבנות״. שמח מושב כפר ויתקין - 90 מזכ״ל תנועת המושבים: “חג שנה של 90 המושב הראשון על אדמות עמק חפר. אלו היו היסטוריה, ערכים, ציונות, אהבת הארץ, קדושת אדמת המדינה, החקלאות וההתיישבות. אתם כאן, בעמק חפר, חוליה חשובה בשרשרת ההתיישבות העובדת, חלקכם בשימור הריאה הירוקה במרכז הארץ מעובדת וחקלאית, תוך כדי הבטחת ביטחון המזון לאזרחי ישראל״. כפר ויתקין, שהוקם על ידי מתיישבי “בית הראשונים״ לפני שנה, הוא מהמושבים המשמעותיים במדינה מאז ועד היום. 90 המושב מהווה מרכז של חוף חפר כולו, עם מוסדות כמו המרכז הקהילתי, המרפאה, גן השעשועים, בית הספר, גני הילדים ובית הכנסת. הכפר התחדש במהלך השנים בצורה מרשימה, ולצד זאת העיסוק בחקלאות נותר משמעותי ביותר: לא אחוז ממשקי הבית בכפר ויתקין עוסקים עדיין 40- פחות מ בחקלאות: ברפתות, במטעים, בלולים, במשתלות ועוד.

90 צעיר בן

שנות 90 כפר ויתקין, היישוב הראשון בעמק חפר, חגג התיישבות בשני ערבים מרגשים שכללו הופעות של בני כל הדורות, ברכות והרבה שמחה וגאווה בכפר ויתקין החלו למעשה לפני כשנה וחצי. 90- חגיגות ה ,90- הייתה מתוכננת להיות בסימן חגיגות ה 2020 כל שנת , במלאת 2020 כשהאירוע המרכזי היה אמור להתקיים במאי .1930 שנה לכפר ויתקין, שנוסד בדצמבר 90 הקורונה שינתה את התוכניות והזיזה את החגיגות בשנה. כל האירועים שהתקיימו בכפר בשנה האחרונה היו בסימן חגיגות : אירועי החגים, תהלוכת שבועות המסורתית וכן יוזמות 90- ה עצים בסמוך 90 מקומיות ייחודיות, כגון נטיעת חורשה עם להרחבה בכפר, שיפוץ גן שעשועים גדול ומרכזי ביישוב, מיפוי כל עצי הכפר על ידי שלטים עם שמם וסיפורם, וכן יצירת קיר פסיפס גדול במרכז היישוב, המורכב מאריחים שקושטו על ידי משפחות היישוב עם שם המשפחה עליהם. החגיגות הגיעו לשיאן בערבים המרכזיים שנערכו לפני כמה שבועות וכללו הופעות וסרטונים של כל דורות הכפר: ראשוני המתיישבים, דור הבנים, הילדים והנכדים. אל קהילת הכפר הצטרפו בחגיגה גם בנות ובני המושבים השכנים, תושבי עבר בכפר וכן שר החקלאות אלון שוסטר, מזכ״ל תנועת המושבים עמית יפרח, ראשת המועצה ד״ר גלית שאול, סגנה חיזקי סיבק ומנכ״ל המועצה עמית בן צבי.

גליה פלד צילומים:

11

עלי חפר

גאווה בעמק

ההצגה מספרת על תקופה קשה של בדידות בשל מגפת האיידס , על הדרה של הקהילה הגאה ועל הקשיים 80- של שנות ה שהיא מביאה איתה. מספר ימים אחרי המכתב ששלח נוימן כבר אורגנה פגישת זום בינו לבין ראשת המועצה ואלדד גוטלון העוזר האישי שלה, ובה דובר על הצורך בבניית קהילה להט״בית בעמק. באותם ימים פנתה גם ג׳ני ביטרן למועצה, בבקשה לתת מענה מקצועי לבני נוער להט״בים או כאלו שמתלבטים לגבי זהותם המינית. , היא מורה לחינוך גופני בבתי ספר בעמק ויש לה 32 ג׳ני, בת בית ספר לקפאורה בכפר ויתקין. כשסיפרה לתלמידיה שיש לה בת זוג התחילו להגיע אליה בנות ובני נוער ולספר לה על מצוקות קשות שהם חווים על רקע הזהות המינית שלהם. גלית חיברה בין אור לג׳ני, ועד מהרה הם גייסו גם את הצלם , הידוע כאיש 36 ועורך הווידאו מכפר ויתקין סיון וינטר, בן ש״מזיז דברים״ בעמק. נציגים מכל מחלקות המועצה גויסו גם הם לצוות: אגף קהילה ויישובים, אגף החינוך, מחלקת הנוער, אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מחלקת הספורט, יועצת ראשת המועצה לשוויון מגדרי ומעמד האישה, ענת שבזי ודוברות המועצה. כמו כן, שובץ מלגאי שתפקידו לסייע לקידום התחום, וכך התגבש הצוות הרשותי לקידום הקהילה הגאה בעמק. אושרית מסורי, מנהלת תרבות אזורית בחוף חפר, מונתה כמתכללת עבודת הצוות הרשותי לקידום הקהילה הגאה. היא מספרת כי קידום נושא הגאווה התחיל כמה שנים קודם לכן, כאשר הקהילה הגאה באביחיל פנתה למרכז הקהילתי במטרה לערוך פעילויות לציון שבוע הגאווה והסובלנות. הקהילה והמרכז הקהילתי שיתפו פעולה בכמה פעילויות מקומיות מוצלחות. רצון עז לקדם את נושא הגאווה

