מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

"אבנים שחקו מים"

1 מיקי מילר

חינוכיות, עם ארגוני חסד לסיוע לילדים ועם הורים מהקהילה – הובילו ליצירה הדרגתית של אמון הדדי. האמון שנוצר סביב התמודדות קהילתית משותפת עם בעיות סוציאליות שונות הביא לשיתוף פעולה מתפתח גם בנושאים הרגישים ביותר הקשורים לילדים נפגעי התעללות. 2 קוּ מַיִם ֲ בָנִים שָׁח ֲ א בתחילת עבודתי נראה שאין סיכוי לאתר את הנפגעים בקרב המשפחות החרדיות. החסמים היו רבים ומשמעותיים כל כך עד שלא נראה לנו שנצליח לתת שירות וטיפול. עם כל זאת האמנו שבאמצעות השקעה והתמדה יהיה אפשר לתת מענה לנפגעים מתוך הקהילה. מתחת לפני השטח התרחשו תהליכים שהצטברו עם הזמן למסה קריטית, ממטופל למטופל ומרב לרב ומקהילה לקהילה הביאו תהליכים אלה לבסוף להתקדמות של ממש בהנגשת העזרה וההגנה לילדים נפגעי התעללות ולהוריהם. כעבור כעשור יצא פרסום של הקונטרס "לא תעמוד על דם ), ובו שאלות שנשאלו ותשובות 2004 – רעך" (גרטנר, תשס"ד שהשיבו רבנים מובילים על התמודדות הלכתית וקהילתית עם הסיוע לילדים נפגעי התעללות. מסמך חשוב זה נתן רוח גבית הן לרבנים שהתמודדו עם הגשת הסיוע לנפגעים והן לאנשי המקצוע בקהילות השונות ששאפו לטפל בבעיות מתוך תפיסה של שותפות. כעבור זמן נכתב המאמר "המקרה של 'הפיגוע' – מקרה מכונן בנכונות של רבנים ותושבים בעיר חרדית להתמודד אחרת עם הטיפול בפגיעה המינית בילדים" (מילר, עטיה, רגולנט- ). הכותבים היו חברי הוועדה העירונית 2009 , לוי ולייקח . במאמר 3 במודיעין עילית לטיפול בילדים נפגעי פגיעה מינית תואר תהליך הבנייה של יחסי האמון ושל עבודה בשותפות עם הקהילה, תהליך שמטרתו להגן על הקורבנות, להעניק להם טיפול מקצועי לצד טיפול תומך של הקהילה לאחר חשיפת פגיעה, ולהפנות נפגעים ומשפחותיהם לקבלת עזרה חוקית ורגשית. המנדט של הוועדה העירונית בראשית הדרך היה לקדם התערבות טיפולית בקרב הילדים הנפגעים והוריהם. שיתוף פעולה זה במישור הפרטני והמשפחתי הבשיל לכדי שיתוף פעולה וקבלת אחריות למניעה במישור הקהילתי. לשם כך פנו חברי הוועדה אל רב העיר, מארא דאתרא הרב קסלר, כדי לתכנן יחד מענה קהילתי למוגנות מפני פגיעות. התוכנית מבוססת על אפקטיביות מקצועית לצד התאמה תרבותית. המיזם המשותף של הקרן לילדים בסיכון וקרן רש"י ליווה את

בהיותי מנהלת אגף הרווחה, כשאני נשאלת על עבודתי עם הקהילה החרדית, אני נזכרת בחיוך במפגש הראשון שלי איתה. לפני קצת יותר משני עשורים, בבואי לראיון עבודה לתפקיד עובדת סוציאלית ביישוב המתפתח קריית ספר, נשאלתי בחשדנות על היכרותי עם האוכלוסייה החרדית. לזכותי נזקפו שני דברים: האחד – שגרתי בילדותי בסמיכות לאחת השכונות החרדיות, והשני – שאני מכסה את ראשי בפאה... כשסיפרתי זאת, שמעתי אנחת רווחה ממזכיר היישוב שהיה מודאג לקראת בואה של עובדת סוציאלית זרה למקום. עם הזמן הבנתי כי התאמה חיצונית בלבוש והיכרות עם הקהילה הן השלב הראשון למתן שירות מותאם ורגיש תרבות או – במילים אחרות: עבודה מוּדעת הֶקשר. ראשית הדרך , חברתי לשותפים שהאמינו אף 1994 בראשית דרכי בשנת הם כי לקהילה החרדית יש זכות לקבל שירות מקצועי מותאם תרבותית בכל התחומים של שירותי אנוש ושעל משרדי הממשלה חלה החובה לספק שירות כזה. האמנו בכך ופעלנו לקדם מתן שירות שיהיה לו "הכשר" מהמנהיגות הרוחנית החרדית מחד גיסא ו"תו תקן" מקצועי מאידך גיסא. בקרב הקהילה הייתה חשדנות רבה, והיא הביעה התנגדות עזה כלפי אנשי מקצוע, כגון עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, המביאים איתם "רוחות והשקפות זרות" ועלולים להשפיע על ערכי הקהילה, ובייחוד על חינוך הילדים והדרכתם שלא "ברוח ישראל סבא". משרדי הממשלה, ולענייננו – משרד הרווחה, התקשו להאמין שאפשר לתת שירות לילדים נפגעי התעללות ולהוריהם בקהילה המתנגדת לפנייה לערכאות המדינה ולמעורבות של גורמים חיצוניים בבעיות פנים משפחתיות.

יצירת שיח ועבודה משותפת – עם רבנים, עם מנהלי מסגרות

מיקי מילר היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער, מנהלת אגף הרווחה בעיריית מודיעין עילית. 1 יש בעיניי פרשנות מתפתחת. בפשט, כוונתו של איוב שאין לביטוי "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ" (איוב יד יט) 2 תקווה ואין סיכוי לאדם כנגד כוחות הבלאי שבטבע, והוא יאבד ויכלה כאבן זו המתפוררת מפני המים הזורמים עליה. בתחילה אכן כך חשבנו – שאין תקווה לשיתוף פעולה עם הקהילה, אך עם הזמן התפתח השיתוף ברוח דרכו של רבי עקיבא; הוא ראה במבט אופטימי את היגיעה בתורה, לימוד שהוא תהליך, בבחינת טיפה ועוד טיפה, ולבסוף כל ההשקעה נושאת פרי. הוועדה הוקמה במסגרת פרויקט של אשלים-ג'וינט בשיתוף משרד הרווחה ברשויות שונות, בהן מודיעין עילית, כדי לגייס גורמים עירוניים לאיתור ילדים 3 נפגעי פגיעה מינית ולטיפול בהם. חברי הוועדה היו עו"ס לחוק הנוער, פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי החינוכי, עו"ס מהתחנה האזורית לבריאות הנפש ורות רגולנט-לוי שהייתה ממונה על הפרויקט מטעם אשלים.

I נקודת מפגש 51