מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

דבר העורכות

יפה ציונית

נעמי גוטמן

ובאירועים הנוגעים לסוגיות שונות שנידונו בגיליונות הקודמים של כתב העת, ובייחוד בעשור האחרון בו היו נושאים אלה במרכז העשייה בתחומי המשפט, הרווחה והחינוך. הכותבים, שהם מומחים בתחומם, התבקשו להצביע על אתגרי העתיד בתחומים שכתבו עליהם, ולהציג את חזונם בתחום הטיפול בילדים הנפגעים. התמונה שנפרסת לעינינו בגיליון זה מספרת שהיו לא מעט שינויים חיוביים, לצד כשלים וחוסרים שטרם קיבלו מענה נאות. מצביע על כשלי המערכת בהתמודדות ד"ר יצחק קדמן עם תופעת ההתעללות בילדים בישראל ומציע רעיונות לא כותבת על עו"ד ורד וינדמן שגרתיים, להתמודדות עימה. חשיבות שיתוף ילדים בחקיקה ובשינוי תרבות ארגונית כמנוף להתמודדות חברתית עם תופעת ההתעללות בילדים. משתף אותנו בתובנותיו בעקבות עשור פרופ' אשר בן-אריה של עשייה של מכון חרוב ומבקש להצביע על המשך הדרך. אף הוא כותב על ההתמודדות עם התופעה בזירות השונות – הכשרת אנשי מקצוע, מניעה וטיפול וכן מדיניות ותקציבים. מרים כהן-נבות, יואה שורק, ד"ר רחל מאמרן של החוקרות ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סבו-לאל ודליה בן-רבי מבוסס על ניתוח אינטגרטיבי של מחקרים רבים שביצע מכון זה. מחקרים אלה מאפשרים ללמוד על התפתחותה של מערכת שירותי הרווחה לילדים בסיכון בשני העשורים האחרונים, על הישגיה ועל האתגרים העומדים לפניה. עו"ד כרמית במלאת קרוב לעשור לוועדת וינטר כותבות מהמועצה לשלום הילד פולק-כהן ועו"ד דניאלה זלוטניק

של כתב העת 14- אנו שמחות להציג לפניכם את הגיליון ה גיליון זה עומד בסימן עשור למכון חרוב, עשור נקודת מפגש. שבו היה למכון חרוב תפקיד רב משמעות, יחד עם שותפיו, בשינוי פני השטח בתחום הטיפול בילדים נפגעי התעללות , המבט לאחור והפנים קדימה והזנחה. נושא הגיליון הוא ומטרתו לבחון סוגיות שונות שעלו בשנות קיומו של המכון ונידונו בגיליונות הקודמים. בהזדמנות זו זכה כתב העת לעיצוב עכשווי ול"מתיחת פנים", והגדרתו שונתה מ"עיתון" ל"כתב עת". הנתונים שיש בידינו על תופעת התעללות בילדים והזנחתם מעידים שהתופעה שרירה וקיימת. בשנים האחרונות, בעקבות נתוני מחקרים ודוחות שונים, ובעקבות שכלול ושיפור המערך לאיתור ילדים בסיכון ולטיפול בהם, התברר שממדיה של התופעה בישראל גדולים יותר משהיה מקובל לחשוב בעבר. 1 כך למשל, על-פי נתונים אחרונים שפרסם משרד הרווחה, פניות לעובדים סוציאליים לחוק 33,000 דווח על 2016 בשנת הנוער על רקע התעללות לסוגיה ועל רקע הזנחה. כאן יש לציין שהפניות לעו"סים לחוק הנוער הן רק קצה הקרחון. נתונים הראו שכל ילד 2 נוספים של דוח מחקר במסגרת מיזם טראינה חמישי בישראל הוא נפגע התעללות, כלומר – בחישוב פשוט !500,000- – מספרם של ילדים אלה בישראל מגיע לכ למרות זאת, כשמדובר במגמות, הרי שנתונים של השנים האחרונות מהעולם המערבי וגם מישראל מצביעים על תחילתו של שינוי ומראים יציבות יחסית ואף ירידה קלה. שינוי זה נובע, בין היתר, מהעלייה במודעות הציבור, מעבודת השטח שנעשית על-ידי אנשי המקצוע ועוד, מה שמלמד שפעילות ענפה, מתמשכת ובלתי מתפשרת נגד תופעת האלימות יכולה לצמצם אותה, גם אם לא להכחידה. הכותבים בגיליון זה התבקשו לעסוק הפעם בהתפתחויות

). פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול 2017( משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לילד ולנוער 1 . הוכן על-ידי: חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער; ד"ר הלה חיים צוייג, מפקחת ארצית פיתוח תכניות, תשתיות 2016 בהן – סיכום ממצאים, שנת .2017 ובקרת איכות; הילה פרץ, מרכזת תחום חוק הנוער. כסלו תשע"ח, נובמבר ). אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח. גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח. דו"ח מחקר 2016( ' לב-ויזל ר' ואיזיקוביץ' צ 2 למשרד החינוך. חיפה: אוניברסיטת חיפה וטראינה טכנולוגיות בע"מ.

נקודת מפגש I 6