בסוף חודש מאי ובתחילת יוני נערכו ברחבי העמק מגוון אירועים ופעילויות בסימן חודש הגאווה (קראו על האירועים ). המרכז הקהילתי, על כל שלוחותיו, היה אחראי 26 ׳ בעמ על הפקת האירועים, בבניין המועצה נתלו דגלי גאווה וכך גם ביישובים שונים בעמק. כל זאת כדי להעלות את המודעות לקהילה הגאה בקרב תושבות ותושבי העמק ולאפשר דיבור חופשי ופתוח במגוון נושאים הקשורים לחיי להט״בים ולגאווה. מגמה זו היא חלק מהאג׳נדה של המועצה. לפני כשנתיים הזמין רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, ראשי מועצות ורשויות אחרות לחתום על אמנה העוסקת בזכויות להט״בים. ראשת המועצה ד״ר גלית שאול, לצד ראשות וראשי רשויות אחרות, חתמה על האמנה והתחייבה לפעול למען הנכחת הקהילה הלהט״בית בעמק חפר. כמה שבועות אחרי החתימה כתב אור נוימן ממכמורת מכתב לראשת המועצה, שבו הוא ביקש ממנה להתחיל מהלך של רישום בני זוג להט״בים ברשויות כדי שיוכלו לקבל זכויות , גרעםבן זוגו במכמורת. אורהוא 30 מוניציפליותשוות. אור, בן מעצב תפאורה ובן זוגו הוא במאי. באירועי חודש הגאווה הם העלו ביחד את ההצגה “לונלי פלאנט״ בבית העם במכמורת. חודש הגאווה והסובלנות, שצוין בעמק בשלל פעילויות ואירועים, היווה רק חלק ממגוון פעולות שנעשות בשנה האחרונה כדי להעלות את המודעות לקהילה הגאה ולהנכיח אותה בעמק. צוות רשותי, הכולל נציגים ממחלקות ואגפים במועצה, וכן שלושה מתנדבים מהקהילה הגאה בעמק, פועל במרץ לקידום צורכי הקהילה טלי אשחר גוטליב מאת:

12

עלי חפר

בשנה שלאחר מכן החליטו במרכז הקהילתי לקחת את הפעילויות צעד קדימה ולערוך אירועים בכל רחבי העמק, בשיתוף מחלקת הנוער ומחלקת הצעירים. “לצערי זה לא צלח, אולי השטח עוד לא היה בשל לכך״, אומרת אושרית. “אבל השנה, עם הקמת הצוות הרשותי, קידום הנושא צמח מהשטח ולכן הייתה התגייסות נרחבת. אירועי חודש הגאווה היו מוצלחים מאוד והבהירו כי הצורך להקים קהילה ולהנכיח אותה הוא צו השעה״, היא מסבירה. “כל מי שחבר בצוות הרשותי עושה זאת לא רק מתוקף התפקיד אלא גם מתוך רצון עז לקדם את הנושא. הצוות כולו מגויס לדבר ומקבל רוח גבית מראשת המועצה. עצם זה שגלית הציבה את הנושא על סדר היום, מובילה ומקדמת, זה אומר הכול״. בשלב הראשון, עוד בתקופת הקורונה, התכנס הצוות בפגישות זום והציב לעצמו יעדים שבהם יש להתמקד. היעדים גובשו לחמישה היבטים מרכזיים: .1 קידום רווחת הפרט

מופץ סקר נוסף למיפוי צורכי הקהילה, שנכתב על ידי מרכז צעירים של המועצה בשיתוף נציגי הקהילה, ומטרתו לבחון צרכים נוספים. גאווה בחינוך הצוות הרשותי קיים כמה פגישות בנושא חינוך פורמלי ובלתי פורמלי לקידום המודעות לקהילה הגאה, עם הגופים איגי וחוש״ן. איגי הוא ארגון נוער גאה, הפועל כמעין תנועת נוער לבני נוער להט״בים, שמטרתה לפעול למען העצמתם ולייצר עבורם מקום חברתי משמעותי תוך כדי עידודם לקחת חלק בעיצוב הקהילה והחברה כולה. הארגון פועל למען חינוך ושינוי חברתי ולמיגור תופעות אלימות והומופוביה, למען יצירת חברה שוויונית ודמוקרטית. “הארגון פועל כיום בחדרה ובנתניה, והמטרה שלנו היא להביא אותו לעמק״, אומרת ג׳ני. “זה לא פשוט כי במרחב הכפרי הנגישות מורכבת יותר, מחייבת הסעות מצד ההורים ולכן לא מאפשרת שמירה על דיסקרטיות של בני הנוער״, היא מסבירה. “אבל זה עוד יקרה. אנחנו נפצח איך לעשות זאת״. חוש״ן הוא ארגון החינוך וההסברה של קהילת הלהט״ב בישראל. מתנדבי הארגון נפגשים עם בני נוער בבתי הספר ומאפשרים להם לערוך היכרות בלתי אמצעית עם הקהילה גאה, וזאת מתוך אמונה כי החינוך של בני הנוער לקבלת השונה והאחר היא הדרך לשינוי חברתי כולל. הצוות הרשותי קישר בין חוש״ן לבין כל התיכונים בעמק חפר על מנת לקדם את הכנסת התכנים למערכת החינוך בעמק. על להט״בים. כשיצאתי מהארון החברים סביבי לא הופתעו, אבל לי בכל זאת לקח זמן להרגיש מספיק בטוח לעשות את הצעד. אני רוצה שהנוער שגדל היום בעמק לא יהיה כמוני, אלא שירגיש בנוח לצאת מהארון ברגע שהוא מבין שהוא להט״ב״ סיון וינטר: “נכון שגדלתי בכפר ויתקין, שהוא מקום סובלני, אבל אף פעם לא דיברו סביבי

.2 הגברת מודעות והסברה .3 חיזוק והגדלת הקהילה .4 קידום תפיסה חינוכית .5 מתן מענה ייעודי לבני הנוער

בכל פרמטר הוגדרו הצרכים ודרכי הפעולה והצוות יצא לדרך. מי שמלווה את התהליך כולו היא העמותה למען הלהט״ב, אשר מרכזת את כל הפעילויות של עמותות וגופים שונים המקדמים את הקהילה הלה״טבית בארץ.

