מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

טלי שלומי

, הורחב 2007 גם "מרכז מיטל", שהוקם בירושלים בשנת ונוספה בו "שלוחה חרדית" לטיפול באוכלוסייה 2014 בשנת החרדית בירושלים ובסביבותיה. בה בעת התווספו עוד מרכזים והתארגנויות קהילתיות, כגון "מענה" ו"מגן" בבית שמש, עמותת "ידידות טורונטו" שנותנת מענים טיפוליים בנושא, והוסיפו לפעול ארגונים שכבר פעלו בשטח, כגון "שלום בנייך" ועוד. המצב של התעלמות מהנושא של פגיעות מיניות בילדים אינו קיים עוד. החברה החרדית החליטה באומץ להילחם בתופעה. פנה מכון חרוב לאנשי מפתח באוכלוסייה החרדית 2016 בשנת כדי לשמוע איך אפשר להרחיב את הפעילות באוכלוסייה. המסקנה שהתקבלה הייתה שיש להיכנס למערכות החינוך. גם כאן נדרשנו לבנות אמון בקרב מערכת שלא הכירה אותנו, מערכת החינוך החרדית, והכניסה אליה הייתה הדרגתית. בעלי תפקידים 200- הכשיר מכון חרוב כ 2016/17 בשנת במערכות החינוך החרדי השונות. בד בבד עם תהליך הלמידה של איתור וזיהוי ילדים נפגעים במערכת החינוך, הובילו תהליכי ההכשרה את הקבוצות לחשיבה מחודשת על ה"תקנות" (מגבלות והוראות החלות על אופן ההתנהגות והנחלת המורשת בקרב הקהילה החסידית) בנושאים של "קדושה" (מונח המתייחס לנושא המיניות באוכלוסייה החרדית) ושל ילדים ונוער ובהתאמתם להתפתחות המינית האוניברסלית. היה מכון חרוב שותף למהלך שעשתה הרבנות 2017 בשנת הראשית – להכשרת רבני ערים בתחום של חינוך ומשפחה בתכנים העוסקים בהתעללות בילדים ובהזנחת ילדים. כמו כן שני אנשי מקצוע מטעם מכון חרוב נשלחו לכנס של ארגון רבני אירופה כדי להכשיר בנושא זה רבנים בקהילות יהודיות. לסיכום - תם ולא נשלם אין ספק – המבנה הקהילתי של החברה החרדית מאפשר לה לבצע שינוי תפיסתי והתנהגותי ביחס לנושא הפגיעות המיניות במהירות רבה יותר משל החברה הכללית. תהליכים דומים ביחס להתמודדות ולטיפול בתופעה בחברה הכללית התרחשו בתוך פרק זמן ארוך יותר. ראשיתו של התהליך באנשי המקצוע בקהילה, ולאט לאט מתחילים גם מנהיגי הקהילה לנקוט עמדה ציבורית כנגד התופעה ומקדמים תמיכה וטיפול בנפגעים ודיווח על הפוגעים. עבודתנו בהכשרת אנשי מקצוע מהקהילה החרדית צריכה להימשך ולכלול אנשי מקצוע ממקצועות נוספים, כפי שזה נעשה באוכלוסייה הכללית (רופאים ואחיות, מטפלות וגננות, נהגי הסעות ועוד). זאת לצד ההבנה של נותני השירותים

נושא אחר שדרש תשומת לב הוא הכיבוד בקורס. חודש שלם נדרש כדי לאתר חברת קייטרינג ברמה נאותה, שמחזיקה בתעודת כשרות עם הכשר מתאים לכל משתתפות הקורס. במהלך ההכשרה גילינו קבוצת מטפלות מופלאה, עם פתיחות ונכונות לגשת אל הנושא ולטפל בו, ועם תחושת שליחות לעסוק בו – למרות ההסתייגות הקהילתית הראשונית של החברה שהן משתייכות אליה. היו בקבוצה מטפלות שהתמודדו עם סנקציות חברתיות וחוו עימותים עם בעלי מקצוע ומובילים חברתיים סביב עצם עיסוקן בנושא, מכיוון שלכאורה עצם העיסוק בתחום מביא איתו את הפגיעות. עם זאת, נדרשנו לסבלנות ולסובלנות בתהליך. לא פעם הועלו נושאים ותכנים הנוגדים את השקפתנו ועמדתנו ונדרשנו להבליג כדי שהשינוי יחלחל בהדרגה, בצורה המותאמת לקצב פרויקט במסגרת הלמידה הוטל על כל משתתפת לבצע שמטרתו להעלות את המודעות לנושא הפגיעות קהילתי המיניות. הפרויקט לא הוגדר מבחינת ההיקף וקהל היעד, ובלבד שימלא את מטרתו. ברבות הימים ראינו שתרומתה של התוכנית הייתה גורם רב משמעות בשינוי שחל בחברה החרדית. בקרב בוגרי התוכניות היו ששינו את ייעודם והפכו את תחום ההסברה בנושא זה לעיקר עיסוקם. הקורס הראשון נחל הצלחה רבה, ובעקבותיו המשיך מכון חרוב להכשיר מטפלות ומטפלים חרדים. מדי שנה קיים המכון קורס אחד או שני קורסים נפרדים, למטפלות ולמטפלים. במשך השנים, בד בבד עם תהליכי השינוי באוכלוסייה החרדית, עלה מספר המטפלות והמטפלים החרדים בעלי תואר מטפלים 100- מטפלות וכ 200- שני, ועד כה הכשיר המכון כ חרדים. נוסף על כך, ככל שהתקיימו תוכניות הכשרה רבות יותר, כך העמיקה ההיכרות של האוכלוסייה החרדית עם המכון וגברה הדרישה לקורסים נוספים. המטפלות והמטפלים שהשתתפו בקורסים הרגישו טוב יותר בעיסוקם בתחום זה, והטיפול בנפגעים מינית הפך לעובדה מוגמרת וידועה בשטח. החברה החרדית החליטה לקבל את הוקם בבני 2013 הנושא הכאוב הזה ולהתמודד איתו. בשנת ברק "מרכז בליבנו" החרדי, עם שלוחות במודיעין עילית ובאלעד, לטיפול בילדים שעברו פגיעה מינית. השינוי באוכלוסייה. שינוי פני השטח

נקודת מפגש I 48