מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

מיקי מילר

פיתוח התוכנית בתוך מערכת החינוך העירונית, דבר שהיה חדשני מאוד באותם הימים. תוכנית המוגנות מינפה את שיתופי הפעולה עם המסגרות החינוכיות, וכך התקיימו התייעצויות של נאמנות המוגנות במסגרות החינוכיות עם הפסיכולוגים ועם רבנים מובילים בקהילה. התוכנית עזרה להגדיל את מספר הדיווחים, את חקירות הילדים ואת שיתופי הפעולה עם עובדים סוציאליים לחוק הנוער ועם המשטרה, ועזרה לקדם את צמצום תופעת הפגיעות בילדים ולקדם את הטיפול בהם ובהוריהם. בשדה הציבורי הפכה האוכלוסייה החרדית לצרכנית שירותים ממשית בעקבות הפתיחות לטיפול בנפגעים שנוצרה בקהילה ועקב הגידול הניכר בחלקה היחסי של הקהילה באוכלוסייה הכללית. ועדת שמיד ציינה בדוח המסכם שלה כי יש פער בין הצרכים של החברה החרדית ובין המענים הקיימים עבור הילדים בסיכון שבה. אין ספק בכך שמשרד הרווחה היה קשוב לקולות שעלו מהשטח – מהרשויות המקומיות – והחל להכיר בצורך של האוכלוסייה החרדית לקבל שירות מקצועי רגיש תרבות. משרד הרווחה החל להקצות משאבים וליזום פיתוח והתאמה של מודלים למענים ייחודיים לילדים ובני נוער במצבי סיכון בקהילות החרדיות, גם באמצעות התוכנית הלאומית לילדים בסיכון ותוכניות לנוער חרדי נושר – "נוחם". הקרנות הציבוריות הגדולות, כגון "הקרן לילדים בסיכון" של המוסד לביטוח לאומי וקרן רש"י, סייעו במיזם המשותף לפתח שירותים מקצועיים וחדשניים ברשויות המקומיות, ושירותים אלה הוסיפו לפעול ולהתפתח גם בליווי ובמימון של משרד הרווחה. בה בעת היו עוד יוזמות בתחום המגזר השלישי – ארגונים שקמו על-ידי הקהילה החרדית ולמענה, כגון עמותת "בת מלך" לטיפול בנשים נפגעות אלימות, "שלום בנייך" לטיפול בפוגעים מינית, "תהל" ומרכז הסיוע לנשים נפגעות תקיפה מינית. היו גם ארגונים הנותנים שירות לכלל האוכלוסייה, כגון עמותת אל"י, על"ם, מיטל, מכון חרוב ועוד, שהשכילו לפתח תוכניות מקבילות בקהילות החרדיות. לאן הגענו ולאן פנינו מועדות? מאמר זה מובא כסיכום ביניים, שכן יש בשטח שינויים רבים והתקדמות גדולה. כיום רבים יותר הילדים נפגעי התעללות שמאותרים ומטופלים, אך הדרך עוד ארוכה. אם נחזור ונשתמש במטפורה "אבנים שחקו מים", אנו מקווים כי התהליך המתואר כאן יימשך גם בעתיד: שנצליח להרחיב את השותפויות ולהגביר את הלכידות בין אנשי המקצוע ובין מערך השירותים בקהילות הנותנות שירות לאוכלוסייה החרדית; שנצליח לצמצם את ההתנגדות והניכור ונוכל להעמיק בטיפול הניתן לילדים נפגעים ולמשפחותיהם; שנגיע לאוכלוסיות שטרם הגענו אליהן ונצליח לייצר אווירת אמון שתאפשר להביא מזור למי שנזקק  . לו; שהטיפול שלנו יהיה לנפגעים כמו מים לצמא

פרופ' הלל שמיד – ועדה בראשותו קבעה שיש פער בין צורכי החברה החרדית ובין המענים הקיימים עבור הילדים בסיכון שבה.

מקורות

). בעניין דיווח לרשויות במקרים של התעללות 2004 – גרטנר, צ' (תשס"ד בילדים. קונטרס שערי הלכה: קונטרס לא תעמוד על דם רעך. דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ,2006 – ובמצוקה, מוגש לראש ממשלת ישראל ולשר הרווחה. תשס"ו בראשות פרופ' הלל שמיד. ). המקרה של "הפיגוע" 2009( ' מילר, מ', עטיה, י', רגולנט-לוי, ר' ולייקח, א – מקרה מכונן בנכונות של תושבים ורבנים בעיר חרדית להתמודד אחרת עם .49-44 ,3 , הטיפול בפגיעה המינית בילדים. עט השדה ). גישות לטיפול משפחתי רגיש 2007( ' רואר-סטריאר, ד' והברמן-פרידמן, א 619- ,4 , תרבות בקרב זוגות חד מגדריים: שלש מטפורות. חברה ורווחה, כ"ז .597

נקודת מפגש I 52