אור נוימן

בונים קהילה השלב הראשון היה בניית הקהילה הלה״טבית בעמק. האתגר היה לאתר את כל הלהט״בים בעמק ולאחד אותם תחת קהילה אחת, שמטרתה גם ליצור היכרויות וגם לפעול למען קידום צורכי הקהילה. כדי לעשות זאת נפתחו קבוצות ווטסאפ ופייסבוק בשם “גאווה בעמק״ ולאט לאט הצטרפו אליהן עוד ועוד אנשים. במקביל לכך נעשה תהליך מיתוג לנושא הגאווה בעמק חפר: נוצר לוגו ייחודי לתחום, המופיע במדיות הדיגיטליות השונות, וכן הועלה עמוד ייעודי באתר המועצה המרכז את כל המידע הרלוונטי תחת הנושא “גאווה בעמק״. הקבוצות והמדיות השונות מפרסמות תוכן ייעודי לנושא: כתבות, מידע ועדכונים שוטפים. המצטרפים לקבוצות נתבקשו למלא סקר למיפוי צורכי הקהילה, בעילום שם, וזאת כדי שהצוות יזהה את כלל הצרכים ויוכל לקדם ולסייע במקומות הרלוונטיים. בימים אלו

ג'ני ביטרן

13

עלי חפר

תוכנית ניר היא תוכנית מעורבות חברתית של ארגון איגי, שבמסגרתה בני הנוער משתתפים במפגשים עם מתנדבים מהארגון במטרה לייצר שיח מקיף ומעמיק על מיניות, מגדר וסקסיזם. ההשתתפות בתוכנית הינה חלק מהמחויבות האישית של בני הנוער בתיכונים והיא מיועדת לכלל בני הנוער ולא רק לנוער גאה. “בימים אלו אנחנו מגייסים מדריכים מתנדבים מקומיים לתוכנית, במטרה שהיא תתחיל לפעול בעמק כבר בשנת הלימודים הבאה״, מספרת ג׳ני. במעלה המדד הגאה אחד הצרכים הראשונים שעלה מצד הקהילה הוא הבקשה לשנות את טופסי החינוך כך שיתאימו גם למשפחות להט״בים. ״2 ״ ו״הורה 1 הטפסים עודכנו, כך שמעתה רשום בהם “הורה במקום “אם״ ו״אב״. במקביל לכל הפעולות שצוינו, המועצה השתתפה השנה לראשונה בדירוג המדד הגאה המבוצע על ידי האגודה הלהט״בית. המדד מודד את כלל הרשויות בארץ על פי רמזור - אדום, כתום, ירוק - על פי רמת המחויבות שלהם לקהילה, הנמדדת על פי כמה קריטריונים קבועים. במדד האחרון, , המועצה קיבלה דירוג כתום. 2020 המתייחס לשנת , שנת הקורונה, ולכן הפעילויות 2020 "המדד מתייחס לשנת הרבות שעשינו בחודשים האחרונים לא 'נספרו' בו", מסביר נוימן. “לפי קצב ההתקדמות והנכונות, אני מאמין שבשנה הבאה כבר נקבל דירוג ירוק״, הוא אומר. מקום מכיל ומקבל לכולם סיון מספר שהוא יצא מהארון בגיל מאוחר יחסית. “נכון שגדלתי בכפר ויתקין, שהוא מקום סובלני, אבל אף פעם לא דיברו סביבי על להט״בים. כשיצאתי מהארון החברים סביבי לא הופתעו, אבל לי בכל זאת לקח זמן להרגיש מספיק בטוח לעשות את הצעד. אני רוצה שהנוער שגדל היום בעמק לא יהיה כמוני, אלא שירגיש בנוח לצאת מהארון ברגע שהוא מבין שהוא להט״ב. זה המניע לפעילות שלי בצוות הרשותי היום. מאוד חשוב לי להנכיח את הקהילה הגאה בעמק, גם מתוך צורך לייצר הכרה רחבה ומודעות וגם כדי לסלול את הדרך הנוחה והבטוחה לבני נוער להט״בים בעמק. המענה החברתי הסוציאלי הוא מאוד קריטי לבני הנוער. מאוד חשוב לי שהם יחיו בשלום עם עצמם ולא יבזבזו את השנים היפות שלהם על הסתרה״. ג׳ני ביטרן: “תוכנית ניר היא תוכנית מעורבות חברתית של ארגון איגי, שבמסגרתה בני הנוער משתתפים במפגשים עם מתנדבים מהארגון במטרה לייצר שיח מקיף ומעמיק על מיניות, מגדר וסקסיזם. ההשתתפות בתוכנית הינה חלק מהמחויבות האישית של בני הנוער בתיכונים והיא מיועדת לכלל בני הנוער ולא רק לנוער גאה. בימים אלו אנחנו מגייסים מדריכים מתנדבים מקומיים לתוכנית, במטרה שהיא תתחיל לפעול בעמק כבר בשנת הלימודים הבאה״

סיון וינטר

, אחרי שהתאהבה בפעם הראשונה 22 ג׳ני יצאה מהארון בגיל באישה. “רק אז הבנתי למה לא הצלחתי לייצר זוגיות טובה עד כה״, היא מסבירה. “אני באה ממשפחה אמריקאית ליברלית, כך שלהורים שלי זה היה מאוד טבעי שאני יוצאת מהארון. הם מייד קיבלו אותי״. גם אור יצא מהארון בתחילת שנות העשרים לחייו, והסביבה והמשפחה קיבלו את הבשורה בפתיחות ובהבנה. מה החלום שלכם? סיון: “הייתי רוצה שכל אחד ואחת בעמק ירגישו הכי בנוח עם הזהות המינית שלו ושלה ושהעמק יהווה קרקע מכילה ומקבלת ליציאה מהארון - גם בבית וגם בחוץ. חשוב שהקבלה וההכלה האלו יהיו אמיתיות ולא רק למראית עין. בשביל זה חשוב מאוד לייצר מודעות ולדבר על הנושא בצורה בלתי אמצעית, כך שאנשים יקבלו מידע מהימן ולא יסתמכו רק על הרשת או על שמועות ורכילויות״. ג׳ני: “הייתי רוצה שיקבלו את הקהילה הגאה בעמק, ובכל מקום, כחלק אינטגרלי מהחברה ולא כקבוצה שונה. השאיפה שלי היא שלא נצטרך להסביר יותר מה זה להט״בים - שהכול יהיה ברור וידוע ושיהיה שוויון זכויות מלא״. אור: “אני הייתי רוצה שכל להט״ב ידע שהוא נורמלי ושיבחר בכל דרך שבה הוא רוצה ללכת לא מתוך פשרה, הסתרה או חשש, אלא מתוך ידיעה שיש פה קהילה מדהימה, מקבלת ומכילה עבור כולם. אני חושב ומאמין שאפשר לייצר שינויים גדולים על ידי פעולות קטנות של אנשים ולאו דווקא על ידי החלטות ממשלה או שינוי חוקים. עצם זה שהמועצות עושות את השינוי בעצמן ומעלות את הנושא לסדר היום - יכול להוביל לשינוי גדול גם בקרב מקבלי החלטות במדינה. המטרה הגדולה היא שהכול יהיה מוכר, מסודר וממוסד, ושיהיה שוויון זכויות מלא לכולם״.

