מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

לילה כיום יאיר

תופעה הדורשת טיפול והתייחסות ייחודיים, אנו מאמינים כי לרוב היא אינה הבעיה הראשונית. אמונה זו משפיעה במישרין על אופן ההתערבות ועל עקרונות העבודה של המיזם. מכאן שחובתנו כאנשי מקצוע לזהות את החסמים האישיים, הקהילתיים והחברתיים העומדים לפני ההורה והמשפחה, ולייצר מענה אינטנסיבי, יצירתי, עשיר בהזדמנויות ובמשאבי טיפול המותאמים להתמודדות עם חסמים אלה. אנו מאמינים כי בכך אפשר לשנות את מהלך חיי המערכת המשפחתית, "לא ויתרו עליי... בדרך כלל אני לא נותנת אמון באנשים אבל היה בה משהו אמין ונעים, והרגשתי שהיא באמת מבינה אותי ואפשר לסמוך עליה. התחלנו תהליך ויצאנו לדרך חדשה כשהיא כל הזמן תומכת ומחזקת, וגם ברגעים קשים מזכירה לי את ההצלחות שהשגתי... היום, אחרי תקופה, אני יכולה להגיד שהצלחתי, אני עדיין בתהליך אבל מאמינה שאפשר ולא מוותרת... הבינה ותמכה, הסתכלה בגובה העיניים ולא שפטה. סוף סוף אחרי שנים ארוכות אני לא מרגישה לבד..." (משתתפת במיזם) מודל העבודה של המיזם מבוסס על כמה עקרונות המשמשים תשתית ערכית-מקצועית לעבודה עם המשפחות: – יכולות הפרט מושפעות מעושר ההזדמנויות מודל אקולוגי החברתיות העומדות לרשותו, ובהתאמה – יכולת ההורה לספק את צורכי ילדיו מושפעת ממיקומו החברתי ומהמשאבים החברתיים העומדים לרשותו. לפיכך ההתערבות כוללת היבטים של מיצוי זכויות אקטיבי, הכרה בחסמים חברתיים וניסיון משותף להתמודד עימם. – השירות הניתן למשפחות צריך פיתוח מסוגלות ארגונית להתאים עצמו לצורכיהן, ולא ההיפך. אם אין בשירות מענה המותאם לצורכי המשפחה, חובתנו לייצר מענה כזה עבורה. – העבודה עם המשפחות היא עבודה התערבות מבוססת קשר מקצועית אך לא פורמלית. במרכז ההתערבות עומדות מערכות יחסים אנושיות, חמות וקרובות בין הפונים לאנשי המקצוע, ואלה הופכים לדמויות מיטיבות, שלקשר עימן יש היבטים אנושיים וחברתיים לצד אלו הטיפוליים. זאת, מתוך עמדה של התייצבות אנשי המקצוע לצד הפונים. אנו מכירים ביחסי הכוח המובנים בקשר שבין הפונה לאיש המקצוע, ומנסים לאזן מצב זה באמצעות מודעות גבוהה למצבים המעמידים את אנשי המקצוע בעמדת כוח כלפי הפונה, וכן באמצעות מתן מקום לקולם של הפונים ולבחירותיהם בתהליך הטיפולי. הורים וילדים גם יחד. איך אנחנו עובדים?

שירותים לילדים ולנוער בסיכון בביטוח הלאומי וקרן רש"י. מטרות המיזם נותנות ביטוי לצרכים המרכזיים בטיפול בבעיה זו, והן ממוקדות בשני צירים – טיפול וסיוע למשפחות, ולמידה על התופעה ועל דרכי ההתערבות המותאמות לטיפול בה. ואלו הן: . שיפור ביכולת ההורים לספק את צורכי ילדיהם, ולהעניק 1 להם הגנה וביטחון במסגרת המשפחה; . שיפור בתפקוד הילדים ובני הנוער בתחום החברתי, 2 המשפחתי, הלימודי, החינוכי והרגשי; . פיתוח מודל עבודה מבוסס ראיות וביסוס שירות בר-קיימא. 3 המיזם פועל כ"מיזם לומד", שהמודל בו מתעדכן תוך כדי רשויות 12- העבודה עצמה ובליווי מחקרי צמוד. הוא פועל ב מקומיות שיש ביניהן שונות גבוהה במאפיינים דמוגרפיים וארגוניים. הפלטפורמה לעבודה היא המחלקה לשירותים חברתיים ברשות, ומתוכה פועלת רכזת יישובית מטעם המיזם. משפחות בזמן נתון, לכל אחת 30- בכל רשות משתתפות בו כ מהן נבנית תוכנית התערבות מכוונת צרכים ותוצאות. לכל יישוב תקציב מותאם לצרכיו ולמודל העבודה שעוצב. במסגרת המיזם התקיימו בד בבד תהליכי עבודה ולמידה שלוּוו במחקר הערכה מעצב, ומתוכם נבנו כלים מקצועיים ופותח המודל (הפיילוט פועל היום בשותפות 2019 שהמשרד יטמיע בשנת עם קרנות המוסד לביטוח לאומי, ולאחר תום שלב הפיילוט עתיד המודל להיקלט כשירות מטעם משרד הרווחה). מה מניע אותנו / במה אנחנו מאמינים? "חייתי בתוך מציאות כל כך קשה של חרדות קשות ופחד לצאת מהבית וזוגיות לא בריאה. הייתי מפוחדת וחסרת ביטחון וכבר לא האמנתי שמשהו ישתנה. לא חשבתי שיש לי כוחות לצאת מהמצב הזה ודי הרמתי ידיים." "לפני שהכרתי את המיזם הייתי שונה לגמרי. עצבנית, בדיכאון. תמיד לבד, הכול היה רק עליי." (משתתפות במיזם) אפשר לזהות גורמי סיכון מרכזיים בקרב משפחות שמזהים בהן מצבי הזנחה של הילדים. מאפיינים אלה באים לידי ביטוי ברור בקרב משפחות המיזם: חיים בעוני, ילדות של ההורים בצל הזנחה/התעללות, טראומות לא מעובדות בילדות ובבגרות, פגיעות מיניות בילדות ובבגרות, רווחה אישית נמוכה של ההורה, ריבוי מצבי דחק במשפחה, מיעוט הזדמנויות חברתיות עד כדי הדרה חברתית, היעדר מיצוי זכויות וחוסר בצריכת שירותים, בדידות וניכור חברתי ועוד. בבסיס המודל שמציע המיזם עומדת תפיסה מקצועית שלפיה ההזנחה היא תוצאה של מצבי חיים חברתיים ואישיים המהווים גורמי סיכון. לכן, למרות המצב הנוכחי שבו ההזנחה היא

I נקודת מפגש 43