מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

חרדים לקהילה מוגנת

1 טלי שלומי

בנית התוכנית והתאמתה 100- מטפלות וכ 100- מכון חרוב החליט לקבל עליו להכשיר כ מטפלים בסדרה של תוכניות הכשרה – כדי לייצר מסה קריטית של מטפלים שיוכלו לתת מענה מתאים לאוכלוסייה זו. תוכנית הלימודים נבנתה כך שתכלול בתוכה את כל תחומי התוכן הנדרשים ממטפלים בנושא, מתוך התייחסות ורגישות לדרישות החברה החרדית. התוכנית הראשונה יועדה למטפלות חרדיות, מכיוון שבאותה עת כמעט לא היו מטפלים (גברים) חרדים שעברו הכשרה אקדמית מתאימה. העובדה שהתוכנית הייתה פרי שיתוף פעולה של עיריית בני ברק ושל המכון, והתקיימה במרכז ההכשרה של עיריית בני ברק, יצרה אמון כלפיה בקרב קהל היעד של נשות מקצוע תוכנית למידה לטיפול בפגיעות חרדיות. כותרתה הייתה המילים "פגיעה מינית" בילדים – למטפלות במגזר החרדי. לא הוזכרו בפרסום. דרישת הסף לקבלה לתוכנית הייתה תואר שני טיפולי. כל המטפלות שביקשו להתקבל לקורס ההכשרה הבינו היטב שהיא תעסוק בפגיעה מינית, אף שזה לא נכתב בצורה מפורשת בפרסום של הקורס. כשליש מהמועמדות שפנו לתוכנית הגיעו מהמרכז לילד ולמשפחה בעיריית בני ברק, והאחרות – מערים שיש בהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית, כגון מודיעין עילית, בית שמש וירושלים. במבחן המציאות נוכחנו לדעת שכמעט אין מטפלות חרדיות בעלות תואר שני טיפולי, ונאלצנו להגמיש את הדרישה ולקבל גם מטפלות בעלות תואר ראשון בלבד אך עם ניסיון רב בטיפול בילדים. מלבד דרישות ההשכלה והניסיון, ראינו חשיבות רבה בכך שהמשתתפות יהיו חלק מהקהילה החרדית וישמשו לאנשי הקהילה מודל וכתובת להיוועצות. כך יכול השינוי להיווצר משני כיוונים: מתוך עבודתן הטיפולית וגם מעצם היותן חברות בקהילה. במהלך מיון המועמדות ציינו רבות מהן שהן באות באישורו של רב הקהילה או בעקבות מקרים של נפגעים שהן רוצות לתת להם מענה טיפולי מתאים – ולא מתוך בחירה. הייתה תחושה שהן מתנצלות על שבחרו לבוא ללמוד את הנושא הזה. השתדלנו לשבץ לתוכנית מרצים בעלי רקע דתי-חרדי או כאלה שעובדים בפועל עם האוכלוסייה החרדית. לפני תחילת הקורס שוחחנו עם המרצים והכנו אותם לסוגיות ולאתגרים המיוחדים הכרוכים במפגש הלימודי עם קהל היעד הזה, כגון שימוש בשפה רגישה ככל האפשר, לבוש מותאם וכדומה.

של ממש בעשור האחרון. מצוקה שינוי החברה החרדית עוברת כלכלית גוברת והולכת הביאה את החברה הזאת להבנה שאין מנוס מ"פריצת גבולות הגטו" – לצאת ללמוד ולהשתלב בשוק העבודה. פריצת הגבולות הביאה להשתלבות בחברה הכללית ולחשיפה בלתי נמנעת למידע "גלובלי" ואינטרנטי ולהתחככות גדלה והולכת בעולם החילוני. התהליך הביא עימו שינויים דמוגרפיים, חברתיים וערכיים בחברה החרדית. החברה נחשפה לדפוסי התנהגות שונים ולהתמודדות עם מגוון תופעות. בד בבד עם תהליכי השינוי המתחוללים בציבור החרדי, גם עברו תהליך של למידה הציבור החילוני וגורמי השלטון ביחס לציבור החרדי. הם הבינו שהשגת התקדמות בתהליך השילוב של החברה החרדית באוכלוסייה הכללית לא תוכל בהידברות להצליח בכפייה ובדרכים כוחניות, אלא דווקא לצורכיהם. ובהבנה צעד ראשון - פריצת הדרך התקבלה במכון חרוב פנייה של מנהלת האגף 2010 בשנת לשירותים חברתיים בעיריית בני ברק, הגב' ארלט מויאל, ושל מנהלת המרכז לילד ולמשפחה בעיר, הגב' בת שבע שיינין. הבקשה הייתה לארגן תוכנית הכשרה ייחודית למטפלות חרדיות בנושא הטיפול בילדים שעברו פגיעה מינית. עצם הבקשה הייתה פורצת דרך, שכן באותה עת הכחישה החברה החרדית את קיומה של התופעה בקרבה והתעלמה ממנה. הפנייה למכון חרוב הגיעה בעקבות פניות אחדות שהתקבלו במרכז לילד ולמשפחה בעיריית בני ברק, ולא היו אנשי מקצוע חרדים שהייתה להם הכשרה מתאימה לטפל בהם. הנפגעים שחיפשו טיפול בתחום זה היו מעוניינים במטפל חרדי שיבין את התרבות שלהם, את השפה המשמשת אותם בנוגע למיניות בכלל ולפגיעות מיניות בפרט, וכן את התמודדותם החברתית/קהילתית עם הפגיעה שלהם.

טלי שלומי מנהלת תחום פגיעות מיניות ואוכלוסיות במכון חרוב ומובילה את ההכשרות לאנשי מקצוע בחברה החרדית. 1

I נקודת מפגש 47