14

עלי חפר

,78% , קהילתהטרנס, עלה כי הרוב מכריעשל חברי.ותהקהילה חשבו בחייהם על התאבדות. כמחצית מחברי.ות הקהילה ניסו להתאבד אי פעם בחייהם. הנתון הקשה הזה אינו נובע מהיותם טרנסג׳נדרים, אלא מהקשיים שהחברה מעמידה בפניהם. על פי מחקר שערכו במשותף חוקרים מאוניברסיטת קולג׳ 4,800־ וקינגס קולג׳ בלונדון, ושנערך על בסיס שיחות עם יותר מ צעירים, נמצא כי בקרב לסביות, הומואים וביסקסואלים , שכיחות הדיכאון, הפגיעה העצמית והמחשבות 16-21 בני על התאבדות, גדולות פי ארבעה מאשר בקרב חבריהם ההטרוסקסואלים. כאשר מדובר בא.נשים מקהילת הלהט״ב, חשוב להבין שאין מדובר בטרנד, בגחמה אישית או בהתרסה. מדובר בזהות האישית, בזהות המגדרית ובנטייה המינית של כל אחד ואחת, שהיא אושיית הקיום הבסיסי של האדם. אני מניחה שכולכם נתקלתם בקללה הרווחת ביותר בבית הספר: “יא הומו״. חשבו לרגע על נער או נערה שקמים כל בוקר מחדש עם הזהות האישית שלהם, עם הנטייה המינית, עם הסערה הנפשית סביב הגילוי, מבלי יכולת לשתף איש במה שעובר עליהם. בבית הספר הם שומעים שהם בעצם קללה. לא אחת, מורים כלל אינם מגיבים לכך, מה שמחזק את התחושה הקשה. כך, הנער.ה מסתובב.ת כל היום עם תחושות קשות ועם חרדה שמא יתגלה הסוד הגדול. מה יקרה אם ההורים יגלו ולא יקבלו אותם, ואולי אף יזרקו אותם מהבית (כן, גם זהקורה). עםהתחושותהקשותהללו הםהולכים לישון ומתעוררים בבוקר, וחוזר חלילה. איך נער.ה שמתמודדים עם כל המורכבות הזו יכולים לגייס כוחות למשימות יום יומיות והתפתחותיות, כמו לימודים, חיי חברה או סתם תפקוד שגרתי בבית? פעמים רבות נראה את הילדים האלה הולכים ומסתגרים, מתקשים להתרכז בלימודים, מכסים ראשם בקפוצ׳ון, גם בימות הקיץ החמים. הם נהיים עצובים, מאבדים את שמחת החיים, מתרחקים ומרחיקים. פעמים רבות נראה גם פגיעה עצמית, חתכים בגוף, הפרעות אכילה ועוד סימנים למצוקה. מניסיוני ומהיכרותי עם מטופלים להט״בים, אני יודעת שאין ביניהם מי שאינו עובר דרך הגיהינום בתהליך המורכב הזה. לצערי אין באמירה הזו הגזמה או דרמטיות יתר. מה הכי חשוב בתהליך הזה? אני יודעת שעבור הורים רבים התחושה היא שהשמיים נופלים כאשר הם חושבים או מגלים שהבת או הבן יוצאים מהארון. בדרך כלל כשהילדים יוצאים מהארון - ההורים נכנסים לארון. הילדים יוצאים מהארון לאחר מסע מורכב שהם עשו עם עצמם, ואילו עבור ההורים, בשלב הזה, התהליך רק מתחיל. הדבר הכי חשוב לבריאות הנפשית של הילד.ה הוא תמיכת ההורים. אבל למרבית הפרדוקס, כאמור, פעמים רבות, ההורים חוויםקשייםאומשברבסיטואציההזו. חשובמאודשאנו, כהורים, נוכל להתגייס ולתת להם גב, ובמקביל נדאג לקבל בעצמנו תמיכה, עבורנו ועבורם, במהלך התקופה המורכבתהזו. שלומם הנפשי והפיזי של הילדים תלוי מאוד ביכולתנו כהורים להיות שם בשבילם. חשוב לחבק אותם, לאפשר להם להביא את עצמם כפי שהם, ללא ביקורת מצדנו, ללא שיפוטיות וללא ניסיון לשנות. חשוב לאפשר להם לבחון את תחושותיהם ואת נטיותיהם ולסמוך עליהם שהם, יותר מכולם, יודעים מי הם ומה נכון עבורם. אם נדע לאפשר להם זאת הם יגדלו להיות א.נשים בריאים בנפשם, שמחים ואוהבים, בדיוק כמו שאנו חולמים עבורם.

מה קורה כאשר את.ה מגלה, שהילד.ה שלך להט״ב?

