מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

סימונה שטיינמץ

המציאות המעוותת של ההורה המאשים. במצבים קיצוניים יש סיכון לפגיעה שנובעת מסינדרום מינכהאוזן. פגיעות מסוג זה הביאו את שירותי הרווחה להתערבות שמשלבת טיפול וחוק. במובן זה זיהוי מצב שבו יש האשמות שווא ופגיעה בקטין יוביל לשינוי משמורת, למעורבות "לאור החוק" או אף להתערבות באמצעות הוצאה להשמה חוץ- ביתית. הוא מצב שבו קטין מסרב לקיים ניכור הורי וסירוב לקשר קשר עם הורה – בלי שהייתה פגיעה ממשית בקטין על-ידי אותו הורה. ילדים הסובלים מתופעת הניכור ההורי על-פי אבחנה הם קטינים המתנכרים לאחד מהוריהם כאשר אין לכך צידוק, על רקע של גירושים בין ההורים – בשל צורך רגשי להיות נאמנים להורה אחד בלבד. פגיעות אלו מאובחנות היום טוב יותר מבעבר, ואף הוגדרו פרמטרים לזיהוין. המענה של מאפשר את הקשר הישיר בין הילד להורה שאינו 5 מרכזי הקשר משמורן, בתנאי הגנה ופיקוח על-פי הצורך. שינויים במדיניות ובהתערבות עובד סוציאלי לסדרי דין במקרים של משפחות הנקלעות למשבר זוגי (פרידה וגירושין) על-פי צו של ערכאה שיפוטית, 6 יפעל עובד סוציאלי לסדרי דין ותפקידו יהיה להגיש תסקיר – חוות דעת לערכאה השיפוטית. עו"ס לסדרי דין העוסק בפעולות אבחון להכנת תסקיר, על כל שלביו, מבצע זאת במסגרת התערבות טיפולית. לצורך זה הוא מברר את הנתונים, אוסף מידע ומתשאל את ההורים, ילדים ואחרים. נהגו העו"סים לעניין סדרי דין לשקף בחוות 2012 עד שנת דעתם לפני הערכאות המשפטיות את המערכת המשפחתית, את עברה ואת האינטראקציה המאפיינת אותה, ועל בסיסה , ומתוך תשומת 2017 החל משנת להגיש המלצות עתידיות. לב לשינוי בזכויות הילד ולצורך להעמידו במרכז, חוות הדעת של העו"ס לעניין סדרי דין השתנתה. כיום מתרכזת חוות הדעת בבדיקה ובהצגת צרכיו של הקטין, ואילו ההמלצות לערכאה השיפוטית מתבססות על התמקדות בצרכים אלו, מתוך בחירת חלופות אפשריות וניתוחן לפי . 7 קריטריון של סיכון מול מיצוי חיים מיטיבים לקטין החלופות הן כלי טיפולי לשינוי המצב ולשיפורו. לנוכח האבחנה הרואה בילדי גירושין ילדים בסיכון, שכן הם חיים בטווח שבין הפוטנציאל להיפגעות לפגיעה ממשית, התגבשה ההבנה כי לשם קבלת טיפול בילדים החיים במערכת

Shutterstock

מצב כלכלי יציב ומערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות.

גישות מרכזיות שרווחו עד שנות האלפיים התרכזו בגורמים משפחתיים, כגון חסך הורי, מצב כלכלי וקונפליקט הורי, ובבחינת נוכחותן של בעיות אלו או היעדרן, אולם היום המוקד הוא הקטין, זכויות הילד והגדרת רווחתו. פרופ' בן אריה, למשל, מדבר על מדדים המתמקדים באופן שהילד תופס את רווחתו האישית, באמצעות אבחון מדדים על-פי תחומים בחייו: משפחה, קשרים עם כל הורה או עם המשפחה המורחבת, .)Ben-Arieh, 2010( עם חברים ועם הסביבה החברתית ההשפעות על קטינים במשפחות בקונפליקט גבוה והפגיעה בקטינים השימוש בילדים בתוך העימות במשפחות בקונפליקט גבוה שכיח. שימוש זה בא לידי ביטוי בהסתה, בהאשמות שווא על פגיעות פיזיות ומיניות ובחטיפת ילדים על-ידי הורה אחד או על-ידי שני ההורים. ) מראות שההאשמה עצמה, גם 2007 , הרמל וצור (הרמל וצור האשמת אם היא כוזבת, גורמת לנזק נפשי קשה אצל הילד. מחייבת השתלת חוויות של פגיעה בזיכרונו של הקטין או שווא לפחות מחייבת את הקטין לדווח על חוויית היפגעות, ומבחינת הקטין עצם הפעולה נתפסת כחוויה פוגענית. כדי להתמודד עם דרישת אחד ההורים מהילד להאשים את ההורה השני, רוב הקטינים נוטים להאמין כי הם קורבן לפגיעה פיזית ומינית. יכולתם לשאת רגשית האשמה מסולפת וכה קשה כלפי הורה היא משימה בלתי אפשרית. כך נוצר מצב שהקטין גדל בתוך חוויה של פגיעה על-ידי הורה אף שפגיעה כזאת לא התרחשה. מלמד כי לילד נגרמים עוד האשמות שווא מיניות הטיפול ב נזקים. הפיכת הנושא המיני למרכזי בחייו פוגעת פגיעה של ממש בזהות העצמית של הילד, מפתחת רגישות לתחושת אחריות לבריאותו הנפשית של ההורה המאשים וגורמת לאימוץ

מרכזי קשר הורים-ילדים הם מסגרות אזוריות מוגנות, תומכות ומקצועיות, למפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של 5 פירוד, גירושין או אלימות וסיכון (מתוך אתר משרד הרווחה). עובדים סוציאליים (להלן עו"ס) לסדרי דין הם עובדים סוציאליים העובדים ברשויות המקומיות אשר קיבלו הכשרה מיוחדת וקיבלו מינוי לתפקיד 6 הסטטוטורי משר הרווחה. אלו קריטריונים אחידים שפותחו באמצעות מכון חרוב, מכון רום ומשרד הרווחה. 7

נקודת מפגש I 40