מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

ילדים להורים בסכסוך גירושין

קונפליקטואלית בעצימות גבוהה נדרשת מעורבות של חוק הנוער, בין באמצעות טיפול לאור החוק ובין באמצעות הוצאת הקטינים מרשות הוריהם לזמן קצוב ולעיתים אף קבוע. לצורך כך הוגדרו נוהלי עבודה המסדירים את ממשקי העבודה בין החוקים השונים – חוק הסעד (סדרי דין) וחוק הנוער. לסיכום השינויים החברתיים, העלייה ברווחה הכלכלית ופעילותן של תנועות לזכויות הפרט (נשים, גברים וילדים) הביאו עימם שינויים מהותיים הן בהמשגה והן במאפיינים של משקי הבית. השינוי בהמשגה הוביל לידי שינוי – משימוש במושג "הסדרי ראייה" לשימוש במושג "חלוקת זמני שהות", וההגדרה המשפטיתשל"משפחותחד-הוריות"שונתהלהגדרההמשפטית "משפחה שבראשה הורה עצמאי". השינויים החברתיים הביאו עימם גם שינוי בחלוקת התפקיד הזוגי וההורי. בעבר חלוקת התפקידים ההוריים הייתה ברורה, והיא נשמרה גם לאחר הגירושין, אולם חלוקה זו משתנה היום ממשפחה למשפחה. הסדרי ההורות שהיו מקובלים בזמן הנישואין מותרים לשינוי ולעיתים אף מחויבים לו. ילדים נולדים היום גם לזוגות לא נשואים או במסגרות של הסדרי הורות. שיח הזכויות האישי וכן העמדה של מדינת ישראל בחתימתה על האמנה לזכויות הילד חייבו את הערכאות המשפטיות ואת גורמי האבחון והטיפול לשנות את המבט – מהתמקדות בזוג שמתגרש או נתון בסכסוך זוגי להתמקדות בקטין. באופן פרדוקסלי הדבר הוביל לעלייה במעורבות המשפטית ולדרישות רבות יותר לאבחון מקצועי כדי להכריע בטובתו של הקטין. כמו כן בכלי האבחון חלו שינויים ובוצע תהליך של הטמעתו בקרב כלל העו"סים לסדרי דין המתבקשים להגיש  . תסקירים על ילדי גירושין בשנה 14,000- יותר מ ). בשם הילדים. תל אביב: עם עובד. 2011( ' אלדר-אבידן, ד ). ילדים כקורבנות בתהליכי פירוד וגירושין. בתוך 2007( ' הרמל, י' וצור, ר ד' הורוביץ, י' בן-יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל. ירושלים: אשלים. .2016 ). השנתון הסטטיסטי לישראל 2017( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). שיקולים מנחים בסוגיות משמורת והסדרי ראייה. בתוך 1994( ' שרון, ד .)56-21 ' (עמ 2008 , אוגדן לפקידי הסעד לסדרי דין Amato, P. R. (2000). The consequences of divorce for adults and children. Jurnal of Marriage and the Family, 62, 1269-1287. Amato, P. R., & Jacob, C. (2008). Parental divorce, marital conflict, and children's behavior problems: A comparison of adopted and biological children. Social Forces, 86, 1139-1161. מקורות

Amato, P. R., & Keith, B. (1991). Parental divorce and the well- being of children: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 110, 26-46. Ben-Arieh, A. (2010). Developing indicators for child well-being in a changing context. In C. McAuly & W. Rose (Eds.), Child well-being: Understanding children's lives. Jessica Kingsley: London & Philadelphia. Bjarnason, T., Bendtsen, P., Arnarsson, A. M., Borup, I., Iannotti, R. J., Haapasalo, I., & Niclasen, B. (2012). Life satisfaction among children in different family structures: A compare study of 36 western societies. Children & Society, 26, 51-62. Goldstein, J., Freud, A., & Solnit, A. (1973). Beyond the best interest of the child. New York: The Free Press. Wallerstein, J., & Kelly, J. (1982). Surviving the breakup: How children and parents cope with divorce. International Journal of Sociology of the Family, 12(1), 139-141.

I נקודת מפגש 41