מאת: עינת הצמרי שביט, עו״ס מומחית

לתחום הלהט״ב, בעלת קליניקה בכפר ויתקין

צילום רונן שאשא

לאחרונה נסעתי לכפר ויתקין, מקום מגוריי במשך שנים רבות, וכשעברתי ליד המתנ״ס החדש נעצרתי בחריקת בלמים. לא האמנתי למראה עיניי! לראשונה בעמק: אירועי גאווה! בתחנת האוטובוס התנוסס פרסום בולט וצבעוני על ארבעה אירועים המתקיימים בעמק לכבוד חודש הגאווה. בכל שנותיי בעמק, ועד היום, לא היו בנמצא שירותים ייעודיים לאוכלוסיית הלהט״ב בכלל ולבני נוער להט״בים בפרט. זאת בעוד בעריםשונותקיימותקבוצותשל איגי - ארגון הנוער הגאה, מקום שבו בני נוער יכולים לפגוש חבר׳ה כמותם, המתמודדים עם נושא הנטייה המינית או הזהות המגדרית; מקום בטוח ומקבל שבו הם יכולים להרגיש שהם לא לבד ולקבל אישור שהם בסדר. התרגשתי מאוד מכך שהמועצה פועלת לשינוי בתחום זה. נשאלת השאלה, למה, בעצם, צריך אירועי גאווה? התשובה היא - כדי לאותת לכל אותם ילדים ובני נוער, וגם למבוגרים מקהילת הלהט״ב אשר חיים בעמק, שהכול בסדר, שזה נורמלי וכי אינם צריכים לחיות בבושה ובפחד. ובעיקר, שיש להם מקום בקהילה, כמו לכל אחד אחר. רביםמהא.נשיםבקהילתהלהט״בחוויםהדרה, אפליה ותחושת חוסר מוגנות. רבים מהם מתמודדים עם חיים בארון. רבים מהם עוברים תהליך פנימי סוער, מבלי להבין מה בדיוק עובר עליהם, עם תחושת ניכור וריחוק מסביבתם הקרובה, שאותה הם מתקשים לשתף. לעיתים תכופות תחושת השונות, יחד עם המשוב מהסביבה, תורמים לתחושות קשות ולשנאה עצמית. משם - קצרההדרך לפגיעהבבריאותהנפשית ולפגיעהעצמית. חשוב לציין כי למראית עין נדמה שמצב הקהילה בארץ נפלא. אנו רואים בפריים טיים סלבים מחוץ לארון, בכנסת יש חברי כנסת ואף שרים מקהילת הלהט״ב. לכאורה, קיימת התקדמות גדולה בנושא. אבל האמת היא, שהמצב רחוק מלהיות טוב. חשוב להכיר את הנתונים, כדי להבין עד כמה התחום הזה רגיש ונפיץ. במחקר שנערך לפני כשנתיים על ידי פרופ׳ יוסי לוי בלז יחד להט״בים 501 עם דני פלג מהמגמה הקלינית ברופין, השתתפו . נמצאו שיעורים גבוהים 28 , שגילם הממוצע היה 18 מעל גיל נמצאו כסובלים 57.4% . של מצוקה עכשווית בקרב להט״בים דיווחו על מחשבות אובדניות 83% . מדיכאון בינוני עד חריף דיווחו על התנהגות אובדנית. 21% . שפקדו אותם במשך החיים מהלסביות דיווחו על מחשבות 50%- מההומואים ו 42% אובדניות במהלך חייהם, כולל מחשבה על שיטה לביצוע התאבדות. אלו אחוזים גבוהים ביחס לאוכלוסייה הכללית. במחקר ארצי מקיף על קהילת הטרנס בישראל שנערך (במסגרת פרויקט “לוינסקי טרנס״, במרפאת לוינסקי 2019- ב של משרד הבריאות, ובתמיכת האגודה למען הלהט״ב) על ידי ד״ר סיגל גולדין, בשיתוף עם צוות מחקר שכלל חברי וחברות

15

עלי חפר

והיא הייתה בין היחידים שתקשרו איתו. הקשר ביניהם נהיה קרוב והיא ממש אימצה אותו כבנה, כשאלפי המתנדבים התקבצו בחורשת האיקליפטוסים של הקיבוץ לפני היציאה לצעדה, יעקב אדטו היה ביניהם, והוא היה יחף. אימי ראתה אותו זמן קצר קודם לכן והפצירה בו לחזור לביתו ולנעול נעליים. כשהביאו את ההרוגים לקיבוץ מכוסים בשמיכות, רגליו היחפות של יעקב בצבצו מבעד לשמיכה וחשפו בפני אימי את זהותו. אני שמעתי את הסיפור הזה בבית במשך כל השנים״, מעיד עמי. המאבק במדיניות המנדט הרקע למצור הבריטים על גבעת חיים מתחיל בסוף שנת , עם התגברות העלייה הבלתי לגלית לארץ בספינות 1945 המעפילים. מדיניות הבריטים הייתה לעשות ככל האפשר כדי למנוע את העלייה, ועל רקע זה התרחשו מאבקים בין הבריטים לבין מנהיגי היישוב היהודי. באותה שעה ביצע ארגון הפלמ״ח פעולות יזומות שמטרתן לחבל בפעולות ההתנגדות של הכוחות הבריטים למאמצי ההעפלה. באישור הנהגת ההגנה הכין מטה הפלמ״ח תוכנית לפיצוץ תחנות המכ״ם של הבריטים, שהיו פזורות לאורך החוף וגילו בנובמבר פוצצו 23 את תנועות אוניות המעפילים. בליל כמה תחנות משטרה ומכ״ם בריטיות. הבריטים, אשר ניסו להתחקות אחרי המבצעים, הגיעו לקיבוץ גבעת חיים. כוחות גדולים של הצבא הטילו מצור על הקיבוץ. בינתיים קראה ״הלכנו לגבעת חיים כי מוכרחים היינו ללכת״ ירו חיילים 1945 בנובמבר 26- ב בריטיים על שיירת אזרחים יהודים, שעשתה את דרכה מקיבוץ עין החורש לגבעת חיים, במטרה לסייע לאנשי היישוב במאבקם במצור הבריטי על הקיבוץ. שמונה יהודים נהרגו באירוע. עמי בארי היה אז רק בן חמש. לפני כמה חודשים הוא הוציא לאור, בסיוע המועצה, את הספר “הרוח איתן״ המספר את סיפור האירוע, לאחר עבודת מחקר שנערכה כעשר שנים

