מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

ילדים להורים בסכסוך גירושין

ממשמורת יחידנית וטובת הקטין למשמורת משותפת ואחריות הורית עצם הסיטואציה – שבה "בוחרים" עבור הילד שהוריו בהליכי גירושין מי מהם ישמש משמורן ומי מהם יהיה בעל זכויות ביקור – מציבה את הקטין בעמדה לא רצויה, של אחריות .)1994 , ובחירה, ברמות שונות של כשירות ונטל (שרון בעבר טענו חוקרים ותאורטיקנים לחשיבות "ההורה הפסיכולוגי" אשר בדאגתו לצורכי הילד מפתח עם הילד יחסים פסיכולוגיים הדדיים, ולכן הציעו לתת משמורת להורה אחד, Goldstein,(. 2 שלו הבקרה הבלעדית על הסדרי הראייה )Freud & Solnit, 1973 ואולם בשנות האלפיים החלה מגמה של ערעור על חזקת הגיל הרך; גורמים שונים החלו להעלות טענות שהיא אינה מאפשרת שיקול מאוזן בהכרעות משמורת, שהיא פוגעת בזכויות ההוריות ושאינה מתחשבת בטובת הקטין. זאת ועוד – שלילת משמורתו של האב נעשית על-פי נורמה פסיכו-היסטורית מקובלת שאינה יוצרת אצל הגבר סטיגמה בלתי תפקודית, אולם שלילת משמורת האם עלולה להיחוות כסטיגמטית בשל ציפיות החברה ממנה. באורח פרדוקסלי, כאשר האם אינה 3 מקבלת משמורת אלא האב מקבלה, תהליך המאבק האדוורסרי להוכחת אי מסוגלותה ההורית מגביר עוד יותר את תחושת .)1994 , הסטיגמה והסטייה שלה (שרון ) מציגים את Bjarnason et al., 2012( ביארנסון ועמיתיו חברות במדינות 36- ממצאי מחקרם על משמורת שנעשה ב מערביות. מממצאים אלו עולה כי ילדים במשמורת משותפת הסתגלו טוב יותר מילדים במשמורת יחידנית, והסתגלותם לא הייתה שונה מהסתגלות במשפחות שלמות. ההשוואה הייתה בפרמטרים של יחסים בין בני המשפחה, דימוי עצמי, הסתגלות רגשית והסתגלות התנהגותית. המצדדים במשמורת משותפת מדגישים את שמירת הרציפות, את הקשר של הילד עם שני ההורים ואת מערכת יחסי הגומלין ביניהם. המתנגדים טוענים שמשמורת משותפת מזיקה ליציבות ולשגרת חייו של הילד, והיא עלולה להוביל לנזק על- ידי חשיפת הילד לקונפליקטים בין הוריו.

וזו הגישה את המלצותיה 4 הובילו להקמתה של ועדת שניט, . בין היתר המליצה הוועדה לעבור משיח שמשתמש 2011 בשנת במושג "משמורת" לשיח שמשתמש במושג "אחריות הורית". למעשה, הוועדה טענה כי טובת הקטין דורשת לקבוע מושגים פרגמטיים בהתאמה לצרכיו וכי קביעת התוכנית ההורית העתידית תהיה על-פי הגדרת אחריותו של ההורה לקטין. המלצות הוועדה לא יושמו בחקיקה עד היום. השפעת הגירושין על קטינים ותחילת ההכרה בילדי גירושין כילדים בסיכון העלייה במספר מקרי הגירושין הביאה לשינוי ביחסה של החברה לנושא הגירושין והובילה גם לפיתוח ידע ומחקר העוסקים בהשפעות הגירושין על ילדים בכל תחומי חייהם. מחקרים מלמדים כי לשינויים הנובעים מגירושין, כגון מעבר דירה, שינוי אזור מגורים ומעבר לבית ספר חדש, יש השפעות משמעותיות. השלכותיהם על ילדים הן רב-ממדיות, והן נוגעות במישור הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי והתפקודי. ילדים רבים מתמודדים עם תחושות אשם, עצב, בלבול, דחייה, כעס ותסכול שעלולות ללוות אותם שנים רבות. ), בספרה "בשם הילדים", 2011( לעומת זאת, אלדר-אבידן זיהתה אצל צעירים שהוריהם התגרשו כישורי חוסן והישרדות לצד פגיעוּת. גירושין הם שם כולל לאסופה של שינויים בחיי הילדים, ולכן המחקרים אינם מסוגלים לבודד שינויים אלה בתוך מכלול השינויים בחייהם, כגון החלפת מקום המגורים, מערכת חינוכית וחברתית חדשה, שינויים במצב הכלכלי, וכן במעורבות ההורים – שניהם או אחד מהם. עם זאת, המחקרים מצאו גורמים אחדים המגבירים את הקושי של ילדים להסתגל לגירושין. בתוכם אפשר למנות את רמת העימות בין ההורים לפני הגירושין, את התמשכותו ועוצמתו של העימות בין ההורים לאחר הגירושין, ואת התפקוד ההורי של כל הורה – בעיקר של ההורה המשמורן. ואלה הגורמים המסייעים בהתמודדות המתאפיינת בחוסן: קשר יציב וקבוע של הילד עם שני הוריו, שיתוף פעולה בין ההורים,

מחקרים אלו מחד גיסא והלחצים החברתיים מאידך גיסא

פרויד, למשל, טענה כי התפתחות תקינה של קטין מחייבת התקשרות עם דמות יציבה אחת. לטענתה, חשיפת קטין (בהליך גירושין) להתקשרות עם שתי 2 דמויות אינה מועילה והיא אף יכולה להזיק להתפתחותו. לתאוריה זו קמו כמה מתנגדים. הם התנגדו נמרצות לרעיון שההורה המשמורן יחליט על טיב הקשר ועל אופי הקשר עם ההורה השני. מחקרים הדגישו כי לא הקשר של הילד עם שני הורים פסיכולוגיים הוא שמזיק – בכך שהוא יוצר קונפליקט נאמנויות וטשטוש קביעות האובייקט – אלא טיב היחסים בין שני .)Amato, 2000; Amato & Keith, 1991( ההורים הפסיכולוגיים אדוורסרי משמעו "לעומתי", כלומר הצדדים מתעמתים ביניהם ואילו השופט יכול רק להכריע ביניהם בלי שיהיה לו חלק פעיל בוויכוח. השופט בשיטה 3 )due process(. " האדוורסרית מתעניין יותר בהבטחת "הליך נאות על-ידי שרת המשפטים ציפי לבני. המטרה הייתה להסדיר את האחריות ההורית על-פי אמנת 2005 ועדת שניט, בראשות פרופ' דן שניט, מונתה בשנת 4 האו"ם בדבר זכויות הילד, לבדוק ולהמליץ בכל הקשור להיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. היא התבקשה לבחון את אופן יישום הכללים , בנוגע למימוש ההורות, לקביעת המשמורת ולחלוקת זמני השהות בעת הגירושין. 1962 – הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב יהיו אצל אמם, אלא אם כן החליט 6 לחוק. סעיף זה קובע שילדים עד גיל 25 בעיקר התבקשה הוועדה לתת את המלצותיה בנושא "חזקת הגיל הרך" שבסעיף בית המשפט שיש סיבות מיוחדות לקבוע אחרת. כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי .2011 הדין הדתיים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת

I נקודת מפגש 39