עמי בארי מעולם לא עזב את עין החורש. הוא נולד וגדל בקיבוץ, התחנך ועבד בו והקים בו את משפחתו. היום הוא בן , אב לשלושה וסב לשישה, פנסיונר ועוסק בחקר, איסוף 81 וכתיבה של סיפורים על יישובי עמק חפר, ההיסטוריה שלהם וקורות התושבים והתושבות. “אני לא זוכר הרבה מאותו יום. הייתי ילד בן חמש ואני זוכר רק שהמטפלות בבית הילדים אמרו לנו להתחבא מתחת לחלונות כדי שהבריטים לא יראו אותנו. אבל האירוע הזה מלווה אותי במשך שנים. תמיד ניסיתי להבין מה בדיוק קרה שם. בשנים האחרונות הסקרנות הניעה אותי לחקור את האירוע. הלכתי לארכיונים, אספתי עדויות, איתרתי אנשים שהיו שם. מכול החומרים שאספתי הרכבתי את התמונה השלמה על מה שקרה״, הוא מספר. הסקרנות נובעת גם מכך שהאירוע נוגע לו אישית. “אימא שלי, קרולינה, הייתה דגלנית והיא הוכשרה לתקשר במורס בעזרת פנסים ודגלים למקרה שקו הטלפון בין הקיבוצים ינותק. ביום האירוע היא הייתה במגדל המים בעין החורש והיא קיבלה מהדגלנים בגבעת חיים את המסר ‘אמבולנס דחוף׳. מסר זה נתפס כאות קריאה לעזרה, והוא היה זה שהזניק את משתתפי המצעד לצאת לדרכם״, מספר עמי. ואולי האירוע המשיך לסקרן את עמי כל השנים הללו דווקא . “יעקב הגיע 17- בגלל אחד מההרוגים בו, יעקב אדטו בן ה לעין החורש שנתיים קודם לכן עם חברת הנוער הטורקית״, מספר עמי. “אימא שלי, שעלתה ארצה מבולגריה, ידעה לדינו,

עלי חפר 16

ההגנה לתושבים ותושבות מהסביבה להגיע ולסייע לה. התוכנית הייתה כי התושבים יערכו מצעד בכביש בין היישובים עין החורש וגבעת חיים, שבסופו הם ייכנסו אל הקיבוץ הנצור וימנעו את מסדר הזיהוי ואת מעצר החשודים. אלפי תושבים ותושבות התרכזו בזמן זה בעין החורש. היו ביניהם בני נוער רבים מהכשרות הקיבוצים. ביום המיועד יצא המצעד הרגלי מעין החורש, כאשר אנשיו נטולי נשק. בשעת הצהריים עצר המפקד הבריטי את המצעד והזהיר את הצועדים שלא ימשיכו. הצועדים לא צייתו אלא החלו לרוץ לכיוון קיבוץ גבעת חיים. בתגובה פתחו החיילים הבריטים באש לכיוון הצועדים. שמונה נהרגו בירי ועשרות נפצעו. ההלם והתדהמה ביישוב היו עצומים. איש לא העלה על דעתו שהצבא הבריטי, ששב מהצלת יהודים באירופה, יפתח באש על יהודים לא חמושים בארץ ישראל. האירוע זכה להד עולמי והטיל צל כבד על מדיניות החוץ והביטחון של בריטניה, ובעולם החלו להישמע קולות שקראו לסיום המנדט מיידי של המנדט הבריטי ולהקמת מדינה יהודית עצמאית. אנדרטה הכוללת את שמות ההרוגים הוקמה במקום במלאת שנה לאירוע הטרגי. האנדרטה ניצבת על הכביש הפנימי המחבר בין עין החורש לגבעת חיים, סמוך לבית הספר התיכון מעיין שחר, והיא משמשת כאתר זיכרון. האנדרטה שופצה ושוקמה על ידי המועצה, בשיתוף אגף ההנצחה במשרד הביטחון, לפני כשנתיים. מאחורי הקלעים עמי מספר שבתחקיריו הרבים בנושא, ומעדויות שונות שאסף לקראת כתיבת הספר, עולה תמונה לפיה החשודים של הפלמ״ח כלל לא שהו בקיבוץ גבעת חיים באותו זמן. “לפי מה שאני הבנתי, החשש של אנשי ההגנה היה שהחיילים הבריטים יגלו את המקום שבו הם ייצרו כספית רועמת לכדורים, ולכן הם גייסו את המתנדבים הרבים שהיו אמורים לחבל בפעולות הבריטים במקום״. כדי לקבל תמונה מלאה על כל מה שקרה באותו יום טרגי אסף עמי חומרים מארכיונים רבים, ביניהם ארכיון ההגנה וארכיוני היישובים, ונסע בכל רחבי הארץ כדי לשמוע את סיפורם ועדותם של רבים מהמשתתפים במצעד. כששאל את כולם מדוע הם התנדבו להגיע לאזור ולהשתתף במצעד, התשובות היו דומות - הם באו כי קראו להם. בחקירה מעמיקה

התברר שהקריאה לוותה בבקשה לעזור למעפילים, שכביכול התחבאו בקיבוץ. קריאה זו דרבנה את הציבור הרחב, ולכן עשרות אנשים הגיעו לאזור כדי להתגייס לעזרת המעפילים שזה עתה הגיעו ארצה מאירופה. “מה שמאוד חזק באירוע הזה זה ההיענות העצומה של אנשים לקריאה לעזרה. זה אומר רבות על רוח האחדות וההדדיות שהייתה כאן באותם ימים״, אומר עמי. לראיה הוא מקריא מדבריו של יוסף אשכולי, אחד ממפקדי הכוח, שנאמרו שנה למצור. 20 באירוע לציון “הלכנו לגבעת חיים כי מוכרחים היינו ללכת, כשם שמוכרחים היינו לעלות על הקרקע, כשם שמוכרחים היינו לבנות את הקיבוץ. הלכנו כאשר נלך אחר המחרשה. כי חייבים היינו להיות נאמנים לעצמנו, נאמנים עד הסוף, כאשר הננו עושים זאת בחיי יום יום. בגלל רצועת האדמה בין גבעת חיים לעין החורש נכתב בכ״א כסלו דף חדש בתולדות ההגשמה הציונית. בפעם הראשונה בתולדות היישוב צעדו יהודים כשהקריאה ‘למען המולדת קדימה׳ בפיהם מתוך צלילות ההכרה, מול טנקים ומכונות ירייה״. מספר הסיפורים עמי היה מורה ומחנך בבית הספר מעיין שחר במשך שנים רבות. הוא לימד תיאטרון, ספרות ותורת הקיבוץ והיה אחראי גם על הבימוי וההפקה של הצגות בית הספר. עם השנים, ובעיקר לאחר הפרישה, הוא החל להתעניין יותר ויותר בסיפורים. “זה מדהים כמה סיפורים יש רק בעמק חפר!״ הוא אומר. הסיפורים, הזיכרון שלו והידע הרב שצבר על אירועי ההיסטוריה והמורשת של יישובי העמק הביאו אותו להרצות בפני קהלים שונים. הוא החל לספר את הסיפורים בטיולי ואירועי ותיקים, בבתי ספר ובאירועים פרטיים שונים. עם הזמן החל לאגד את הסיפורים לספרים. עד כה הוציא כמה ספרים בהוצאה עצמית, והוא ממשיך כל העת לכתוב, לספר וללקט סיפורים. “אני רוצה להגיע עם הסיפורים שלי לעוד ועוד מקומות, כדי שאנשים ידעו יותר על העמק. על עמק יזרעאל נכתבו שירים וספרים אז רבים מכירים אותו, אבל על עמק חפר לא סופר מספיק, למרות שיש פה סיפורים היסטוריים גדולים. זה חשוב לי גם כדי שהסיפורים האלו יעברו מדור לדור והמורשת תימשך, וגם כדי לייצר גאוות קהילה מקומית״. מסר זה נתפס כאות קריאה לעזרה, והוא היה זה שהזניק את משתתפי המצעד לצאת לדרכם״ “אימא שלי, קרולינה, הייתה דגלנית והיא הוכשרה לתקשר במורס בעזרת פנסים ודגלים למקרה שקו הטלפון בין הקיבוצים ינותק. ביום האירוע היא הייתה במגדל המים בעין החורש והיא קיבלה מהדגלנים בגבעת חיים את המסר ‘אמבולנס דחוף׳.

17

עלי חפר

כלכלית עמק חפר

מועדון החיילים של עמק חפר חדש בעמק - מאגר עסקים המעוניינים לתת הטבות לחיילים ולמשרתים שירות לאומי. המטרה - לעודד רכש מקומי בעסקים שלנו. בית העסק ירוויח חשיפה והגדלת קהל הלקוחות והחיילים ייהנו מהטבות וקנייה נוחה קרוב לבית. אנחנו נפרסם ונפרגן לבעלי אותם עסקים בכל אמצעי הפרסום העומדים לרשותנו. להרשמת עסקים היכנסו לדף "אירועים קרובים" באתר כלכלית עמק חפר c-hefer.org.il

שיתוף פעולה בין עסקים בעמק חפר וירושלים

לקראת הקיץ והחופש הגדול אנו יוצאים בקמפיין משותף עם העיר ירושלים: עמק ירוק מתחלף עם אוויר הרים. במסגרת הקמפיין כל רשות תעניק הטבות לתושבי הרשות השנייה, על מנת לעודד את תיירות הפנים ולחזק את העסקים. עסקים המעוניינים לתת הטבות לתושבי ירושלים ובכך להגדיל את קהל הלקוחות ולמשוך תיירות לעמק מוזמנים להצטרף לשיתוף הפעולה. הרשויות יפעלו לפרסום ההטבות ובתי העסק הן בירושלים והן בעמק חפר. להרשמת עסקים היכנסו לדף "אירועים קרובים" באתר כלכלית עמק חפר c-hefer.org.il

כנס תיירות כפרית תיירנים ועסקים מקומיים השתתפו בכנס תיירות 100- כ בחוות הנוי. 27.5- כפרית שיזמה החברה הכלכלית והתקיים ב הכנס נפתח בברכות של ראשת המועצה ד״ר גלית שאול אשר דיברה על חשיבות פיתוח התיירות הכפרית בעמק חפר כמנוע צמיחה כלכלי וכמענה לאיומים על השטחים הפתוחים. שרת התיירות אורית פרקש הכהן בירכה את הנוכחים וסגן ראשת המועצה ומחזיק תיק התיירות חיזקי סיבק הסביר אף הוא על החזון והפוטנציאל התיירותי שהמועצה מתכננת לממש בעמק. ארמין אברמוביץ׳, מהנדס המועצה, דיבר על התיירות בתוכנית המתאר הכוללנית של המועצה. שי דותן, מנהל אגף

פיתוח הכפר במשרד החקלאות, סקר את אתגרי התיירות החקלאית במרחב הכפרי. אורנה אנג׳ל, יועצת התיירות של המועצה והכ״ל, הרצתה על הקשר בין תיירות לקיימות. אריאל בנימין מחוות הנוי סיפר על ההיסטוריה של המקום וחשיבותו בהתפתחות הגינון וצמחי הנוי בישראל. גלית קול ממעוף דיברה על הליווי של מעוף ועל קורס תיירנים שעתיד להיפתח באזור. יוסי רור, רכז התיירות הכפרית, דיבר על הפעולות שנעשו בשנה האחרונה ועל תוכנית העבודה של תיירות עמק חפר לשנה הקרובה. עוד השתתפו: מנהלי תיירות של מועצה אזורית מנשה, עכו וכפר מסריק. הכנס הינו פרי שיתוף פעולה של החברה הכלכלית, תיירות עמק חפר והמועצה. , תתקיים “ריצת ניקיון״ בחוף 07:00-11:00 בשעות 2.7.2021 , ביום שישי נעורים - הפנינג קהילתי גדול לכל המשפחה, עם מסלולי ריצה ותחנות הפעלה בנושאי סביבה, שמירת טבע וים. עסקים המעוניינים לקחת חלק באירוע מוזמנים למלא פרטים בקישור: https://bit.ly/2StJME7

ריצת ניקיון חופים שת"פ עם עסקים בעמק

עקבו אחרינו ב- רוצים לדעת עוד על האירועים השונים?

"עסקים כלכלית עמק חפר"

18

עלי חפר

/ נעים מאוד! המחלקה שלי

הפנים מאחורי העסקים

// חגלה אלה בוימל גורן בעלת “אלה פטיסרי״

מחלקת הכנסות (גבייה) דימה גור, מיטל ניסים, עדנה טורקלטויב, חברי המחלקה: לינוי תירם, אריה ניגוז, אפרת עליזה חזיזה, אנסטסיה גודון, וסים קעדאן, אולגה ליבשיץ, שקמה אריה, הדס כץ לוי, בת אל אושר, מעיין כהן שטיירמן, עדן אלקריב, שובל סירי נחשון.

.)16( ) וליונתן 13( “אני נשואה לאופיר ואימא לגילי נולדתי וגדלתי בקיבוץ להבות חביבה. לאחר שירותי הצבאי בתפקיד מ״כית בנות משקים בנח״ל עזבתי את בית הוריי ועברתי לתל אביב לטובת לימודים באוניברסיטה. סיימתי תואר ראשון ושני בייעוץ חינוכי. תמיד אהבתי לבשל ולארח, ובשלב כלשהו בחיי הלכתי אחרי הלב ולמדתי קונדיטוריה ובישול. את הסטאז׳ עשיתי אצל ‘רביבה וסיליה׳, ולפני כחמש שנים פתחתי את אלה פטיסרי בפארק התעשיות עמק חפר. כששואלים אותי מה מייחד את צוות בית הקפה שלי, אני נוהגת לומר אהבת האדם והטבע. אנחנו מתמחים באפיית בוטיק; אופים בעבודת יד לחמים, מאפי בוקר ועוגות משובחות, ומכינים גרנולה, עוגיות, ריבות ומטבלים. בכל בוקר מוגשת ארוחת בראנץ׳ תוצרת המקום. מתחלף בופה הבראנץ׳ 15:00 ועד 13:00 החל מהשעה בארוחת צהריים עסקית ומשתלמת במיוחד. בימי שישי מתקיימת במקום מכירה של מבחר גדול של עוגות ומאפים משובחים״. “חממו תמיד מאפים בתנור (ולא במיקרו!) לפני טיפ: ההגשה. כך הם יהיו במיטבם, כאילו יצאו הרגע לראשונה מהתנור״.

נותנים מענה לפניות תושבי המועצה בכל מה אנחנו עושים: הנוגע לבירור חיובי ארנונה, אגרות שמירה, ביוב , מים, חינוך, היטלי פיתוח וקנסות. אנו מבצעים חילופי מחזיקים, מטפלים בזכאים להנחות מארנונה, מעדכנים סקרי נכסים, מנפיקים אישורים לטאבו ועורכים הסדרי תשלום עם החייבים. הטמעת מערכת הדיגיטל במחלקה וקבלת אירועי שיא: , מעבר לקבלת קהל בתאום פגישה MAST הפניות באמצעות מראש ובכך מניעת המתנה ארוכה לתושבים, סיוע לעסקים לקבלת שיפוי מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בתקופת הקורונה, מיזם תווי מזון לזכאים, החזרי אגרת חינוך לתושבים. את האווירה הטובה, המפגש עם הכי אוהבים בעבודה: התושבות והתושבים וההזדמנות להכיר אנשים ועסקים מכל העמק, את האחריות, את העזרה לזולת ואת הפידבק חיובי והפרגון כשהצלחנו לעזור. בימים אלו סיימנו סקר נכסים ביישוב עובדים עכשיו על: אחד, ואנו לפני תחילת עבודה ביישוב נוסף. משרד הפנים מחייב לערוך סקר בכל יישוב פעם בחמש שנים, ואנו עובדים בהתאם לפי תוכנית סדורה. הסקר נועד להשיג מספר מטרות: להבטיח נכונות והתאמה מלאה בין מספר וגודל הנכסים במציאות ביישוב לבין רישומי המועצה; להביא לשוויון בין התושבים בתשלום המיסים הקבועים בחוק ולגביית מס אמת, על בסיס שיטת מדידה אחידה ומדויקת; לעמוד בהנחיות משרד הפנים ופסיקת בית המשפט העליון. טיפ לתושבים: • חשוב לבדוק אם הנחות מארנונה אולי מגיעה לכם הנחה? חלות עליכם, ואם כן - לבקש אותן מיידית. • - נכס ריק לחלוטין מכל חפץ ואדם זכאי הנחה לנכס ריק למתן “הנחה לנכס ריק” לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, פעםאחתבלבד, כל עוד לאשונתה הבעלותעליו. “בְאֶמוֹר מְעַט וְעָשָׂה הַרְבֵּה וְהַוֶי מְקַבֵּל אֶת כָּל המוטו שלנו: הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת” (אבות פרק א’, ט”ו) מועצה ירוקה ויפה בעלת צביון קהילתי. עמק חפר שלי:

אלה פטיסרי 04-6546155 ׳ טל | כשר | 7:30-16:00 ראשון-רביעי

רוצים שיכירו גם אתכם? שלחו לנו הודעה בפייסבוק "עסקים כלכלית עמק חפר" asakimhefer@gmail.com או למייל

19

עלי חפר